"מפלצת: סיפורו של אד גין" מבזה את נטפליקס, השואה והאנושות

במשך שתי עונות של זיכיון "מפלצת", סדרת האנתולוגיה על רוצחים היסטוריים שהפכה לאחד הלהיטים הגדולים ביותר של נטפליקס - בייחוד בישראל - שוב ושוב שאלו את עצמם הצופים והמבקרים מי המפלצת האמיתית: האם אלה ג'פרי דאהמר והאחים מננדז, שמעשיהם המחרידים עמדו במוקד שני הסיבובים הראשונים, או שזה בכלל היוצר ומפיק העל ראיין מרפי? ואם צריך שלושה מקרים בשביל להכריז על תופעה, "מפלצת: סיפורו של אד גין" (Monster: The Ed Gein Story) מבהירה סופית ששני הצדדים אשמים באותה המידה.

אחרי שהתמקדה בעבר בשנות ה-80 וה-90, "מפלצת" חוזרת אחורה עד לשנות ה-40 וה-50 - זמנים עתיקים בהרבה מהנהוג בז'אנר. זה מתבטא בנראות, בלבוש, בשפה הטלוויזיונית ובשפה המילולית, גם בהבזקי תרבות הפופ שמקשטים אותה. כל אלה נועדו להזכיר דבר אחד: כמה מפלצתי היה אד גין, שמגולם כאן על ידי צ'ארלי האנם ("ילדי האנרכיה")? הוא האבטיפוס לא רק של כל הרוצחים הסדרתיים שיבואו אחריו, אלא גם ההשראה הברורה מאחורי הנבלים של "פסיכו", "המנסרים מטקסס" ו"שתיקת הכבשים". מעשי האימה שלו היו כל כך מגוונים ומחרידים, שאפשר לספר שהוא גנב גופות מקברים ותחזק מגירה עם איברי מין נשיים משומרים בלי שזה ייחשב ספוילר רציני. יש מספיק זעזועים אחרים. "אתה באמת עוף מוזר", אומרת לו בסדרה אחת הנשים בחייו, "שברו את התבנית אחרי שיצרו אותך".

רק שיש, כאמור, עוף מוזר נוסף. האימפריה הטלוויזיונית של ראיין מרפי - שיצר את "מפלצת" לצד איאן ברנן - כל כך נרחבת שהיא חולשת על יותר משירות סטרימינג אחד. אבל המשותף לכל הפרויקטים בהובלתו, כולל האפלים שבהם (דמותו של גין היוותה השראה לעונה השנייה של "אימה אמריקאית" ואף הבליחה לרגע ב"דאהמר"), הוא ערך בידורי גבוה, בימים טובים היה אפילו קצת קאמפ. איפה זה ואיפה הסדרה הנוכחית: מרפי לא סתם מאמץ את ההשראה שגין קיבל ממעשי הנאצים במלחמת העולם השנייה, אלא הופך את הפושעת הנאצית אילזה קוך ("הכלבה מבוכנוואלד") לדמות מהותית בעלילה. גם היהודים בשואה הם חומר לבידור המפוקפק, כשהשיא שכולו שפל מגיע בפרק השני, עם עשרות ניצולי מחנות לבושים במדי אסיר וטלאי צהוב שצובאים כמו זומבים על הבית של גין בעוד אחת מההזיות שלו. צריך לעשות עבודה מאוד גרועה בשביל לגרום לצופים לרחם קצת על פושעת מלחמה היסטורית ששולבה בסיפור הזה בלי שום קשר אישי ישיר, ו"מפלצת" בהחלט מבזה את השואה, את האנושות ובעיקר את נטפליקס.

וכאן לא נגמרת המניפולציה המרפית: כוכבת הפופ אדיסון ריי מגלמת את אחת מקורבנותיו של גין, נערה אמריקאית שנעלמה בשם אוולין הארטלי, זאת למרות שמעולם לא הוכח רשמית שהוא קשור למקרה (וכן הוכחו מספיק מקרים אחרים); טום הולנדר, אקס "הלוטוס הלבן" ו"אויבות: קפוטה נגד הנשים", מגלם את אלפרד היצ'קוק בקפיצה קדימה בזמן שהיא גם אחת מהגילומים הכי עלובים שלו; ולצד כל הדמויות שנדחפות פנימה בכוח, מרפי כמובן דואג לשלב אלמנטים להט"ביים שעל פניו לא רלוונטיים בשום צורה לתוכן, ובשיטות די עקומות. העובדה שהאנם משחק טוב, כמו לורי מטקלף בתפקיד אמו ולזלי מנוויל בתפקיד אחת הקורבנות, כבר לא מעידה על החוזק האומנותי של מרפי אלא רק על ההשפעה המסחרית שלו. מותחת וקולחת ככל שתהיה, ב"מפלצת" החדשה אין עומק, השפעה או איזשהו ממד מוסרי. אולי בגלל שסביב מרפי אין יותר מישהו שיגיד לו מתי הוא הגזים עם חוקי המרפי.