"העלאה" הסתיימה עם הוספיס בית. עצוב שזה נגמר ככה

רגע לפני בכורת סדרת ההמשך של "המשרד" שתעלה בשבוע הבא מסביב לעולם - והיא מעולה, אגב - גרג דניאלס התפנה למחויבויות קודמות וסיים להעלות את "העלאה" (Upload). הקומדיה השחורה והמד"בית של אמזון פריים חזרה לעונה רביעית ומקוצרת, ארבעה פרקים בלבד, מעין מחווה של רצון טוב מצד שירות הסטרימינג לסדרה שזכתה להצלחה בינונית אבל כן צברה קהל צופים נאמן. אלמלא המעורבות של דניאלס, מיוצרי הקומדיה החשובים של המילניום, לא בטוח שהיא הייתה מקבלת את הוספיס הבית הנ"ל.

עונת הסיום של "העלאה" נפתחת עם תשובה לשאלה שחתמה את הקודמת, ומגלה שבין שני הניית'נים (רובי אמל) - המקורי היה זה שנהרס. נורה (אנדי אלו) נאלצת להתמודד עם המוות שאחרי המוות, וכמו בכל סיפור אחר על אֵבֶל היא פוגשת את רוח הרפאים של המנוח. רק שלא כמו בכל סיפור אחר, משם "העלאה" ממשיכה לשורת טוויסטים שבהם היא כבר בודקת אם יש חיים אחרי המוות שאחרי המוות שאחרי החיים. זה מסובך למעקב וכולל מחומש רומנטי א-לה "ניתוק", סדרה ש"העלאה" מהדהדת רבות וכמובן לא מצליחה, או מנסה, להשתוות אליה. לפחות היא נותנת אתגרי משחק קומיים חדשים לבחור ה-AI (אוון דניאלס, בנו של היוצר), שהיה ונותר אחת מנקודות האור הכי בוהקות בה.

הליקוי העיקרי בעונת הסיום המכווצת של "העלאה" הוא דחיסת העלילה של עונה שלמה, כולל סיפורים שמתקדמים מהר מדי וסיפורים אחרים שלא באמת שווים את אותו זמן יקר. היא אף מעלה לשרת שלה את ההמצאות האחרונות שעוד היו לה - בחור ללא פין, בת זוג לג'ינג'י, בדיחה על האלבום ההוא של U2 - ומצחיקות ככל שיהיו, הן עדיין מרגישות כמו ריקון כיסים של הכותבים. העונה הזאת היא גם העונה הראשונה שבה בינה מלאכותית מהווה חלק בלתי נפרד מחיי היומיום של צופי "העלאה", והמצב הזה גורם לביקורת הטכנולוגית שלה לעבור כמגוחכת ודי שטחית, אם כי לפעמים עדיין עדיף אותה מאשר מקרים ששואפים גבוה ומתרסקים לעומקים נמוכים להחריד. עצוב שהסתיימה, עצוב שהסתיימה ככה, עצוב בכללי.