כיתת המחוננים: "הישרדות 50" מגשימה חלום רטוב נוסף

היו ועוד יש לנו דברים חשובים יותר להתעכב עליהם כחברה, אבל לפני שבועיים - 25 שנה בדיוק לאחר עליית הגרסה המקומית והחלוצית של "החפרפרת" - מלאה רבע מאה לראשית תעשיית הריאליטי בישראל. הרבה השתנה, כמעט הכל, למעט חוק מצער אחד: בישראל יש או ריאליטי אנונימיים (שחלקם לפעמים סלבס), או ריאליטי סלבס (שחלקם לפעמים אנונימיים). אין, לא היה וכנראה שלא יהיה ריאליטי אולסטארס מסודר. ובעוד שהקהל חובב הריאליטי צריך להסתפק באיזה ספיישל לשעברים ב"בואו לאכול איתי" או ספין-אוף ל"מאסטר שף", בארצות הברית מפגשי המחזור האלה הם לא סתימת חור אלא גולת הכותרת. לכן לא היה ספק שבהגיעה לעונתה ה-50, "הישרדות" האמריקאית (Survivor) שוב תשלוף את האס הזה.

העונה ה-50 של "הישרדות" - שמשודרת בצמוד לאמריקה ב-yes ובפרטנר TV - לא הייתה יכולה להגשים את החלום הרטוב הגדול של מעריציה, כי הוא כבר הוגשם. עוד בתחילת העשור, בחגיגות ה-20 (שנה) וה-40 (עונות) הפורמט הפגיש על האי בפיג'י קאסט שמורכב אך ורק מזוכי עבר. לכן, ולראשונה מאז אותה עונה שבעקבותיה הודיעו בתוכנית על השקת "עידן חדש", המנחה והמפיק ואיש הלטאה ג'ף פרובסט הסתפק הפעם בעונת אולסטארס שנשענת בעיקרה על חביבי הקהל וההפקה. הוא גם שילב טוויסט בשם "בידי המעריצים", שבו הקהל בבית הוזמן להשפיע על המשחק, אך למעט מניעת ציוד ואורז משורדים מיומנים ממילא אין לו כרגע השפעה גדולה.

מי שמחפש השפעה אמיתית על העונה, בטח אחרי כמה סבבים די רדומים, כבר יודע שהיא תבוא רק ממקום אחד: הקאסט. ועם מספר שיא של 24 שורדים, ב"הישרדות" דאגו שהקאסט הזה יהיה רחב ככל האפשר - חצי מהאולסטארס מגיעים מעונות "העידן החדש" של שנות ה-20, החצי השני מגיע מהעידן הישן; יש שורדת שהשתתפה עוד בעונה הראשונה (ג'נה), ויש שניים שרק דקה לפני זה חזרו מצילומי העונה ה-49 (סוואנה וריזו). יש שושבינים נצחיים שחוזרים לניסיון חמישי ואף שישי (סירי ואוזי), יש זוכי עבר (די, קייל ואותה סוואנה), יש אפילו את מייק ווייט, האיש שלקח את חוויותיו ב"הישרדות" ויצר בהשראתן את "הלוטוס הלבן". "הישרדות" כמו "הישרדות" לא מפספסת שום הזדמנות להתרפק על המיתולוגיה של עצמה, וכל הנ"ל לצד יתר המלוהקים מככבים במאשאפ מרהיב שפתח את ערב הבכורה המורחב.

עם גובה כזה של ציפיות, כמובן שיש בעונת ה-50 כמה בעיות - ובכמה אסכולות. מבחינת הליהוק, קשה לומר שהמעריצים הוותיקים באמת מעוניינים בכל כך הרבה מתמודדים שהם הכירו רק בחמש השנים האחרונות; מבחינת העריכה, קשה לומר שיש צורך בכל כך הרבה מונולוגים של אנשים שמכריזים שהם הגרסה ה-2.0 של עצמם; מבחינת הציפייה להמשך, קשה לומר שלמתמודדי העבר הכי אהובים יש סיכוי אמיתי להחזיק עד הסוף; מבחינת הפורמט, קשה לומר שהשילוב המקרטע של סלבס ("פסלון בומרנג" באדיבות בילי אייליש, הופעות עתידיות של ג'ימי פאלון ומיסטר ביסט) עונה על איזשהו צורך מפורש; ומבחינת השידור הצמוד בישראל, קשה לומר שהוא שווה תרגום עברי לקוי כל כך. תוסיפו לזה דרמה רפואית מהסוג שתמיד מבאס לקבל, ובעיקר החלטות מטופשות של המתמודדים עצמם: סוואנה וריזו, שכאמור הגיעו לאי בדיוור ישיר מעונה 49, נהנו מיתרון בלתי נתפס שבמסגרתו כל שאר השורדים טרם הספיקו לצפות בעונה בכיכובם. אף על פי כן סוואנה חשפה בפניהם את הזכייה שלה, ובכך הפכה את עצמה לאיום גדול שבטח תכף יודח.

מעבר לתלונות המתבקשות האלה, אין ולו תלונה אחת. אם החלום הרטוב הגדול כבר הוגשם ב-40, אז כאן מדובר בחלום רטוב נוסף. העונה ה-50 של "הישרדות" היא עוד מפגש מושלם בין התרפקות נוסטלגית להתפתחויות מלהיבות - הכל בזכות המילה הקריטית הזאת, אולסטארס, שבחסותה כל הדמויות על המסך כבר מוכרות ואף מפוצחות. ומילא ההיכרות המוקדמת: אותם שורדים הוזמנו לחזור כי הם עשו מספיק מהלכים (טלוויזיוניים, אסטרטגיים) שיצדיקו את הקאמבק. עכשיו הם באים עוד יותר משוכללים, עוד יותר מנוסים, ומגלים מולם 23 מתחרים לא פחות ערמומיים. זו כיתת המחוננים של הריאליטי, מועצת חכמי תורת המשחקים.