תאהבו אותי ותעזבו אותי בשקטקובי מרימי מנסה לסגור את כל החוטים הפרומים של ילדותו. הוא עושה סולחה עם הילד השמן והדחוי שהיה, מנסה לאלף את פחד הבמה שלו בכוכב הבא לאירוויזיון ("הדבר הכי אמיץ שעשיתי") ולומד לקבל מחמאות. למרות העבודה העצמית, למרימי עדיין קשה להרים לעצמו, "עכשיו שאני בכוכב אומרים לי 'שלא יעלה לך', אני רק רוצה שיעלה לי כבר"
הדס בשן |
מגזין mako | פורסם 09/01/19 19:19
![]()
צילום: רונן אקרמן
|
כדי להסביר איך אדם שסובל מפחד במה בוחר להיות שחקן וזמר, קובי מרימי נתלה באילנות פופיים גבוהים. "לא שאני משווה את עצמי, אבל גם סיה מופיעה עם פאה בגלל הפחד במה שלה, וביונסה יצרה דמות שלמה נפרדת ממנה, 'סשה פירס'. אם להן יש את זה, אז אני מקבל גם את עצמי. זה לא מה שימנע ממני להיות במקצוע הזה". איך מרגיש התקף כזה בזמן אמת? "לא עשו עלי חרם או משהו כזה, אבל כל יום קמתי בידיעה שזה יכול לקרות"השד העיקש והטורדני הזה שולט בחייו כבר מעל עשור. הוא ליווה אותו במגמת התיאטרון בתיכון, נרשם איתו ללימודי משחק ב"ניסן נתיב" והגיע איתו לאודישן ב"כוכב הבא לאירוויזיון" (ראשון-שלישי בשעה 21:00 בקשת 12). גם היום, בראיון הראשון שלו, השד נוכח, גורם למרימי לגמגם ולהשתהות אחרי כל שאלה. זה כמעט גורם לי להרגיש אשמה שנפלתי עליו, אבל במקביל אני סקרנית לגלות איך מתנהלת הדואליות הזו בין פרפורמר מצמית, שהשופטים השוו לפרדי מרקורי וסם סמית', למי שרק רוצה שיניחו לו בשקט. ואיך, אחרי שהגיע לנבחרת עשרים האחרונים ויש עליו דיבור חזק כמתמודד אפשרי לאירוויזיון, קובי עדיין מרשה לעצמו להשמע מהוסס.
על קבלת עזרה טיפולית למצב, אין מה לדבר איתו. "אני פוחד לטפל בדברים האלה כי אני פוחד שזה יפגע באמנות, הלחץ גורם לי להתגייס ולהיות נוכח, להביא את כל מה שתכננתי להביא. אני פוחד לא להרגיש ולא להתרגש". אתה לא חושב שזה יפריע לך לנצח בתחרות? גם מבלי שעבר טיפול, מרימי (27) מספיק רגיש כדי להבין שפיצול האישיות שלו, הרצון להיעלם ולהיחשף בו זמנית, מגיע מפצעי ילדות שטרם נסגרו. הוא נולד ברמת גן ומתאר ילדות נעימה לזוג הורים בעליי צרכניה ושתי אחיות - אבל בתוך גוף שהרגיש בו זרות. "סקופ - הייתי ילד שמן", הוא מודיע בחיוך מר. "במידה מסוימת זו הסיבה שבגללה הגעתי לתחום הזה. בסוף כיתה ח' היה צריך לבחור חברים שישארו איתך בכתה בשנה הבאה, ולא היה לי את האדם הזה שיכתוב אותי בחזרה. אז ברחתי מכל זה ונרשמתי למגמת תיאטרון". איך ידעת שלא כתבו אותך? לא חשבת שאתה מוכשר? ודמיינת שאתה הן, לא קובי השמנמן מרמת גן? "לא הייתי רוצה שכל אדם שמן יחשוב שאסור לו להיות שמן"בצבא מרימי לא התקבל ללהקה צבאית, ובהמשך החליט שלא לגשת למבחנים המתקדמים לתיאטרון צה"ל, למרות שעבר את השלב הראשון. אחרי השחרור הוא נרשם והתקבל ללימודים בסטודיו של ניסן נתיב. "התלבטתי אם ללמוד מוזיקה או משחק, ובסוף החלטתי על משחק כי לא רציתי שבמוזיקה יהרסו לי עם יותר מדי חוקים, יגידו לי שיש דרך נכונה לשיר".
