בקיץ 2010 הגיע הראל סקעת לעצרת במלאות שנה לרצח ב"ברנוער". הוא עלה לשיר, אמר רק "תודה שהזמנתם אותי", ואני – שקיוויתי שיצהיר על שייכותו לקהילת הלהט"ב מאז שביצע את "בתוך" כשיר אהבה הומואי ב"כוכב נולד 2" - הרגשתי מרומה ועזבתי את המקום. למחרת בתכנית של גיא פינס הסביר המנחה לקהל מה בדיוק קרה, ו"הסוד" נודע ברבים. באותה תקופה כבר היה סקעת בעיצומם של צילומי סרט תיעודי על מסעו לאירוויזיון עבור "רשת". בסרט, ששודר כעבור חודשיים, הוא יצא רשמית מהארון. מאז עברו עשר שנים.

חייו של סקעת השתנו מרגע שיצא מהארון. הוא גילה את החופש שבלהיות מי שאתה ובתוך זמן קצר הכיר את עידן רול; כיום השניים מגדלים ביחד בן. עם השנים הוא נהפך לאחד הלהט"בים הלוחמניים ביותר בעד שוויון זכויות לקהילה, התפתח כאמן, הופיע בתיאטרון, הפך לכוכב פריים טיים בטלוויזיה, ונדמה שלא מוגזם לומר שהוא נמצא באחת התקופות היפות והמוצלחות בחייו. אני מצדי התקבעתי בתודעה כרשע ש"הוציא אותו מהארון", ואני חי בשלום עם הדימוי הזה, גם אם לדעתי הוא לא נכון.

הראל סקעת
טי שירט וג'ינס - Dolce & Gabbana, שעון - ain-ker; פקטורי 54 | צילום: אור דנון

עברה כמעט שנה מאז העצרת ההיא ועד שנפגשנו שוב. ישבנו על קפה והיה נעים ומנומס, אבל לא היה שם מפגש, וככל שעברו השנים היה ברור שיום אחד עוד נשב ונפתח הכל. עכשיו, במסגרת סדרת הדוקו החדשה "המהפכה הגאה" שיצרתי עם לירן עצמור עבור "כאן 11", זה קרה. סקעת הסכים לבוא ולהתראיין בלי לשאול שאלות ובלי להציב תנאים. דיברנו במשך כשעה וחצי שבמהלכה דמענו שנינו. כשנגמר וקמנו להתחבק, שנינו הרגשנו שזאת הייתה שיחה משמעותית. חלק קטן ממנה תוכלו לראות בסדרה שתעלה לאוויר ולדיגיטל ב-30.5. כאן היא מובאת במלואה.

הראל סקעת, מתי הבנת שאתה הומו?
"הגיע הזמן להודות ששיקרתי כל חיי (צוחק). אני חושב שזה היה בשנייה שראיתי את החצאית של אחותי ונראה לי הגיוני למדוד אותה, בין אם זה בדיחה או לא. ידעתי שההורים שלי יסתכלו על זה בצורה אחרת. יש תמונה שלי מחויך עם חצאית על המיטה שלה".

באיזה גיל?
"חמש. עכשיו, זה שלא רציתי להיות בת, פשוט לא נראה לי שיש הפרדה כל כך. אני חושב שהסתכלתי בצורה אחרת על הבנים, התרגשתי איתם יותר, הם היו חברים שלי יותר. מבנות ידעתי שאני אמור טיפה להתבייש, אבל מצד שני לא התביישתי. מצד שלישי, כן הצצתי לגננת שלי. הייתי יושב על הרצפה ומציץ לה בתחתונים. אולי זה היה בשביל לחפות על זה. לא יודע".

מתי הבנת שלרגשות האלה יש שם?
"אתה מבין את זה ברגע שמתחילים להבין דברים. בגן מספרים לך שיש בת ויש בן והם עושים ביחד משפחה. בן מתנהג בצורה כזו ומתפלל, כי הייתי בגן דתי. בת מתנהגת בצורה כזו ומסתכלת עליך בהערצה ובהערכה. זה בא לידי ביטוי בכל החינוך שקיבלנו. ההפרדה המגדרית הייתה מאוד ברורה".

