צפיתם בעונה החדשה של "אמילי בפריז"? אנחנו צריכים לדבר
העונה הקודמת של "אמילי בפריז" הסתיימה בהבטחה: הגיבורה עברה לרומא, ונראה היה שעומד להיפתח כאן דף חדש. אבל הריסטארט המצופה של הסדרה התגלה, בסופו של דבר, כהרפתקה כושלת - הן מבחינתן של הדמויות והן מבחינתם של הכותבים (שנראה שהתחרטו על התוכניות שלהם עצמם). כמה מחשבות על העונה החדשה של סדרת הלהיט של נטפליקס: החל מהרומן המופרך, ועד לדמות שהוכנסה לעלילה בלי שום סיבה


העונה הקודמת של "אמילי בפריז" הסתיימה בהבטחה לדף חלק, כשראינו את הגיבורה בגילומה של לילי קולינס צועדת לקראת החיים החדשים שלה בעיר אחרת. זה היה הצעד ההגיוני ביותר עבור סדרת הלהיט של נטפליקס, שכבר המאיסה על הצופים את כל מה שהיא העניקה להם עד כה - בין אם מדובר בדמויות (שקולקלו) או בקווי העלילה (שהפכו מאולצים עוד יותר מהרגיל). מהסיבה הזו, המעבר של אמילי מפריז לרומא היה לכאורה המפתח לגאולה. קודם כל ברמה האסתטית - כלומר, מדובר בהזדמנות לשינוי מרענן של הנוף - אבל במיוחד ברמה התוכנית: הזדמנות לשינוי מרענן של התמות המרכזיות.
אממה, העונה החמישית של "אמילי בפריז" הגיעה היום (חמישי) לנטפליקס, ומה מתברר? הריסטארט של הסדרה לא באמת היה ריסטארט, הוא היה הרפתקה כושלת - הן מבחינתן של הדמויות והן מבחינתם של התסריטאים, שנראה כאילו התחרטו על התוכניות שלהם עצמם. השורה התחתונה היא כזו: אחרי צפייה בכל עשרת פרקי העונה החדשה, אפשר לומר בביטחון שההבטחה שהוטמנה בסוף העונה הקודמת לא התקיימה. ועכשיו נסביר בדיוק למה.
בפתח העונה החמישית אנחנו פוגשים את אמילי בדירה החדשה שלה ברומא, ויש כמה וכמה עניינים על הפרק. סוכנות גראטו בהובלתה של סילבי שואפת להקים שלוחה בעיר הבירה האיטלקית, ולשם כך יש למצוא, ובכן, לקוחות איטלקים. בינתיים, הלקוחה היחידה היא חברת בגדי הקשמיר היוקרתית "מוראטורי" - ששייכת כזכור למשפחתו של מרצ'לו, בן זוגה התורן של הגיבורה.
אמילי וחבריה עובדים מסביב לשעון בניסיון לרצות את משפחת מוראטורי, וכן את הלקוחות המזדמנים החדשים, אבל במקביל יש להם גם חיים אישיים לנהל. סילבי, למשל, נקרעת בין הבמאי המפורסם שאיתו היא שוכבת לבין בעלה שמחכה לה בבית; מינדי, שמגיעה לרומא גם היא (בתואנה כזו או אחרת), פוצחת ברומן סודי עם אלפי, האקס של אמילי - וכן, גם הוא נמצא עכשיו ברומא (בתואנה כזו או אחרת). האם יש ביניהם כימיה אמיתית? ברור שלא.
בשלב הזה, הצפייה ב"אמילי בפריז" מזכירה פחות צפייה בסדרה מגובשת וגמורה, ויותר צפייה במתרחש בחדר כותבים שקירותיו עשויים זכוכית. או במילים אחרות, כשאנחנו רואים את מינדי ואלפי מפלרטטים, אנחנו בעצם רואים את היוצר שאומר "בואו נעשה שהחברה הכי טובה שלה תצא עם האקס שלה, מה אכפת לנו".
