"נשות הציד" היא הגרסה הדרומית והמופרעת של "שקרים קטנים גדולים"

פרבר אמריקאי שקט, המאוכלס במיוחד במשפחות עשירות (ולבנות, וכנראה גם שמרניות), מתגלה דווקא הוא כקן צרעות שבו קורים דברים אפלים במיוחד - בין אם זה קשור לסקס, לפשע, או לשניהם יחד - והסודות של התושבים הלכאורה-מושלמים עתידים להיחשף. זהו הפרמיס של לא מעט סדרות מצליחות, ביניהן "עקרות בית נואשות" או "שקרים קטנים גדולים", וזהו, פחות או יותר, גם הפרמיס של הסדרה "נשות הציד": דרמת המסתורין החדשה שזמינה לצפייה ב-HOT וב-yes. הז'אנר שאליה משתייכת הסדרה לא מחייב אותה לאמינות שיא וגם לא לאיכות בלתי מתפשרת, ו"נשות הציד" אכן לא תמיד מצטיינת בהיבטים האלה, אבל הוא כן מחייב אותה לייצר עניין ומתח. ובסטנדרטים האלה, מה אפשר לומר, היא עומדת בהצלחה.

"נשות הציד" מבוססת על הספר רב המכר של מיי קוב באותו השם, ומככבים בה לא מעט שחקנים מוכרים. היא מתרחשת בעיירה הפיקטיבית מייפל ברוק שבמזרח טקסס, ומתמקדת בדמותה של סופי אוניל (בריטני סנואו, "פיץ' פרפקט", "היירספריי") - עיתונאית ליברלית מבוסטון שעוברת להתגורר במייפל ברוק השמרנית בעקבות עבודתו של בעלה, גרהם (אוון ג'וניגקייט, "פרונטיר"). בתחילה היא מזועזעת מאג'נדת ה-MAGA השולטת בעיירה, וחווה, מה שנקרא, "הלם תרבות". אבל אז היא מוצאת את עצמה מסתקרנת מדמותה של מרגו (מאלין אקרמן, "27 שמלות"), אשתו הזוהרת והמסתורית של הבוס של בעלה: ג'ד בנקס (דרמוט מלרוני, "החתונה של החבר שלי"), טייקון שמרן שמתכנן לרוץ לתפקיד מושל טקסס. הקשר בין סופי למרגו, שמבוסס הן על הבנה הדדית והן על מתח מיני, מתהדק מאוד, ומרגו מצרפת את סופי לחבורת הנשים שלה. אלה הן נשות הציד, העשירות, הפרועות והחמושות, וכל אחת מהן מתגלה כדמות מפוקפקת בדרכה שלה.

ישנה, למשל, ג'יל (קייטי לווס, "סקנדל"), אשתו של הכומר קלינט ואימו של בראד בן ה-18 - שאיתו מנהלת מרגו רומן סודי (במקביל, הוא גם נמצא במערכת יחסים עם אבי ג'קסון, נערה ממעמד חברתי נמוך משלו). משתתפת דומיננטית נוספת בחבורת הנשים היא קאלי (ג'יימי ריי ניומן מ"המעניש" ו"ורוניקה מארס", ואשתו של הקולנוען הישראלי גיא נתיב); קאלי נשרפת מקנאה בעקבות תשומת הלב הגוברת שמעניקה מרגו לסופי, ובהמשך מתברר שזה קורה בגלל שגם ביניהן מתנהל רומן סודי. כפי שכבר אפשר להבין, מרגו סוחפת אחריה לא מעט אנשים ונשים, וגם סופי נשבית בקסמיה. בעידודה, סופי אף מתפתה לעשות דברים שלא דמיינה שתעשה - כמו למשל לחזור לשתות, לחזור לנהוג, או לקנות אקדח. במקביל לכל זה, מתפתחים גם קווי העלילה הקשורים לפשיעה הגוברת בעיירה: חטיפתה של נערה בשם קייסי קראמל, וכן רציחתה של דמות נוספת. דבר הרצח ידוע כבר מהסצנה הראשונה של הסדרה, ובהמשכה תתברר זהות הנרצחת, וכמובן, זהות הרוצח/ת.

השם המקורי של "נשות הציד", והמוצלח הרבה יותר, הוא The Hunting Wives - שם שקשה לתרגם כהלכה לשפתנו שלנו, משום שבעברית אין מילים נפרדות ל-Woman ול-Wife. המילה Wives המככבת בשם הסדרה היא חשובה, משום שהיא שמה דגש על כך שהנשים האלה הן נשואות ונשות משפחה, לכאורה "שייכות למישהו" - אבל בפועל, הן אלה שצדות, משמע, הן שולטות במתרחש בפרבר: הן מקבלות את ההחלטות, הן מחזיקות בנשק, הן מניעות את העלילה. הגברים הם, במידת רבה, דמויות משנה בסיפורים שלהן: היחסים שלהן עם הגברים, בין אם אלה בעליהן או אלה שאיתם הן שוכבות בסתר, עמוקים ורבודים פחות מאשר היחסים שלהן זו עם זו - החבריים והמיניים כאחד. קווי העלילה הלסביים המרובים גם הם עוזרים לבנות את המותג הזה של "נשות הציד", כסדרה שהיא לא רק נשית אלא גם מטריארכלית במהותה.

בהקשר הזה צריך לדבר גם על האג'נדה הפוליטית של הדמויות - שרובן ככולן הן אנטי-הפלות, אנטי-מהגרים ופרו-אחזקת נשק. אפשר היה לחשוב שהסדרה מהללת את הלך הרוח הזה: למשל, בעקבות סצנה אחת שמתרחשת בחנות מפוארת לאקדחים, ועשויה להתפרש כביקורתית אבל גם כמנרמלת - תלוי איך מסתכלים עליה ומי המסתכל. ובכל זאת, "נשות הציד" יודעת למתוח ביקורת על המגמה השמרנית: נניח, עצם זה שריבוי הנשקים בעיירה גורר ריבוי של פשעים (הפלא ופלא), או עצם זה שהתושבים עושים בחדרי חדרים את מה שהם מגנים בציבור.

ואם לעזוב לרגע את הפוליטיקה והמגדר ולדבר על טלוויזיה נטו: "נשות הציד" היא סדרה מרובת דמויות, מסועפת, מטורללת ומלאה בטוויסטים - יכול להיות שיש בה קצת יותר מדי מכל דבר, אבל זה לאו דווקא פוגם בה, אלא בסך הכל לוקח אותה לכיוונים של אופרת סבון או של טלנובלה. זה כמובן לא דבר רע: בסופו של דבר, אין בסדרה אף לא רגע משעמם אחד, ומהסיבה הזו, הקיצוניות שלה היא לא רק נסלחת אלא אפילו מבורכת. תוסיפו לזה את הקאסט הנוצץ והמוכשר שלה - בראשו אקרמן, שגונבת את ההצגה - וקיבלתם סדרה שפשוט כיף לצפות בה. בקצרה, "נשות הציד" היא מעין גרסה דרומית, מופרעת וקאמפית של "שקרים קטנים גדולים"; אם הטייטל הזה נשמע לכם מבטיח, אז כנראה שתיהנו לשרוף מולה את הסופ"ש.