סיפרת על תקופה נורא חשוכה בחייך כשהיית נער.
"בחטיבת הביניים הייתי בסוג של דיכאון. כל העניין המיני מתחיל להתגלות אחרי הבר מצווה - אתה מתחיל לגלות מי אתה באמת, נהיה הורמונלי. לא היה לי רצון להילחם בזה ולמצוא חברה תוך שנייה, אז פשוט נתתי לעצמי להיות אני, עד שילדה אחת - בת זונה שאני לא שוכח לה עד היום - אמרה ליד כל הכיתה בשיעור ספורט, 'מה זה, אתה נשמע כמו בת'. זה היה רגע ששבר לי את הלב. למה את אומרת לי את זה?".

הרגשת שכולם יודעים הכל?
"אני לא יודע אם כולם ידעו הכל, אבל חדי האבחנה כן. היו לי הרבה ידידות, הקול שלי עדיין לא התחלף, הייתי עדין וחמוד, לא הייתי בן ממש. היא אמרה לי את המשפט הזה והרגשתי שהדם שלי, פיזית, יוצא החוצה מהגוף".

ממה פחדת?
"מהחשיפה. הרגשתי שאנסו אותי, שביישו אותי. זה לא היה בכוונה, זה ילדים, אבל זאת טראומה".

הראל סקעת
קפוצ'ון - Hogo, מכנסיים - Dolce & Gabbana, צמיד - ain-ker; פקטורי 54 | צילום: אור דנון

אתה מרגיש שזה המקום שהכניס אותך לארון ואמר לך 'תיזהר, תהיה אחר, שלא יידעו אף פעם'?
"בדיעבד, מה שהכניס אותי לארון זה שאף אחד לא דיבר על זה".

ואז בא התיכון והתחלת לצאת עם בנות.
"היו לי חברות, בנות זוג, שאהבתי ונמשכתי אליהן. זה שלב בחיים שההורמונים שלך נורא חזקים, אתה רק מנסה לפרוק אותם. אני זוכר את התיכון כתקופה ששמתי את זה בצד ואמרתי שיכול להיות שהכל בסדר".

ובפועל נשארת בארון עד סוף שנות ה-20 שלך.
"אני חושב שנכנסתי ללופ. אחרי 'כוכב נולד' הגיעה הצלחה ואני התחלתי מריבה עם עצמי. מה גם שאנשים שאתה קרוב אליהם ושיודעים שאתה במצב כזה, מרוב שהם אוהבים אותך הם גם מחזיקים אותך. אתה לא רוצה לצאת מהארון, אל תצא מהארון. תעשה מה שאתה רוצה. אבל אני חושב שהמלחמה הגדולה ביותר שלי הייתה מול הקהילה. הרגשתי מותקף".

הרגשת שאני האויב שלך.
"שנאתי אותך, גל אוחובסקי. מבחינתי ייצגת את השטן. היום אני כמובן לא חושב ככה, וגם כשדיברת אצל גיא פינס וכאילו הוצאת אותי מהארון לא חשבתי ככה. הייתי במקום אחר, התהליך שלי עם עצמי כבר נגמר. התחלתי לאהוב את הדבר הזה. אבל עד אז ייצגת מבחינתי את הרוע, היית ראש הכנופיה שחיכתה לי מחוץ לבית ורדפה אחריי לכל מקום. יכולתי לעצור ולהגיד 'בוא נדבר רגע', אבל זה היה יותר מדי בשבילי. ננעלתי בתפיסה שאויבי העם הם ראשי הקהילה".

אבל זה לא בא רק מהקהילה. זה בא מהתקשורת בכלל.
"הטון של הקהילה בתקשורת הוא מאוד חזק. הקלות שבה דיברו עלי כהומו מחוץ לארון בזמן שאני לא מחוץ לארון, הייתה פושעת. בוא".

