את הביקורת על "אינסטה בייב" צריך להתחיל במספרים, כי השחקנים בסדרה, המבוססת על ספר מאת שרון דותן, הם כוכבי אינסטגרם: היוטיובריות וכוכבת "הבנים והבנות" קים אור אזולאי (220k), גל גברעם, (240k) כוכב "כדברא" רועי ניב וכוכב הרשת קווין רובין (120 k). עמוד הסדרה, שהעלה כבר 3 פרקים, מכיל 33k עוקבים (בינתיים).
מדובר בסיפור מתח, שמתרחש בבית ספר בדיוני לאמנויות. בעיצומן של הכנות למופע סוף השנה, הגיבורים מתחרים בינהם מי ישיר את הסולו במופע. קצת קלישאתי - אבל עובד. אן גירון (אזולאי), היפה והנכונה של השכבה, מסתכסכת עם מיה, התלמידה החדשה (נועה כהן), כי היא גונבת לה את החבר, מערערת את מקומה כמלכת השכבה ולוקחת לה את הסולו. הכל מסתבך כשבאופן מפתיע מתגלה סרטון שיימינג נגד מיה, שלא ברור מי צילם.
הסדרה מקיימת את כל הקלישאות שמבוגרים חושבים שמרכיבות תיכון טיפוסי, אבל אצלנו במציאות, המלכות לא תמיד הכי יפות, לא תמיד עם החבר המושלם והתלמידות החדשות לא תמיד דחויות. הורים צריכים להבין שהמציאות שלנו היא לא שחר ולבן, מקובל או לא מקובל, מלכה או שפוטה. ובחזרה לעניין, מצפייה בשלושת הפרקים הראשונים נראה שהשקיעו יותר בתעלולים יח"צניים מאשר בשחקנים אמיתיים, ככה שמבין כל כוכבי הרשת שמככבים בסדרה - גל גברעם היא היחידה שמצליחה לעניין ולשחק.
הסדרה מתחילה בניסיון התאבדות דרמטי של כוכבת "אינסטה בייב", חשיפה של קהל צעיר כל כך, בפלטפורמה כמו אינסטגרם שנגישה לכולם, צריך אולי להיות זהירה יותר, כי היא עלולה להשפיע לרעה. זה נכון שלא נחשפים עדיין לסיבות שבגללן הדמות מאיימת בהתאבדות, אבל יש משהו מאוד תמוה בבחירה להלביש את הכוכבת בשמלת ערב ורודה ולתת לה לקפוץ ממגדל מים. מהצד זה נראה יותר כמו בדיחה מוגזמת ולא כל כך רגישה לנושא כמו מצוקה והתאבדות.
יש משהו נגיש בעובדה שהסדרה משודרת באינסטגרם ואפשר לראות אותה בכל מקום ובחינם. זה לכאורה מהלך תמים, אבל יש לזה גם השפעה שלילית, של עוד שעות מול המסך הקטן ואיבוד החוויה של לראות סדרות בטלוויזיה. כמעט כואב שילדים בגיל יסודי יפספסו את חווית הצפייה והרביצה בסלון עם חברים. איך מאלבום תמונות האינסטגרם הפך לפלטפורמה לסדרות? "אינסטה בייב" מטשטשת את הגבולות ומוחקת לנו את תחושת הציפייה, כי בעיני אין דבר יותר כיפי מלחכות להגיע הביתה מבית הספר ולראות את הסדרות שאני אוהבת מול הטלוויזיה, אז למה למהר לקחת לנו את זה?
בסופו של דבר, זו סדרה אמנם קלישאתית, אבל הנוסחה עובדת. יש לה פוטנציאל ורעיון מרכזי חזק שאפשר להמשיך ולבנות עליו סדרה, אבל כמה כבר אפשר לפתח אותו כשיש לכל פרק זמן מוגבל של דקה? חוץ מזה, דף הסדרה באינסטגרם כמעט בלתי אפשרי לגלילה, ומורכב יותר מפוסטים "סתמיים" כמו ממים ותמונות מאחורי הקלעים יותר מאשר פרקים לצפייה.
כשצופים ב"אינסטה בייב" אי אפשר שלא לחשוב על "13 סיבות", סדרת הנוער שהרעישה את העולם ועלתה בעונה שנייה, בגלל סיפור ההתאבדות שהוא מרכזה. לעומתה, "אינסטה בייב" נראית כמו חיקוי זמין או ניסיון לעלות על הטרנד שכבר עומד להגמר. מצד שני, אווירת המסתורין בסדרת האינסטגרם באמת מושכת ועובדת, והרצון לדעת עוד פרטים על המריבה בין שתי הבנות, שמסתיימת במעשה מאוד קיצוני, מתגבר עם הפרקים. אפשר רק לקוות שהיוצרים יצליחו לספר את הסיפור הזה בצורה טובה ובלי שהעלילה תאבד בים התוכן השיווקי שעולה בעמוד.