עוד לא נמצאה יורשת ל"בנות", אבל "יהיה יותר גרוע" מאוד קרובה לשם
"בנות" אומנם תחזור למסך בשנה הבאה, אבל זה לא מספיק - הקהל זקוק גם לגרסת דור ה-Z של סדרת הבנות העירונית. הסדרה החדשה "יהיה יותר גרוע", שעוקבת אחרי שלושה צעירים אבודים בלונדון, מספקת מענה מעולה לצורך הזה - ומציגה איזון מושלם בין הומור עצמי לבין תובנות מעוררות מחשבה. יש רק בעיה אחת שעומדת בינה לבין טייטל היורשת הרשמי


לפני כשבועיים האינטרנט רעש וגעש כשנודע כי הסדרה האיקונית "בנות" (Girls), שירדה מהמסך לפני תשע שנים(!), תחזור כמיני-סדרה ב-HBO. זו הייתה ידיעה משמחת - לפחות עבור מי שסומכים על לינה דנהאם (וביניהם כותבת שורות אלה) - אבל במקביל, היא הסבה מחדש את תשומת הלב לעניין חשוב אחר: בכמעט-עשור שחלף מאז "בנות" הגיעה לסיומה, עוד לא נמצאה לה יורשת. הרי אם "בנות" הייתה הגרסה המילניאלית של "סקס והעיר הגדולה", הרי שהגלגול המתבקש הבא הוא ה"בנות" של דור ה-Z.
"אני אוהבת את אל-איי", הקומדיה של HBO ורייצ'ל סנוט מ-2025, הייתה מועמדת פוטנציאלית לתואר הנחשק - אבל רק עד שהיא שודרה, אז התברר שהיא חסרה את העומק הנדרש, ושההבטחה הייתה הבטחת שווא; הצורך בסדרת בנות עירונית חדשה - שתהיה משעשעת וגם בעלת עושר פסיכולוגי, שתספר סיפור אישי וגם תלכוד את רוחה של תקופה - עדיין עמד בעינו. והנה עכשיו, בשלהי 2026, סוף סוף הגיעה למסך הסדרה המיוחלת: שמה "יהיה יותר גרוע" (It Gets Worse). היא לא תהיה "בנות", כי "בנות" יש רק אחת - אבל מתוך כל הסדרות שניסו לקטוף את טייטל היורשת, היא בהחלט מגיעה הכי קרוב לשם.
"יהיה יותר גרוע" הופקה בחברת A24 הנחשבת עבור ערוץ 4 הבריטי ופלטפורמת הסטרימינג Crave (בישראל היא משודרת ב-yes). הסדרה מגיעה מבית היוצר של הקומיקאי הבריטי ליאו רייך, שכתב וביים אותה, ואף מככב בה בתפקיד הראשי. אכן, רייך בן ה-28 הוא לא בדיוק שם דבר: אולי ואולי לא תכירו אותו מהספיישל הקומי Leo Reich: Literally Who Cares?! (וגם מהתפקיד ב"מוגזמת" של לינה דנהאם). ככה או ככה, אם השם ליאו רייך לא קונה אתכם - אז קודם כל, חכו ותראו, ושנית, חשוב שתדעו שכמה וכמה כוכבים מוכרים מגיעים להופעות אורח: החל מאנדרו סקוט ("פליבג"), דרך אמיליה דימולדנברג (Chicken Shop Date), ועד לדנהאם בכבודה ובעצמה.