אתה יצרת את זה. אתה באת ושרת את "בתוך".
"את זה גם אני אמרתי לעצמי, אבל זה הקייס הכי מניפולטיבי שיש. נכון ששרתי לגבר ונכון שגם ניהלתי מערכות יחסים, אבל מי אתם שתחשפו אותי כשאני לא רוצה. נקודה".

עזוב סבא, זה מה שאומרים על אנשים שמתפרסמים

הפרק השלישי והאחרון של "המהפכה הגאה" עוסק בנראות הטלוויזיונית של הקהילה וביציאות הגדולות מהארון, אבל היום כבר ברור שהסיפור של סקעת גדול בהרבה מכרוניקה של זמר שלקח לו יותר מדי שנים לצאת ולהיפתח. זה גם סיפור על האופן שבו המקום שגדלת בו – בדגש על בית הכנסת במקרה של סקעת, וגם על נוכחות דומיננטית של סבא מסורתי - מעצבים אותך ולעיתים כובלים אותך.

איפה אתה חושב שיותר קל לצאת מהארון, בבית מזרחי או אשכנזי?
"במשפחות מזרחיות צריך להוריד מהכתפיים טיפה יותר דברים שקשורים למנטליות, אולי קצת פרימיטיביות. בכל זאת, מאיפה אנחנו הגענו מול מאיפה האירופאים הגיעו. אבל זה קשה בשני הצדדים".

מה אתה היית צריך להוריד מהכתפיים?
"יש איזשהו עול של הסבא וסבתא והכבוד, בית הכנסת, מה יגידו בשכונה, מה אלוהים יגיד. מספר לא מבוטל של אנשים שאני מכיר יצאו מהארון חודש אחרי שהסבא נפטר, וזה מה שהיה גם במקרה שלי. הסבא העיראקי שלי, אבא של אמא שלי, מאוד אהב אותי. הוא היה חזן, דמות מוכרת. הוא התרגש מזה שראו אותי ב'כוכב נולד', וכשהתחילו השמועות עליי ראית איך המוח שלו עובד. הוא שאל למה אומרים ככה במקום לשאול או לחשוב אם זה נכון או לא".

מה אמרת לו בקשר לזה?
"'עזוב סבא, זה שטויות, זה מה שאומרים על אנשים שמתפרסמים'".

תאר לי את המשפחה שלך.
"אמא גננת, אבא נהג אוטובוס. סבתא מטפלת בנעמ"ת. משפחה טובה".

שמרנית?
"לא, אבל תשמע, התפללתי בבית הכנסת. גרנו ליד סבא וסבתא בשיכון המזרח בכפר סבא. בגיל עשר עברנו לשכונה אחרת ושם אבא שלי כבר לא היה דתי כמו שההורים שלו רצו. ככל שהתרחקנו מסבא וסבתא הפכנו למשפחה יחסית חילונית, מסורתית".

יש הנחה שפעם, לפני 20 שנה, הומו מזרחי היה צריך לעשות שינויים והתאמות כדי להתקבל לחברה ההומואית או לחברה בכלל. היית צריך לעשות התאמות כאלה?
"אחד הרגעים הקשים בהקשר הזה היה עם המנהל של 'בית צבי', גרי בילו עליו השלום. סיימתי שנה ראשונה בהצטיינות, ובשנייה לא קיבלתי כלום. תפקידים שורה ג' מאחורה. כשאזרתי אומץ לדבר איתו, הוא אמר ששחקן אמיתי לא יכול להתנהג בצורה מסוימת. זה היה הרמז שלו אליי, שאתה לא יכול להיות שחקן אם אתה לא יכול לצאת מהארון, כי זה מקצוע של אמת. הוא כנראה ידע שיש לי בן זוג בבית הספר, הוא ראה עליי בשנייה שנכנסתי שאני הומו".

