להתראות, קארי בראדשו: פרידה מהדמות שעברה מהפך

במשך שלוש עונות, "פשוט ככה" (...And Just Like That) סיפקה למעריצי "סקס והעיר הגדולה" לא מעט חומר לביקורת. התלוננוּ על היעדרה של סמנתה, על דמויות חדשות ולא מעניינות (סליחה ליסה טוד ווקסלי), על חוסר ההחלטיות של הכותבים - ובעיקר על צ'ה דיאז. ובכל זאת צפינו, וקשה לומר שסבלנו. הנאמנות הזאת היא עדות לא רק למעמד האייקוני והמוצדק של סדרת המקור המעולה, אלא גם לדמויות עצמן (והשחקניות ששפכו אליהן את הנשמה), שהפכו להיות כל כך מוחשיות, שקשה להאמין שהן בכלל לא קיימות במציאות.

בעוד שההודעה על ביטולה של הסדרה - עם הפרק האחרון בהחלט שזמין כעת ב-HOT - לא בדיוק הייתה מפתיעה, או אפילו מאכזבת, עדיין היה איתה טעם מתוק-מריר. בעיקר בגלל שאנחנו נאלצים להיפרד שוב מנשים שהיו חלק בלתי נפרד מחיינו לאורך כל כך הרבה שנים, ובראשן קארי בראדשו.

קארי אולי הייתה הדמות הראשית בעולם של "סקס והעיר", אבל היא מעולם לא הייתה הדמות האהובה ביותר. הכתר הזה הונח מהר מאוד על ראשה של סמנתה, עבר עם השנים (ועם הניתוחים בדיעבד של הסדרה) למירנדה, ומקום חם בלב תמיד היה שמור לשרלוט. אבל קארי? היא הייתה מראה של עצמנו: אישה חזקה, עצמאית, אופנתית וחכמה, אבל גם מעצבנת, חסרת אחריות, גרועה בהחלטות רומנטיות ודי שמרנית - בטח יחסית למי שכתבה טור סקס שבועי.

החסרונות האלה, בשילוב עם המשחק הכל כך לא מתאמץ של שרה ג'סיקה פרקר, הפכו את קארי לגיבורה שאפשר לשאוף להיות כמוה ולבקר אותה במקביל. החיים שלה אולי בלתי מציאותיים בעליל - בעיקר כלכלית - אבל ההתנהגות שלה, ובעיקר הטעויות שלה, אנושית להפליא. היא השקיעה בנעליים במקום בחיסכון לעתיד, התאבססה על גבר מתעלל רגשית, הייתה לעתים חברה מחורבנת ולבשה כמה מראות שעדיין באים לנו בסיוטים.

התמהיל המדויק הזה של יתרונות וחסרונות הוא מה שהפיח חיים בדמות, עד כדי כך שאפילו עכשיו, לקראת מה שנראה שתהיה הפרידה הסופית ממנה, קל מאוד לדמיין אותה ממשיכה את החיים שלה מחוץ למסך. אז נכון, היא לא מתה, אבל זה זמן מצוין להיפרד ממנה כראוי, וגם לבחון איך היא השתנה לאורך השנים - ועם איזה מסר היא משאירה אותנו מאחור. 

עולם שלם בלעדיו

"סקס והעיר הגדולה" אומנם הוכיחה מהר מאוד שהיא יותר מגימיק, הודות לכתיבה נפלאה וחכמה, אבל הסקס הוא מה שמשך אליה את הקהל לראשונה. סמנתה, שרלוט, מירנדה וקארי לא רק עשו סקס: הן גם דיברו עליו הרבה וללא עכבות. לכן אפשר להבין למה פרק הסיום של סדרת המקור עורר ביקורת בקרב הצופים, שהתפלאו שסדרה כל כך פורצת דרך מבחינת ייצוג של מיניות נשית - מסתיימת באופן הכי צפוי ומסורתי שיכול להיות. כל אחת מארבע הדמויות, אפילו סמנתה הרווקה הנצחית, מצאו את עצמן בזוגיות רצינית ומחייבת כמעין פרס על הדרך שהן עברו. חלקן שאפו לכך, אבל הבחירה למצוא לכולן שידוך, ובעיקר לסמנתה, השאירה את הקהל עם תהיות. האם זה המסר הסופי שהסדרה הזאת רוצה להעביר לנו? שזוגיות מונוגמית וסטרייטית היא הפתרון הסופי? 

