"הכל באשמתה" מתגלה בכלל כטלנובלה בהסוואה
היא מבוססת על רב מכר, מחזירה למסך את כוכבת "יורשים" ונפתחת עם הסיוט של כל הורה - אבל תוך שמונה פרקים "הכל באשמתה" מגיעה לסיום מופרע, מופרך ועלוב לגמרי. שרה סנוק הייתה יכולה לכוון הרבה יותר גבוה מזה
כבר בדקות הראשונות של "הכל באשמתה" (All Her Fault) יש די והותר מקלישאות הז'אנר: קשישה מגלה שליטה מוחלטת בפיצ'רים מתקדמים של טלפון חכם כי ככה זה עוזר לתסריט, אמא בהתקף חרדה על היעדרות בנה נזכרת באיחור שיש עליו מכשיר עם מיקום חי. אבל - וזה אבל גדול - אלה דקות שאי אפשר להסיט מהן את המבט, בעיקר בזכות תצוגת המשחק של שרה סנוק וסיפור המסגרת שלכו תישארו אדישים אליו. בכל זאת, אותה אמא הגיעה לאסוף את הבן שלה ממפגש אצל חבר וגילתה שהוא לא נמצא שם, שזה בכלל לא הבית של החבר, ושאף אחד לא יודע איפה הוא. גם מכשיר המעקב לא עזר.
מלבד היותה מבוססת על רב מכר ואחת מסדרות הדגל של השנה מבית שירות הסטרימינג פיקוק - בישראל היא זמינה ב-yes - "הכל באשמתה" היא הקאמבק של סנוק למסך הטלוויזיה, לראשונה מאז תפקידה כשיב רוי ב"יורשים" שזיכה אותה באמי. ונקודת המוצא ההיא, הסיוט של כל הורה, משיקה סדרת טוויסטים מפוארת שמהולה בהמון דרמה משפחתית. הסודות של "הכל באשמתה" נחשפים על בסיס דקתי, וכבר בפרק הראשון מתבררים עוד כמה דברים מלבד חטיפתו של הילד מיילו. הקצב הדי מהיר הזה הוא גם הסיבה שבגללה הסדרה לא מחכה עד לפרק הסיום עם פתרון התעלומה, ואחריו עוברת לאחת אחרת.
כיאה לדרמה בת שמונת פרקים, "הכל באשמתה" הולכת לא רק רחוק אלא רחב - ומלבד סנוק בתפקיד הראשי נמצאים באנסמבל שלה ג'ייק לייסי ("הלוטוס הלבן"), דקוטה פנינג ("הזוג המושלם"), אבי אליוט ("הדוב"), ג'יי אליס ("לא בטוחה"), סופיה ליליס ("חפצים חדים") ומייקל פנייה. ולגבי השם: "הכל באשמתה" אינו ספוילר, אלא מנטרה שהיוצרת מייגן גלאגר חוזרת עליה ללא הפסקה. גיבורות הסדרה הן נשים שהכל נופל עליהן, מול גברים כל כך לא תפקודיים שאפשר היה לקרוא לה "למה נשים רוצחות" במקום זה. זה יכול היה להיות נחמד אלמלא היה נטחן לעייפה לאורך הפרקים, כשכמעט בכל אחת מהם ממש נאמרת במפורש המילה "אשמה". ובפרק הסיום המופרע, המופרך והכל כך עלוב, "הכל באשמתה" מתגלה בכלל כטלנובלה בהסוואה. סנוק היה הייתה יכולה לכוון הרבה יותר גבוה בשלב זה של הקריירה שלה, כפי שאכן עשתה בתיאטרון, אבל לפחות גם כאן היא מעולה.