הראל סקעת
טי שירט - HOGO, ג׳ינס - דיזל, שעון - ain-ker; פקטורי 54 | צילום: אור דנון

מה לגבי הזהות המזרחית? איך זה התקבל באווירה של בית צבי?
"הגעתי עם תפיסה שכאילו אני צריך להתנהג בצורה מסוימת כי אנחנו בתל אביב, בתיאטרון, אבל כשמסתכלים היום אחורה מבינים שאז התחילה המהפכה המזרחית. כי פתאום הייתה קריצה למזרחיות. הכוכבים של גרי היו מזרחים".

ולא הרגשת צורך, נגיד, להסתיר את המוזיקה שסבא שלך שומע? שאתה אוהב מוזיקה מזרחית?
"ברמה התרבותית אולי כן, כי הרי המזרחית הייתה מתחת לרדאר כל כך הרבה שנים. כשהגעתי ל'כוכב נולד' כבר אמרתי שאני שומע את שרית חדד, שגדלתי על דקלון, אבל בכל זאת שרתי את 'בתוך' כי זאת התרבות בבית צבי. שם לא ממש יכולתי להגיד דקלון, זה לא היה מה שנקרא בחומר הנלמד. היו בעיקר משוררים אשכנזים, מחזות זמר מחו"ל".

היית צריך לעשות גם התאמה פוליטית?
"במקצוע הזה משייכים אותך אוטומטית לשמאל, אוטומטית אתה בעד זכויות אדם ובעד הערבים. אני באתי ממשפחה ימנית, הצבעתי ימין כל חיי ואני עדיין מתחבר לשם. אבל היום אני גם מבין שהמשפחות המזרחיות סוחבות המון רגשי נחיתות על איך הביאו אותם לכאן, איך התייחסו אליהם במעברות, במי השקיעו ובמי לא".

אז חוץ מהארון שהיית צריך לצאת ממנו הייתה גם יציאה מארון עדתי, מזרחי, ימני.
"עדתי וגם דתי. בכלל, אני יכול להשוות את זה ליציאה מהארון בקהילה החרדית או הדתית. זה נורמות אחרות, אמונות אחרות".

היום קל יותר להיות מזרחי בקהילה הלהט"בית?
"אני חושב שהיום יותר קל למזרחים, ומן הסתם זה משפיע גם על הקהילה הלהט"בית".

אז בהקשר הזה אמיר אוחנה הוא ניצחון מאוד גדול.
"אני אזהר בדבריי כי אני אשת פוליטיקאי (צוחק), אבל לא רק בגלל זה. אני חושב שאצל אמיר אוחנה עדיין יש משהו על הכתף שהוא מביא איתו מהעדה המזרחית, בגלל זה הוא לא 'הומו בכנסת'. הרי הוא אמר 'אני רק 20 אחוז הומו'. אני חושב שזה נובע משם".

החלטתי שאני לא נלחם בזה יותר

מתי הייתה הנשיקה הראשונה שלך עם בן?
"בבית צבי".

ובצבא?
"נאדה, בצבא היה לי בחורות. במשפחה שלי אמרו, 'כמה בחורות מתחלפות אצלו בחדר?'. הם לא הבינו שהן ידידות שלי. כל התהליך שלי התחיל כבר בצבא, אני חושב שאחר כך הגעתי לבית צבי כי כבר חיפשתי את הדומים לי".

הראל סקעת
טי שירט - comee de garcone, ג'ינס - Dolce & Gabbana, שעון - ain-ker; פקטורי 54 | צילום: אור דנון

איך באמת הגעת לבית צבי?
"הלכתי להצגה שלהם וראיתי כביכול את התגשמות החלום שלי. הסתכלתי ואמרתי, נראה לי שהוא גיי, יו, נראה לי שגם הוא גיי. הוא מזרחי, הוא אשכנזי, הוא גבוה והוא נמוך. אני בבית גידול להומואים. הם חיים, כיף להם, הם מופיעים ומוחאים להם כפיים. אני בא ללמוד פה".

וכשבאת?
"מצאתי את עצמי בזוגיות תוך כמה חודשים".

