לעונה החדשה של "פולאאוט" יש עוד טריקים בשרוול

אחרי עונה ראשונה שביססה את מעמדו של "פולאאוט" (Fallout), להיט המדע הבדיוני של אמזון פריים חזר בחודש שעבר לעונה שנייה מלאה בכל הפאן המשוגע שהפך אותו לאחת מסדרות המהנות והמקוריות שיש על המסך. אבל אל דאגה, היוצרים ממש לא בעניין של מחזור חומרים - והם דואגים להראות לנו כבר מהפרק הראשון שיש להם עוד לא מעט טריקים בשרוול, לצפייה בינג'ית וסופר-ממכרת (למרות שלמרבה הצער הפרקים משתחררים אחת לשבוע).

העונה השנייה ממשיכה היכן שעצרנו בעונה הראשונה, כשלוסי (אלה פורנל, "הצהובות") והיצור / קופר הווארד (וולטון גוגינס, "הלוטוס הלבן"), ממשיכים במסלול המסוכן לעבר "ניו וגאס", שאליה נמלט אביה. כבר בעונה הראשונה ניכר שכל רגע משותף של לוסי והיצור הוא פנינה של ממש, ומצפייה בחמשת הפרקים הראשונים של העונה השנייה - זה רק הולך ונהיה טוב יותר. אפשר כבר עכשיו להכריז על לוסי והיצור כאחד הצמדים הכי מהנים על המסך הקטן, כשכל אחד מהם מוציא מהשני צדדים שלא הכרנו וכנראה הולכים להוביל את שניהם במסלולים מפתיעים עוד יותר בהמשך. גם העובדה שהם חשופים לאינספור סכנות אנושיות ועל-אנושיות בדרך לווגאס מוסיפה לעלילה מלאת הטוויסטים המשותפת של השניים. עוד לא ברור כיצד בדיוק המסלול המשותף ישפיע עליהם; אולי המסע יגרום ללוסי לאבד את התמימות שלה, או יחזיר ליצור את האנושיות שאבדה לו. ייתכן שזה יהיה שילוב של השניים, או אולי משהו אחר לגמרי. בעולם של "פולאאוט" אי אפשר לדעת, וזו לחלוטין אחת הסיבות שכל כך כיף לצפות בה.

במקביל, בכספות נראה שדברים מטרידים מתחילים לבעבע מתחת לפני השטח, ואחיה של לוסי, נורם (מויסס אריאס), מגלה עוד צדדים בעבר האפל של וולט-טק (Vault-Tec) ומקבל כמה החלטות אמיצות שמובילות אותו בדרך מאוד מפתיעה. במקביל, סטף (אנאבל או'הייגן), מי שהייתה החברה הכי טובה של לוסי בכספת 33, שמאז איבדה עין ואת בעלה ועברה לכספת 32 עם בעל חדש ואומלל ביותר - מתגלה כדמות מטרידה וסופר מסקרנת, גם אם העלילה שלה מתקדמת בקצב שמצריך לא מעט סבלנות. זה נסלח בהתחשב שלסדרה יש קצב טוב באופן כללי, ולא מעט רגעים מפתיעים ומלאי אקשן אלים ומדמם ביותר (חכו לסכין שחודרת ישירות לתוך לשון של מישהו). "פולאאוט" מצטיינת לא רק בבניית העולם, אלא גם בכתיבת דמויות שעושות החלטות מפתיעות, לעתים שנויות במחלוקת, שמוסיפות למורכבות שלהן והופכות את העולם הבדיוני על המסך למציאותי הרבה יותר.

לצד מה שקורה בהווה, העונה השנייה של "פולאאוט" גם חוזרת לעבר ומרחיבה את סיפור הרקע של מספר דמויות, ביניהן מקס, הווארד, ושל החברה וולט-טק. ההצצות אל העבר מעמיקות את הדמויות והעלילה, מוסיפות להן רבדים נוספים וממחישות שיש לסדרה עוד הרבה מה לספר. והיא ממשיכה לעשות את זה בלי לאבד מההומור הייחודי שלה, האקשן הדם והביזאר שאפיינו את העונה הראשונה - לצד אמירה חזקה על אמריקה של אז, היום ומחר, טכנולוגיה, קפיטליזם, מוסריות האדם ומשמעותה של אנושיות.

והפעם "פולאאוט" גם לא מאכזבת בגזרת הקאסט - כשלצוות השחקנים המצוין מהעונה הראשונה מתווספים ג'סטין ת'רו ("הנותרים") בתור רוברט האוס האניגמטי, קומייל ננג'יאני ("עמק הסיליקון"), ג'ון גרייס (גרג מעורר האימה מ"הלוטוס הלבן") ולא אחר מאשר מקולי קאלקין ("שכחו אותי בבית"), בדמות שמצליחה להיות מאיימת ומשעשעת בו זמנית, כיאה לווייב הייחודי של הסדרה. הווייב הזה משלב את הרצינות הכרוכה בדרמה פוסט-אפוקליפטית עם הומור קליל, בסגנון "אם כבר סוף העולם, אז לפחות נצחק קצת", שמרגיש בהחלט מתאים לרוח התקופה כרגע גם בעולם האמיתי.

"פולאאוט" מוכיחה בעונתה השנייה שהיא עדיין אחת הסדרות הכי מבדרות על המסך, ולחלוטין אחת הבולטות בז'אנר המדע הבדיוני. היא מסוג הסדרות שהיו יכולות להישען בקלות על כמות הכסף שהושקעה בה לטובת יצירת סדרה מלאת אקשן ואפקטים ולא הרבה מעבר, אבל מזל שבאמזון סמכו שוב על האנשים הנכונים, שבאו לספר סיפור מעניין, מהנה ועם לא מעט אמירה, ואיזה כיף שהיא כבר חודשה לעונה שלישית עוד לפני שהשנייה עלתה. יש לנו תחושה שיש למה לחכות.