"גארי" בונה את הסיום של "הדוב" - והורס את ההתחלה
חודש לפני עונת הכנראה-סיום, ובלי שום הודעה מוקדמת, נחת בדיסני+ "גארי" - פרק ספיישל מבית "הדוב", בכיכובם של שניים משחקניה שגם כתבו אותה. אנטיתזה מוחלטת, ולא ראשונה, לשפה שהסדרה הקולינרית דיברה בה ושבזכותה היא הפכה למה שהפכה

אם תרצו לדבר עם מישהו על הספיישל שעלה החודש בדיסני+, מבית סדרה אהובה, בכיכובו של ג'ון ברנטל, שגם נמנה בין כותביו - אתם תצטרכו להיות יותר ספציפיים. בשבוע הבא יהיה ספיישל כזה עבור "המעניש" של מארוול, אבל אתמול נחת ללא שום הודעה מוקדמת "גארי": פרק ספיישל בן שעה שנועד לחמם מבערים לקראת העונה החדשה של "הדוב" (The Bear). בחודש הבא הסדרה הקולינרית צפויה לחזור לעונה חמישית וככל הנראה האחרונה ברשת FX, ולמרות ש"גארי" מורכב מפלאשבק אחד ארוך הוא בכל זאת נחתם באקורד סיום שעשוי, אפילו עלול, לשנות אותה ללא היכר.
למעט הבלחות קטנות, "גארי" מתמקד רק בשניים משחקני הסדרה - שאף כתבו אותו: אבון מוס-בכרך בתפקיד ריצ'י, ברנטל בתפקיד החבר-כמו-בן-דוד מייקי, שלימים ישים קץ לחייו ובכך יתניע את העלילה המקורית של "הדוב". שיתוף הפעולה בין השניים לפני ומאחורי הקלעים הוא ממש לא עניין חדש, שכן מוס-בכרך היה מי שהביא את ברנטל ל"הדוב" והקרדיטים המשותפים שלהם כוללים מספר פרויקטים (ביניהם אותה "המעניש"), לרבות ההפקה החדשה בברודוויי של "אחר צהריים של פורענות". זו גם דרך הולמת לסכם באמצעותה את "גארי", על אף שריצ'י נדרש לחזור הביתה עד 17:15 מסיבות כפייתיות.

את סיפור המסגרת של "גארי" ריצ'י ומייקי מדקלמים על ההתחלה - נסיעת עבודה משיקגו שבאילינוי לגארי, אינדיאנה. אורך הנסיעה: 35 דקות. הפלייליסט: עמוס בכל טוב. המטרה: העברת קופסת קרטון. תכולת הקופסה: לא ידועה. פרטים נוספים שחשוב לציין: גארי היא עיר הולדתו של מייקל ג'קסון, ולריצ'י יש אקדח. למרות שהכל נשמע מאוד מפוקפק מבחינה מוסרית וחוקית, זה רק נשמע ככה. בתוך ההקשר הרחב של "הדוב", ובהסתמך על סיפורי עבר, "גארי" ממוקם על ציר הזמן ביום לפני שריצ'י הפך לאבא. אבל ההקשר החשוב יותר נוגע לנפשו של מייקי, גבר שלא מתבייש להגיד לחבר שלו "אני אוהב אותך" ומצד שני מראה בדיוק איזה התנהגויות הוא קיבל מאמא.
בסוף, כאמור, קורה משהו. משהו שמסביר למה "גארי" הופרד מרצף העונות המסורתי של הסדרה, כיצד הוא בונה את הסיום שלה, וכיצד הוא גם הורס בדיעבד את ההתחלה. לא במובן הרגשי או האינטלקטואלי - זה פרק שעושה עבודה מצוינת בעודו מסביר מה קרה למייקי ומה עדיין קורה לריצ'י - אבל מבחינה טלוויזיונית? זו כבר אנטיתזה מוחלטת, ולא ראשונה, לשפה ש"הדוב" דיברה בה ושבזכותה היא הפכה למה שהפכה. ריצ'י בגילומו של מוס-בכרך היה ונותר הלב הפועם של הסדרה, אחרי שבעבר היא התעקשה שאינה זקוקה לאחד. כי "הדוב" היא מזמן לא סדרה על מטבח, וההתמקדות בשחקן המשנה במהלך "גארי" רק מוכיחה עד כמה היא בשיאה דווקא כשהגיבור הראשי כרמי (ג'רמי אלן ווייט) בכלל לא נמצא בה. את התקפי החרדה באמצע הסרוויס "הדוב" המירה עם הזמן בפלאשבקים של הרהורים ולבבות שבורים, והקהל יוצא מופסד משני הכיוונים. המותחן הקולינרי עוצר הנשימה נלקח ממנו בטרם עת, והדרמה המשפחתית הנשגבת מתגלה ככזו שהסתתרה בצד בלי שמישהו יבחין.
