לא משנה עד כמה ההפקה תהיה יוקרתית ועד כמה הטאלנט יהיה נחשב, כל דוקו-ריאליטי - בעיקר אלה שצמחו כאן בשנים האחרונות - הוא קצת כמו גרסה מודרנית של "סיינפלד": סדרה על כלום. אלבום, הופעה, עסק, קולקציה או תינוק חדשים מקודמים בעזרת 10-12 פרקים קצרצרים שנערכו בשיתוף המפורסם ומנהליו האישיים, כך שרגעי השבר הם לפעמים בגדר דמי רצינות ולפעמים פשוט מתוסרטים, וכל ערך מוסף שמגיע למסך הוא לא הוכחה שיש תחליף לסטורי אלא תולדה של חוזה מפלצתי. זה המצב, אפשר לא לאהוב אותו, אבל עובדה שיש ביקוש לז'אנר גם מאז שהוא שינה את עצמו.
וכעת לענייננו: "נסרין אגדה". בניגוד לטקסט הנ"ל, סדרת הדוקו-ריאליטי החדשה של HOT בידור מדלגת על ההקדמות הרשמיות, מה שמהווה עדות טובה למעמדה של נסרין קדרי בתעשייה. כולם יודעים מי היא, איפה התפרסמה, מה עבר עליה בעשור האחרון ומה מחכה בסדרה שמלווה את השנה הסוערת ביותר בחייה. כמיטב הקלישאה, נסרין היא מהזמרות הבודדות בישראל שמפורסמות תחת שם פרטי בלבד, ונדמה שיותר משזו הוכחה לכך שמדובר במכונת להיטים - זו הוכחה לכך שנסרין היא מותג. מותג מוזיקלי אבל גם רכילותי, כזה שאפשר לסמוך עליו שיספק אחת לרבעון איזושהי דרמה. והרבעונים האחרונים, אלה שמוצגים ב"נסרין אגדה", היו גדושים במיוחד, עם שרשרת מסחררת של אירוסים מהירים, חתונה, שמועות על משברים זוגיים והפיכה לאמא. ובעוד שאנשים אחרים היו מעלים את הסדרה ויוצאים להפסקה, קדרי משתמשת בה כמקפצה לפרויקטים עתידיים, מהמשך העשייה המוזיקלית ועד ההשתתפות הקרובה ב"רוקדים עם כוכבים".
אז יש לנו "נסרין", אבל למרות שהיא זמרת אהובה ומוערכת, עדיין מעניין להבין מאיפה מגיעה ה"אגדה". די מהר מתבררת התשובה לכך, גם אם זה לא נוסח במכוון: רום שמיר, בן זוגה של נסרין, מתעלה על כל הסטיגמות שאולי הספיקו לדבוק בו ומוכיח את עצמו בתור הכוכב האמיתי של הסדרה. אין לנו הרבה הזדמנויות להכיר כל כך מקרוב צעיר יהודי מדרום הארץ שיום אחד התאהב באישה ערבייה שגדולה ממנו ב-12 שנה, ובכנות - אפשר היה ליהנות לא פחות מדוקו שהיה רק עליו. "נסרין אגדה" משכילה ללוות את שמיר כשארוסתו-אשתו היא לא חלק אקטיבי בעלילה, ומבין כל הכיוונים הפוטנציאליים להמשך העונה נראה שהיחסים שלו עם הוריו, שנעדרו מהצעת הנישואים בפרק הבכורה (אירוע מוטרף לחלוטין, אגב, שבו הדירה של נסרין מוצפת בוורדים, מכרים ומקהלת ילדים), הם המסקרנים והמבטיחים מכולם. שמיר עושה מעשה שאפילו בימינו עוד לא נחשב לשגרתי, והוא מתייחס לזה בנונשלטיות מעוררת הערצה.
ונסרין עצמה? אין ספק שהפקת הסדרה תפסה אותה בתקופה מלאת דרמה. מתוקף הז'אנר, הדרמה הזאת מעלה באופן משמעותי את מינון הרגעים ה"רציניים" (ומכאן גם המאולצים, קלישאתיים ואולי מתוסרטים), והיא משכיחה את אחת העובדות הכי חשובות עליה, זו שדווקא הפכה את הסדרה להבטחה: נסרין היא אישה שכיף איתה. חוש ההומור נעדר כמעט לחלוטין מ"נסרין אגדה", לפחות בישורת הראשונה שלה, והוא נאלץ לפנות את מקומו להתנגחות ברנז'אית (וצודקת) על הדיווחים המוקדמים מדי אודות ההיריון, דבר שאולי מאוד מטלטל את הטאלנטית אבל כנראה שפחות יעניין את הקהל. די מהר, בערך בשלב שבו הסדרה נפתחת עם צעידה דרמטית לצלילי קריינות ארכיונית של גיא פינס, ברור שאף אחד לא בא לחדש. תוך זמן קצר מתברר שלאף אחד גם אין יותר מדי כוחות להקליל את האירוע ולהתייחס אליו בפרופורציות. "נסרין אגדה" משאירה אותנו עם ציפייה לעוד דרמות מצולמות שאמינותן תמיד תהיה מוטלת בספק, ואיש מתוק ואדיש אחד שמצליח להפוך עוד דוקו-ריאליטי סתמי למשהו בעל ערך.