קארי הצעירה לא כל כך ידעה להתבונן על עצמה מבעד לעדשה הביקורתית הזאת, אבל קארי של "פשוט ככה" היא אישה אחרת - ולקראת סיום הסדרה, היא גם דואגת לתת לנו מענה ותיקון למסר האבסולוטי של המקור. הפעם המסע הרומנטי-רגשי של הדמויות אמין הרבה יותר: שרלוט, שכזכור הייתה נשואה פעם אחת לפני הארי, נשארה צמודה אליו כי הוא אכן הגבר המושלם עבורה; מירנדה סוף סוף הבינה שהיא לסבית; וקארי פתחה את הסדרה כשהיא מאבדת את הפרס האולטימטיבי שזכתה בו בקושי רב, מיסטר ביג.

כבר אז, הגרסה החדשה והמבוגרת של קארי החלה לעשות רושם מצוין. היא התמודדה עם המוות והתאוששה ממנו באופן מעורר השתאות, תוך שהיא מעריכה את השנים הרבות שבילתה עם אהבת חייה, אבל לא מפחדת להמשיך הלאה - או אפילו לחזור אחורה ולנסות שוב אהבה אחרת. מלבד איידן, הגברים שיצאו או פלרטטו עם קארי לאורך "פשוט ככה" לא הותירו רושם משמעותי. אבל יותר מכך, נראה היה שקארי עצמה פשוט לא נואשת למצוא אהבה כמו בצעירותה, לא תלויה רגשית באף אחד ולא נלחמת על כל גבר שנקרה בדרכה. הדיון שלה בעונה הנוכחית על סיום הספר שלה הוא דרך מאוד מפורשת וחסרת סאבטקסט לנהל את השיחה הזאת עם הקהל: האם הסיפור של הגיבורה, במקרה הזה קארי עצמה, הופך לטרגי אם היא נותרת לבדה? 

בשלב הזה כבר די ברור שקארי לא עומדת להיכנס לזוגיות רצינית בפרק סיום אחד, אבל גם ברור שזו אינה טרגדיה. קארי עצמה, כמו גם יוצרי הסדרה, נוקטת בגישה הרבה יותר בוגרת ושקולה. ואין פה מסר אנטי-זוגי, חלילה. הסדרה עדיין עושה כבוד לאהבה רומנטית, לזוגיות ארוכת שנים וגם לפרפרים בבטן של מפגשים חדשים. היא מראה איך זוגות נשואים מתגברים ביחד על מכשולים ואיך מתחילים זוגיות חדשה בגיל מבוגר. אבל במקום לראות בזוגיות מטרה סופית שצריך לחתור אליה, קארי יכולה הפעם להביט לאחור על החיים שלה, להעריך את מה שהיא הצליחה לבנות עם ביג (נגד כל הסיכויים), אבל גם את העובדה שהיא יכולה להמשיך ולהתקיים כאדם שלם עם עולם מלא בלעדיו, ובלי למצוא לו תחליף. 

זה לא הסוף. גם כי אחרי סיום "סקס והעיר" עוד הגיעו הסרטים וסדרת ההמשך, אז לכו תדעו - וגם כי קארי תמשיך להיות מחוזרת ואמיצה, מה שמבטיח לה עוד לא מעט אהבה בחייה. אבל הפעם היא לא מביאה איתה לתמונה שק של חרדות ופניקה: היא חוגגת את החיים העשירים שלה לבדה, וכבר לא מגדירה את עצמה ביחס לסטטוס הזוגי שלה. אז גם אם לא קיבלנו את כל מה שרצינו מ"פשוט ככה", אפשר להיפרד ממנה בשלוות נפש, עם הידיעה שהיא צמחה, עברה מהפך והפכה לאדם שתמיד היה לה הפוטנציאל להיות. כל מה שנותר לה הוא להפוך לסופרת קצת יותר טובה.