"מרגו צריכה כסף" קסומה מהשנייה הראשונה

"התחלה של סיפור היא כמו דייט ראשון", מקריינת מרגו של "מרגו צריכה כסף" (Margo's Got Money Troubles) בפתח פרק הבכורה. "את מקווה שהקסם יקרה מהשורות הראשונות, שתצללי לתוך הנרטיב כמו לאמבטיה חמה, תתמסרי אליו לגמרי". אבל לאפל TV חוקים משלהם, ואחרי שגברו שם על כל המתחרים האחרים במלחמה להשגת זכויות העיבוד על ספרה של רובי ת'ורפ - שבאותו שלב בכלל עוד לא יצא לאור - הם בחרו לנהוג כמנהגם, ולהשיק את הסדרה עם שלושה פרקים ראשונים בבת אחת. מצד אחד זה הגיוני: רק בסוף הפרק השלישי מבינים איך מרגו תשיג את הכסף שהיא צריכה. מצד שני זה מיותר: הקסם, בדיוק כפי שהובטח לנו, נוכח שם מהשנייה הראשונה.

"מרגו צריכה כסף" היא הקומה החדשה במגדל הסדרות של היוצר דיוויד אי. קלי - מקלאסיקות כמו "פרקליטי אל-איי" ו"אלי מקביל" עד ללהיטים עכשוויים יותר כמו "שקרים קטנים גדולים" ו"בחזקת חף מפשע". בחיים האמיתיים הוא בעלה של מישל פייפר, אחת מכוכבות "מרגו צריכה כסף" בשיתוף פעולה ראשון בין השניים; על המסך הוא מוכר כמי שהשיק את הקריירה הטלוויזיונית הבלתי נגמרת של ניקול קידמן, גם היא מתארחת כאן ומשחקת בפעם הרביעית תוך פחות מעשור בסדרה שקלי יצר. והגבר בן ה-70 הזה, שעבד עם כל רשת אמריקאית אפשרית והקסם שלו הוא בסדרות שתמיד מרגישות קצת מיושנות, דווקא הוא מצא את הדרך הכי אומנותית ויצירתית להתקרב באמצעותה לקהל צעיר מאי פעם.

הקרדיט הראשון על האנטי-ארכאיות של "מרגו צריכה כסף" הולך לאולפני A24 הטרנדיים, שבחסותם כל פריים אולי מתאר מציאות עלובה אבל נראה יפהפה. גם שוט של פטמות, והדברים שיוצאים מהן, ממוסגר כמו יצירת אומנות. הקרדיט השני הולך למי שחושפת בסדרה את אותן פטמות - אך מצליחה לוודא שכל מה שידברו עליו הוא לא המיניות שלה, אלא יכולותיה הדרמטיות: אל פנינג, שחקנית עסוקה מאז שהייתה ילדה, שחקנית מוערכת מאז "קתרינה" ושחקנית מועמדת לאוסקר מאז "ערך סנטימנטלי". היא מגלמת את מרגו מילט, סטודנטית שנכנסת להיריון מהמרצה שלה, נושרת מהלימודים, הופכת לאם חד-הורית ומנסה לתחזק את כל הברוך הכלכלי הזה באמצעות פתיחת חשבון אונליפאנס.

ובעוד שרוב הסדרות שעליהן אנחנו ומרגו גדלנו הרגילו אותנו שזה השלב שבו ההורים ייחלצו לעזרתה, גיבורת "מרגו צריכה כסף" יודעת שהתמיכה לא תגיע משם. אבא שלה (ניק אופרמן, "מחלקת גנים ונוף") הוא מתאבק ומכור בדימוס שסיים לנתק איתה את הקשר רק כדי להתנחל לה בדירה; אמא שלה (פייפר) אומנם נוכחת בחייה, אך לא נוכחת מספיק בשביל להסכים לגעת בנכד שלה וממילא עסוקה בעיקר בחתונה עם בן זוגה החדש (גרג קיניר). הם עוד יחוו תהפוכות רגשיות לאורך שמונת פרקי הסדרה - כולם נמסרו מראש לביקורת - אבל הסיוע הכספי לא יגיע בשום שלב. ככה "מרגו צריכה כסף" מראה, ובלי לחסוך בפרטים, איזה ג'וב קשה ויקר ולא מתגמל זה להיות אמא. לא עבור מרגו, ולא עבור אמא שלה. כי למרות המיקוד בבלגן, העינוי וחוסר האסתטיקה שבאימהות טרייה, העיבוד הטלוויזיוני של קלי מזכיר שגם מרגו עצמה לא עושה חיים קלים להורים שלה.

בראש כאבי הראש של הסבים הטריים ניצב אפיק הפרנסה החדש של בתם. רק שבמקום להסתכל בבוז על אונליפאנס ושאר תעשיית המין הלרוב-רך, "מרגו צריכה כסף" מבצעת ריקליימינג באמצעות אלמנטים ויזואליים מרהיבים ביופיים. הפתיח המושקע של הסדרה (כולל שיר מהאלבום החדש של רובין) מפזר כמה רמזים על הפרסונה הבדיונית שמרגו תסגל לעצמה עם פתיחת חשבון האונליפאנס, כשאפילו עריכת הסאונד מצליחה לתפוס את תשומת הלב - וההשקעות הקטנות האלו משתלמות ברגעים שבהם הסדרה מתרופפת, ומתבזבזת על תמונות משמימות מחייה של משפחה מבחירה. ההופעה של פייפר לא גדולה כמו מידת הפרסום של השחקנית, אבל יש כמה קטעים חזקים ככל שהעונה מתקדמת, ודווקא קידמן מצליחה להפתיע עם תפקיד שובר שגרה. כי למרות ש"מרגו צריכה כסף" היא דרמה שאין בה דרמה גדולה או רגעים שכל העולם ידבר עליהם, יש לה חזון אומנותי מקורי וממזרי שטרם נראה כמותו. וגם כמה הופעות שישרדו בתודעה עד טקס האמי הבא.