זוגיות שאף פעם לא דיברת עליה.
"לא. כל כך הרבה שנים, ואני מוצא שהשפתיים שלי רועדות טיפה עכשיו. הגעתי לכיתה וראיתי בחור יפה תואר, מוכשר ברמות, עידו רוזנברג. הוא בא מתלמה ילין, שזה העולם החופשי, כל אחד יכול להיות שם מה שהוא רוצה, בלרינה או מתאגרף. כמובן שהתאהבתי בכל מה שהוא מייצג, ושיעור אחד הוא העביר לי פתק של 'מה קורה'".

מרוב שהסתכלת עליו, לא שמת לב שגם הוא הסתכל עליך.
"יש משהו בארון, בזה שאתה מסתתר, שמבטל כל מיני דברים. היופי התבטל, הסקסיות שלי התבטלה, הייתי ילד א-מיני כזה. אבל כן מצאתי את עצמי מבלה הרבה איתו ועם השותפות שלו לדירה".

תאר לי את הנשיקה הראשונה.
"היה לו חדר מעוצב מאוד, רומנטי וזה. ישבתי אצלו, דיברנו ודיברנו, ובסוף הסתובבנו וזה היה מאוד קרוב. הרגשנו אחד את הנשימות של השני, וזה פשוט קרה".

כמה זמן הכרתם אז?
"כמה חודשים".

מתי נפל לך האסימון שיש פער בין החיים שאתה חי לבין מה שתספר בבית?
"זה התחיל להדהד באמצע השנה הראשונה שאני ועידו היינו ביחד, ואני חושב שזה גם היה הרגע שהחלטתי שאני לא נלחם בזה יותר".

בזה, כלומר במי שאתה?
"כן. אבל משהו בי עדיין לא רצה לדבר על זה".

אם ההורים שלך היו אומרים, 'אנחנו מבינים שאתה הומו וזה בסדר' - זה היה משנה את חייך?
"מהקצה לקצה. זה היה חוסך לי המון שנים מבוזבזות. כל חיי נשבעתי לא להצטער על השנים האלה, כי זה חלק מהמסלול שלי, אבל הן היו מבוזבזות. יכולתי לאהוב, לחוות, להרגיש. הייתי מתפתח יותר".

בוא נחזור לזוגיות הראשונה ההיא. ההורים הבינו בסופו של דבר מה קורה?
"בשנה השנייה, כשכבר גרתי עם עידו, הם נגיד היו נכנסים ורואים חדר שינה אחד. אני חושב שהם התחילו להבין, לראות רמזים, אבל מאוד שמרו על כבודי. עדיין לא דיברנו על זה".

הראל סקעת
טי שירט וג'ינס - Dolce & Gabbana, שעון - ain-ker; פקטורי 54 | צילום: אור דנון

מי יותר פחדת שיידע, אמא או אבא?
"אמא שלי".

למה?
"מערכת היחסים שלנו הייתה תמיד מאוד טעונה. היום אני יודע להגיד שזה היה כנראה בגלל זה. אמא שלי מחנכת, מורה, גננת, אבל היא לא באה ואמרה מה שגננת מחונכת אמורה להגיד, 'אם יש לך משהו לספר לי, תבוא והכל יהיה בסדר'. פיתחתי אליה עם השנים ממש שנאה על לא עוול בכפה. דווקא אבא שלי, שכביכול מייצג את הפן היותר מזרחי, לא נבהל מהדבר הזה. מאז שהייתי קטן הוא העביר לי מסר של 'אני אוהב אותך, לא משנה מה'. אמא שלי הייתה יותר 'מה יגידו, מה יהיה בעתיד'. ראיתי שזה חשוב לה, גם אם היא לא אמרה את זה ממש במילים".

יש לנו פה תפקיד ואני מוכן לתפקיד הזה

בוא נקפוץ ל-2004. הבנת מה אתה עושה כשביצעת את "בתוך" כשיר אהבה לגבר?
"לגמרי".

למה עשית את זה?
"כי רציתי".

שיידעו שאתה הומו?
"רציתי להתגרות בחיים האלה שלא מאפשרים לי לצאת מהארון".

