מבלי להעליב, חלילה, את "השוטרים הנוקמים" המקוריים - הסיפור האמיתי שלהם הפסיק להיות כל כך סוחף ומפתיע בערך בנקודה שבה נעצרה העונה הראשונה של "השוטרים". אבל תואר "הדרמה הישראלית הנצפית ביותר של השנים האחרונות" הוא לא דבר של מה בכך, ולכן לא הייתה שאלה סביב ההיתכנות לעונה נוספת של הסדרה, שאכן יצאה אתמול לדרך בקשת 12. עם כל הכבוד לאתגר שבנטילת עוד ועוד חופש יצירתי בפרקים החדשים, אף אחד לא ממהר לוותר על מותג בסדר הגודל של מאור עזרא.

ועזרא, הנבל שהפך למיתוס כבר בעונה הראשונה, הוא במידה רבה מוקד הקסם של "השוטרים". דמות שגדולה מסך זמן המסך שלה. הפעם ראש ארגון הפשע אומנם נמצא (בינתיים) מאחורי הסורגים, אבל הוא לא היחיד: עם קפיצת זמן של שנה, העלילה פוגשת את השוטרים של "השוטרים" עם שחרורם מהכלא - כשבחוץ, בנהריה, מחכות להם המשפחות האוהבות, הקהילה שמרגישה נבגדת וגם קובי (מאור שוויצר, הפעם עם פוני), השותף לשעבר שהפיכתו לעד מדינה ברגע האחרון היא זו ששלחה אותם לכלא. אלון (צחי הלוי), ראובן (דני שטג) ויואב (דניאל גד) צריכים לאסוף את השברים, ומסמנים מטרה ברורה: חזרה לשורות המשטרה, ובהקדם.

אם זה היה כל כך פשוט, לא היה טעם לעונה שנייה. בישורת הראשונה של העונה החדשה השוטרים לשעבר אפילו לא מקבלים אישור לשאת נשק להגנה עצמית - והם אכן זקוקים לו, בין באומן (דור הררי) שמסתובב חופשי לבין מאור עזרא שלא מפנה את מקומו בעולם התחתון אלא רק נמצא בהשהיה. במקביל, מיקי (שני כהן) מתחילה להיות שחקנית אקטיבית בהחזרת הבנים למשטרה, בדיוק כמו שהייתה דמות בולטת במאבק לשחרורם מהכלא. למיקס הזה מצטרף דניאל קלנר (יפתח קליין), מועמד לראשות עיריית נהריה, ששם עין על מיקי לפחות בתחום אחד. גם פיראס נסאר, עידו טאקו ואלי אלטוניו צפויים להשתלב בהמשך בעלילה. 

"השוטרים", עונה 2 (צילום: רן מנדלסון, קשת 12)
הטוב ששכח איך להיות טוב. "השוטרים" | צילום: רן מנדלסון, קשת 12

המאבק של השוטרים, המוצג דרך נקודת המבט של מיקי, הוא יוצא דופן מכמה סיבות. בעיקר בגלל שהם לא מנסים לנקות את שמם לחלוטין, כן מכירים בכך שסרחו ובכלל מתעקשים על נקודה אחרת: כל מה שהם עשו בעונה הקודמת, והם עשו לא מעט, נועד כדי לדאוג לנהריה - לא לעצמם. פה זה לא "מנאייכ", ואלון שנהב איננו ברק הראל. הם חרגו מסמכות ונשאו באחריות, סיכנו את עצמם כדי לא לסכן את כל המשפחות השכנות. אלה אנטי-גיבורים קלים לעיכול, למרות כל הפעולות הקשות, כי מניע העל שלהם ברור וטוב. אי אפשר לצפות ב"השוטרים" ולעודד את באומן או את מאור עזרא (כן אפשר לעודד את שלומי יפרח, שכבר בתפקיד המשחק הרציני הראשון שלו הכניס דמות מיתולוגית לקאנון הישראלי של השנים האחרונות), ולכן עדיין יש פה מאבק בין רע וטוב. הרע פשוט מאוד רע, והטוב קצת שכח איך להיות טוב. 

והאם הטוב יישאר טוב? נראה סביר מאוד שלא. כבר בפרק הראשון מתחילים איתותים מכיוונו של יואב לאפשרות שיחזור לסורו במסגרת המאבק מול באומן, וכשהוא יישבר כנראה שהוא לא יהיה לבד. ההכרעה תקום ותיפול לפי ההחלטות שיתקבלו במשטרה, ולא נראה שמישהו שם ממהר לעזור לחבורה. עד ההסלמה הבלתי נמנעת, סביר שיהיו עוד לא מעט שורות תסריט שנשמעות טוב על לקיחת החוק לידיים והפקרת השוטרים בשטח - ואולי מישהו ימצא את הזמן להסביר איך זה שמפקד סיירת מטכ"ל לשעבר, בגילומו של קליין, בוחר להיות דווקא ראש עיריית נהריה במקום למשל ראש הממשלה. אם לשפוט לפי הסיום של פרק הבכורה, שבו הרצאה של אלון נקטעת לטובת עוד סשן של אקשן ויריות, יוצרי "השוטרים" יובל יפת ורותם שמיר זוכרים היטב את החוקים שהפכו אותה לסיפור הצלחה.