בשלב הזה הוא כבר היה אדם אחר, ויזואלית. 50 קילו נשרו ממנו. "בגיל 18 הבנתי שלא כיף לי ואני רוצה לרדת במשקל. לא היה מי שיגיד לי שזה בסדר להיראות אחרת. להיפך, היו הרבה קולות שאמרו שזה לא בסדר. היום טוב לי יותר, אבל לא הייתי רוצה שכל אדם שמן יחשוב שאסור לו להיות שמן. אני מקווה שאנחנו מתקדמים לקראת מקום שבו יקבלו אנשים שנראים אחרת". איך ירדת? היום אתה אוכל רגיל? ובכל זאת - אתה חתיך. גם על שיפור בחיי האהבה שלו הוא לא מדווח, בינתיים, בעיקר כי הוא לא רוצה להרחיב עליהם בכלל, "אני לא רוצה לדבר על זה", הוא אומר במבט מבוייש וקול חלש. היית מאוהב פעם? היו מאוהבים בך? אתה חולם להתאהב? מה שהוא כן חולם עליו זה להשלים, סופית, עם הילד השמן שבפנים. "כשאני מסתכל על תמונות מהעבר זה סיוט בשבילי, לא כי אני מתבייש או נגעל, זה לא מביך אותי, אבל זה עושה לי עצוב להסתכל על העיניים של הילד הזה. אני לא מחייך באף תמונת ילדות, אולי כי אני לא רוצה שיהיה לזה תיעוד. בא לי לחבק את הילד ולהגיד לו שהכל טוב, כבר עכשיו. לא שיהיה בסדר בעתיד. בא לי לחזור ולהיות החבר הכי טוב שלי. להגיד 'קובי הכל טוב? בוא נאכל משהו'". "אומרים שאתה מבטיח אבל לא מבטיחים לך עבודה"בשנים של לימודי המשחק כלכל את עצמו בשלל עבודות. "עבדתי במשתלה, כמוכר כרטיסים בקולנוע 'לב' חמש שנים, הייתי מארח במסעדה, עבדתי בגלידריה, חילקתי פלאיירים בפלורנטין. היום אני עובד כמארח בבר קוקטיילים, אני בהפסקה עכשיו בגלל התכנית אבל אולי אחזור". זה לא בדיוק חלום השואו ביזנס הגדול. מה שכן עשה, סימן אותו כאמן איכותי. הוא השתתף ב"חג המחזמר" של בת-ים וזכה בפרס השחקן המבטיח ל-2017, ובהמשך כיכב בהצגת ילדים של האופרה הישראלית ("אבל אני לא שר אופרה!"). לוקח לו זמן לספר על ההישגים הללו, וגם אז הוא מתנצל. "אומרים שאתה מבטיח אבל לא מבטיחים לך עבודה", הוא נאנח. "בשורה התחתונה, הייתי בשני אודישנים בשנה האחרונה. ברור שהייתי רוצה לעשות יותר אבל זה קשה, ויש עדיפות לאנשים מוכרים בעולם הזה, לא לוקחים הרבה הימורים. אתה יוצא מלימודי משחק וחושב שאתה במירוץ עשרים אנשים שהיו איתך בכיתה, אבל אז אתה מבין שזה לא עשרים, זה מיליון אנשים בעולם שרוצים לעשות את מה שאתה רוצה ותוהים יחד איתך לאן ללכת. אני מכיר המון אנשים מוכשרים שרק צריכים הזדמנות אחת, ולא מקבלים".
הזדמנות שאתה כן קיבלת עכשיו? איפה אתה רואה את עצמך בעוד חמש שנים? בגיל 27 אתה כבר במשבר אמצע החיים? צילום: רונן אקרמן | סטיילינג: שיר אליה | איפור: שירי שמשה | בגדים (לפי לוקים): לוק 1: חליפה ירוקה– לאונרדו, חולצה מכופתרת– נוברישדוג | לוק 2: חליפה סגולה- לאונרדו, חולצה מכופתרת- סטלה מקרטני לפקטורי 54 | לוק 3: ג'קט- אוסף אישי | נעליים- אוסף אישי |