כל מי שראה את זה הבין שאתה הומו. הבנת שזאת תהיה יציאה מהארון?
"ידעתי שזה שיר אהבה לגבר. דובר על לשנות את המין לנקבה, ואני אמרתי לא. אולי בגלל שהייתי מאוהב וחייתי את החיים שלי, אמרתי 'לא מעניין אותי כלום' למרות שידעתי שיהיה מעליי סימן שאלה גדול".

אבל דקה אחר כך עשית ויברח בחזרה לארון.
"נכנסתי אפילו יותר עמוק לארון, כי החיים שלי השתנו לגמרי. בתוך 'כוכב נולד' אתה בסערה, אין לך זמן לזה. יש לבחור שיר לחצי הגמר, להתרגל לזה שיודעים ברחוב מי אתה. ההתמודדות עם ההומואיות התחילה אחרי שההתמודדות ב'כוכב' נגמרה".

הראל סקעת
בלי תנאים מוקדמים. סקעת ואוחובסקי בצילומי "המהפכה הגאה" | צילום: עמית חכמוב

אם כבר הלכת לעשות פרובוקציה עם "בתוך", למה בעצם לא המשכת עם זה הלאה?
"לא רציתי לעשות פרובוקציה עם 'בתוך', אפילו פחדתי מזה. אמרתי 'אני עושה מה שהלב שלי אומר ונתמודד עם זה אחר כך'. העניין הוא שהאחר כך תקף אותי".

ובמסגרת האחר כך התחלת להרגיש רשעות מהקהילה?
"אני לא יודעת אם רשעות, מעשים מרושעים. פתאום קיבלתי את המציאות לפנים. אתה הומו או לא הומו? שרת לגבר או לא לגבר? דוד שלי, שעבד איתי אז, אמר לי 'הקהילה הגאה מאוד רכושנית כלפיך'. זה היה שוק מבחינתי, כאילו רגע רגע, אני לא שייך לשום קהילה. התחלתי לפתח שנאה לדבר הדבר, כי זה איוּם. מאיימים עלייך, אתה צריך להתנהג כמו שהומו מתנהג. לא רוצה".

אז מה עשית?
"החלטתי לחיות כמו שאני רוצה. אם מחיר הפרסום הוא הסתרה, אז אני אסתיר את זה. אין אינסטגרם, מה אכפת לי. אני אנהל מערכות יחסים עם אסי עזר ועם אנשים אחרים שעדיין בארון, אף אחד לא יגיד לי מה לעשות. אף אחד לא יכבה אותי".

עם מי דיברת אז?
"עם חברה אחת, אלינור, וזהו בערך".

נשמע נורא, הבדידות הזאת. עושה לי צמרמורת.
"עד היום אני לא מסוגל לשמוע את האלבום השני שהוצאתי, לשם התנקזה כל הבדידות. בבית הראשון שגרתי בו, ברמת גן, היה חלון שהייתי מעשן בו בלילה לבד. אמרתי 'יום אחד אתה תצחק על זה', אבל זה עדיין לא מצחיק אותי. הייתי מרגיש שהצלעות שלי נשברות. לא היה לי מקום כבר והרגשתי שאני מתפוצץ. בשמחה הכי גדולה בחיי הייתי הבנאדם הכי עצוב ותכלס הכי מסכן. איזה מסכן אתה, אתה זמר השנה. אוהבים אותך. אנשים רודפים אחריך. אתה מקבל כמויות של אהבה והיא לא שווה כלום. השמחה הכי גדולה שלך לא שלמה".

הראל סקעת
הפרק השלישי מוקדש ליציאות מהארון. סקעת ב"המהפכה הגאה" | צילום: עמית חכמוב

אתה מבין למה מהצד שלי נראה שעשית נזק לא רק לעצמך? תיקח ילד מעפולה -
"הילד מעפולה לא עניין אותי. אתה יודע מה, גם הילד מתל אביב לא עניין אותי. עניין אותי הראל. בוא נסתכל מה יש לי בגיל 22: פרסום מטורף שאני מתרגל אליו, יש לי סבא, יש לי הורים. ויש אתכם, שרודפים אחריי. אני מבחינתכם מטרה ואני לא מוכן לשתף פעולה. אתם לא עוזרים במה שאתם אומרים, גם אם זה נכון. אתם מכניסים אותי בחזרה לארון".

