ראיתי את הסרט שעשו על הראל סקעת, וממש הזדהיתי איתו. זה הזכיר לי את מה שהתקשורת עשתה לי ולמוטי אחרי שיצאנו מבית האח הגדול. ישבו לו על הורידים עד שהוא הודה שהוא הומו. אנשים בתקשורת מחפשים רייטינג, ולא אכפת להם מהמחיר הנפשי שאדם משלם.

אף אחד לא מבין שמאחורי הדמות עומד בן אדם עם רגשות, עם לב, בן אדם שיכול להיות מרוסק. אז עוד הייתי בהריון, ולא היה לי קל לשמוע את לינוי בר גפן אומרת שאני רפת שכל. הייתה תקופה שכל יום התקשר למוטי עיתונאי אחר ושאל אותו "נו, אתם מתגרשים?". התקשורת הם פשוט טורפי נבלות.

האנשים הכי קרובים אלי פגעו בי, דקרו אותי עם סכין בגב בשעת הצרה שלי. אבל עם ישראל, אלה שהכירו אותי מהאח הגדול, הם אלה שעזרו לי והרימו אותי. אני גם יודעת שיש מביניכם כאלה שלא סובלים אותי - וזה בסדר. אבל אני רוצה להודות מקרב לב לאלה שלא הצטרפו למשפטי הרחוב שעשו לי.

>> לפוסט הקודם שלי: מתי לשלוח את הילד לגן?
>> הראל סקעת יצא מהארון? למי אכפת!