ומה עם אמילי עצמה? נזכיר שבסיום העונה הרביעית גילינו שגבריאל, המושא הרומנטי המקורי של אמילי (והטוב מביניהם ללא ספק), מתכנן להגיע לרומא במטרה למצוא את אהובתו. אחרי ששני משולשי האהבה הקודמים של הסדרה (אמילי-גבריאל-קאמי, גבריאל-אמילי-אלפי) מיצו את עצמם, הצעד הזה של גבריאל מעונה 4 אמור היה ללבות את משולש האהבה הטרי יחסית (גבריאל-אמילי-מרצ'לו) בעונה 5. מה שקרה בפועל זה שהכותבים גנזו את הרעיון שלהם - בצורה די גסה, יש לומר - וחבל.
בסופו של דבר, גבריאל בקושי מופיע בעונה החדשה: הוא מגיע לרומא רק בשביל לברוח משם בתבוסתנות, וה"אקשן" הרומנטי בחייה של אמילי מסתכם בהלוך-חזור די משמים עם מרצ'לו, שעדיין לא ברור (לא לנו ולא לכותבים) אם הוא בעצם דוש במסווה. והכי מעצבן זה שדווקא כשמתחיל להיות מעניין - כלומר, דווקא כשגבריאל חוזר - העונה נגמרת, ועכשיו אנחנו צריכים לחכות עוד שנה (פחות או יותר) לעונה הבאה.
ועכשיו, ברשותכם, כמה מילים על אותה הרפתקה כושלת שדיברנו עליה בהתחלה. אחרי תקופה כאוטית ברומא, שבמהלכה כל מה שיכול היה להשתבש השתבש, החבורה של אמילי חוזרת לפריז ומשאירה את הפרק הזה מאחור, כאילו הוא מעולם לא התרחש - מה שמעלה את התהיה הבאה: למה לשלוח את הסדרה לרומא מלכתחילה? אם המסע הזה הוזנק רק בשביל להיגדע באיבו ולהישלח לארכיון, אז מה הטעם?

השאלות האלה, למעשה, רלוונטיות לא רק לפאזה הרומאית של אמילי אלא גם להסתעפויות סיפוריות נוספות, שמתגלות שוב ושוב כחסרות תכלית. "אמילי בפריז" ידועה בנטייה שלה למתוח קווי עלילה שלא הולכים לשום מקום, אבל בעונה הזו הנטייה כבר הפכה לדפוס.
כך, למשל, דמויות חדשות נזרקות למיקס רק כי הן משרתות פאנצ' מעפן (למשל הסטוץ הצעיר של סילבי, שזהותו מתבררת לה בהמשך), או גרוע מכך, בלי שהן משרתות שום דבר (כמו האמריקאי החביב שמתחיל עם אמילי, שנעלם כלא היה). דוגמה נוספת היא כישרון הבימוי החבוי שמתגלה אצל סילבי - תמה שמופיעה באחד מפרקי העונה הראשונים ונותרת, כמובן, לא מפותחת. אגב, עוד דבר שקורה בעונה החמישית הוא ההגחכה של הדמות של סילבי, אבל לא נגיד על זה יותר מפאת קוצר היריעה.
בכל מקרה, אלה הן רק דוגמאות בודדות מתוך רבות לפגם האישיותי הזה של "אמילי בפריז" - שמתגלה פעם נוספת כסדרה חמדנית: סדרה שעושה כל כך הרבה, ואיכשהו גם לא עושה שום דבר. קצת כמו "פשוט ככה", החידוש הנודע לשמצה של "סקס והעיר הגדולה", "אמילי בפריז" מעלה אינסוף נושאים לסדר היום בכל פרק - ושוכחת את כולם אחרי שהפרק נגמר. מהסיבה הזו, הניסיון לזכור או לספר מה בדיוק קרה בעונה החמישית של "אמילי בפריז" הוא לא רק בלתי אפשרי, אלא גם חסר משמעות. ובכל זאת, תהיו בטוחים שנהיה פה גם בעונה הבאה.