ואז יש כותרות על רומן עם אגם רודברג.
"ובאמת היה. אגם הייתה החותמת האחרונה שלי. אם היא לא עושה לי את זה אז סבבה, סיימתי את הבדיקות ואפשר להתקדם. זה תהליך פסיכולוגי שאתה עובר, אחרת לא היה ארון ולא היה תהליך. אתה חושב שלא נשברתי מזה? נשברתי, הרגשתי כל כך עלוב".

ואז אסי עזר יצא מהארון.
"אסי מאוד רצה שנצא החוצה, ואני התחמקתי מללכת איתו למקומות שתהיה בהם תקשורת. אני חושב שעד היום הוא נוטר לי על זה, יש לו עדיין שנאה קטנה כלפיי. יום אחד הוא מתקשר, 'הראל, אני יוצא מהארון בכתבה בעיתון'. ואני אומר, 'אסי, אמרת להורים שלך?', כי לא הייתי מוכן שהמשפחה שלי תשמע ממישהו אחר חוץ ממני".

מתי באמת סיפרת להם?
"אף פעם".

מה זה אומר?
"ארבע שנים לפני שיצאתי מהארון התחלתי לנהל שיחות עם אמא שלי. היא הייתה מבשלת ואני יושב על השיש, שותל בה מסרים של קבלה, 'כל אחד יהיה מה שהוא רוצה'. אנחנו יודעים שאנחנו מנהלים שיחות על זה, אבל לא מדברים על זה. כשנסעתי לאירוויזיון ושלחו איתי צוות צילום, החלטתי שזה יהיה סרט היציאה מהארון. אמרתי להורים שאני הולך לדבר על הכל, ואמא שלי שאלה 'מה זה הכל'. אמרתי, 'הכל'. הייתי כבר בן 28, אחרי הרצח בברנוער שטלטל לי את החיים".

טלטל אותך איך?
"פתאום הרגשתי חלק מקהילה. היה רגע בטלוויזיה שראו את יניב ויצמן ואת אסי הולכים ליד הברנוער והמשטרות, הם הולכים ואני אומר, 'אני צריך להיות שם, להגן על הילדים האלה, לתת דוגמה'. לא יכולתי שלא להסתכל ולהגיד, 'יש לנו פה תפקיד ואני מוכן לתפקיד הזה'".

ואחרי שנה הייתה העצרת, הרגע שבו כביכול הוצאתי אותך מהארון. אתאר את זה מהצד שלי: חשבתי שצריכים להופיע אנשים מחוץ לארון או סטרייטים, כי למה שאדם שאין לו אומץ להגיד מי הוא ישיר לזכר ילדים שנרצחו כי היה להם אומץ. הבטיחו לי שתגיד משהו משמעותי, וכשעלית ואמרת 'תודה שהזמנתם אותי', מבחינתי זה היה כמו יריקה בפנים. מי זה הזמנתם? אתה זה אנחנו.
"הייתי אמור להגיד משפט אחר. רציתי להגיד 'אני גאה להיות על הבמה, אני גאה להיות חלק מכם'. אבל אז אמרתי לעצמי, יש פה ילדים שנרצחו. ומה תהיה הכותרת מחר? היציאה מהארון של הראל סקעת. לא רציתי להעיב על האירוע, אז אמרתי 'תודה שהזמנתם אותי' בידיעה שהסרט מצטלם ועוד חודשיים אני יוצא מהארון. אתה יודע שאחרי זה, אף אחד לא הבין למה אני לא הולך ומחכה לך מתחת לבית ורוצח אותך?".

מצחיק איך עידן ואני הפכנו ללוחמים גדולים

מה אמר אבא שלך כשיצאת מהארון?
"שום דבר. הייתה שמועה שאני לא יוצא מהארון כי הוא מזרחי, אבל אבא שלי יכול ללמד הרבה אשכנזים איך לקבל את הילדים שלהם, איך גורמים לילד להרגיש טוב עם עצמו. אז נכון, לא יצא לו לגרום לילד ההומו שלו להרגיש טוב עם עצמו, כי בכל זאת הוא בא מתימן. אבל הוא היה בסדר עם זה. עניין אותו רק מה יהיה עם הקריירה. הוא אמר 'וואלה, תהיה מה שאתה רוצה, אבל מה יהיה עם הקהל, יש המון בחורות שאוהבות אותך'".

כשאתה בא היום לדבר בפני ארגון הנוער הגאה, מה אתה אומר לחניכים ולחניכות?
"מספר את כל הסיפור שלי. בסוף הם מבינים שעברתי המון גלגולים סתמיים של כניסה ויציאה מהארון, התחבטויות עם עצמי. אני אומר להם שהם צריכים ללכת בעקבות הלב שלהם. המסר הוא 'תעשו מה שאתם רוצים, אבל תדעו שהשד לא נורא ושההורים שלכם עוד יפתיעו אתכם'".

הראל סקעת
תיעוד המסע הפך לסרט היציאה מהארון. סקעת באירוויזיון | צילום: GORM KALLESTAD AFP via Getty Images

אחרי שאתה יצאת מהארון, הדברים התקדמו מאוד מהר. הפכת לקול מאוד מובהק בקהילה.
"כי פרקתי עול. זה קורה אחרי שאתה נמצא במקום מוחלש כל כך הרבה שנים. אבל האמת היא שתמיד הייתי כזה. בשכבה שלי בבית ספר הייתי מנהל מלחמות צדק של ילדים אחרים, בצבא קיבלתי צל"ש אחרי שוויתרתי על שבת כי נתתי למישהו שסבתא שלו נפטרה לצאת להלוויה. אבל כן, זה מצחיק ששני אנשים כמו עידן וכמוני, שתהליך היציאה מהארון שלהם היה שונה ובגיל אחר, הפכו להיות לוחמים מאוד גדולים".

 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 

A post shared by Harel Skaat (@harelskaat) on

וכשהבאתם לעולם את ארי, אתה מרגיש ששברת את תקרת הזכוכית האחרונה?
"הרבה שואלים אותי את זה מאז שארי נולד, רואים בו ניצחון".

ואתה?
"מבחינתי לא ניצחתי אף אחד. מגיע לי, זה לא שקיבלתי צ'ופר. אני צריך להיות בזוגיות, אני צריך להיות עם ילדים, כי אני לא שונה בשום צורה".

אני עדיין מרגיש שאתה לא מצליח לפתח אמפתיה לאנשים שהסתכלו עליך בשעתו וכעסו "איך אין לו אומץ לצאת מהארון".
"אני יכול להבין אותם היום, אבל אמפתיה אין לי. אני רוצה להסביר לך משהו, גל: גם אם חשבתי וכולם חשבו שאתה השטן, אני היום מסתכל עליך ויודע שאם לא אתה, לא יכולתי להיות במקום שאני נמצא בו. אם לא אתה, כנראה שלא היה לי ילד. אם לא אנשים כמוך, כמו איתן (פוקס) ועברי (לידר), לא היינו מנהלים שיחה על הניצחון שלנו. אני לא יכול להתעלם מהמציאות. לי היה את התהליך שלי, לכם התהליך שלכם. עם זה אי אפשר להתווכח. אנחנו רק צריכים ללמוד מזה לא לדחוק באנשים".

הפרק הראשון של "המהפכה הגאה" (תסריט ובימוי: לירן עצמור וגל אוחובסקי, הפקה: ויוי הלפרן ואורלי טופל, "כל מיני הפקות") ישודר בכאן 11 ב-30.5 בשעה 21:30

צילום: אור דנון | סטיילינג: רחלי בן שמעון | איפור: ניסו שליו | בגדים: פקטורי 54 | תכשיטים: http://www.ain-ker.com