רייך מגלם את אית'ן - בן 24, לונדוני, גיי, שנון - שלא יודע מי הוא או מי הוא רוצה להיות, ומעדיף להתייחס לחייו כאל בדיחה מתמשכת במקום להתמודד עם האחריות הכרוכה בלהיות אדם מבוגר. הסדרה עוקבת אחריו ואחר שתי חברותיו הטובות, אבי (אמילי פייר) וסאם (אוליב גריי), ועלילתה מתחילה רגע אחרי שדירת השותפים שלהם מתפרקת: בעל הדירה מחליטה למכור, ומכריחה את השלושה לנסות ולמצוא את מקומם בעולם. אית'ן נאלץ לחזור לגור בבית אמו, מנהל קשר לא יציב עם האקס, וגם מתאהב בבחור חתיך אך מבלבל למדי (דיין וויליאמס); אבי עוברת לגור עם בן זוגה המשעמם (שון דילייני, "להרוג את איב"), מתמודדת עם תסכול מיני ממושך ומושפלת במקום עבודתה; סאם עוברת לגור בקומונה אנרכיסטית, נכנסת למשולש אהבה רעיל עם האקסית (אינדיה מאלן) וחולמת על קריירה ככותבת בזמן שהיא עובדת כמורה פרטית. וכמובן, לצד הבעיות הפרטיות של כל אחת מהדמויות, הסדרה עוסקת גם בדינמיקה המתוחה שלהן כשלישייה.
כמו סדרות צעירים רבות אחרות, "יהיה יותר גרוע" עוסקת בקשיים בתחום הרומנטי, בתחום הכלכלי ובתחום הקיומי, ומתמקדת בניסיונותיהם הכושלים של בני ה-20 וקצת להפוך להיות בני אדם אמיתיים. מה שהופך את "יהיה יותר גרוע" ליוצאת דופן, אם כך, הוא לא הנושא שלה - שכבר דובר באין-ספור יצירות ממדיומים שונים - אלא האופן שבו היא ניגשת לנושא הזה: עם איזון מנצח בין חשיבות עצמית לבין הומור עצמי. אפשר לומר ש"יהיה יותר גרוע" דומה ל"בנות" כי אית'ן הוא "האנה", אבי היא "מארני" וסאם היא "ג'סה". אבל ברובד עמוק יותר, "יהיה יותר גרוע" דומה ל"בנות" כי היא מחזיקה באותו סוג, נדיר ומבורך, של מודעות עצמית.

ואכן, החוזקה של הסדרה היא ברגעים שבהם היא מפגינה את אותה מודעות עצמית: הפער בין תחושת האומללות של אית'ן לבין הפריבילגיות שלו, או הפער בין הרצינות התהומית שבה לוקחים את עצמם חברי הקומונה לבין השטויות שבפועל יוצאות להם מהפה. צריך לציין שגם ב"יהיה יותר גרוע" מופיעים משפטים פרפורמטיביים ממחולל המשפטים של הז'אנר ההיפסטרי (ראו ערך "פרנסס הא"), דוגמת "אין לי חוש ריח מאז שנכנסתי בדלת הזכוכית של חנות הדונאטס ההיא". זו הדרך הטיפוסית של יצירות מהסוג הזה להוכיח את מגניבותם של הגיבורים שבמרכזן, ובדרך כלל זה נהיה מרגיז מהר מאוד. במקרה של "יהיה יותר גרוע", לעומת זאת, רייך מפצה על השטיק (או - הטיק?) המוכר, כשבדרך כלל הוא מקפיד לקחת מרחק אירוני מסוים מהסיטואציות ומהדמויות שאותן הוא מבקש לתאר. ובכל זאת, הוא לא רק לועג להן - הוא גם מבין לליבן.
אכן, "יהיה יותר גרוע" היא לא רק סדרה מצחיקה, אלא גם סדרה חכמה, רגישה ומעוררת מחשבה. היא מנסחת אמירות רלוונטיות על חייהם של צעירים אבודים בני דור ה-Z, תוך הימנעות מדידקטיות ושמירה על אמביוולנטיות; היא מציעה תובנות מעניינות גם בכל הנוגע לתמות אנושיות רחבות יותר: הגשמה עצמית, פשרה, ערך עצמי, הרסנות עצמית, אהבה, מוות. הבעיה היחידה של "יהיה יותר גרוע" - בעיה שניצבת בדרכה אל טייטל ה"יורשת" הרשמי - היא האופן שבו מסתיים הפרק האחרון של העונה: סוג של סגירת מעגל - חלקית אומנם, אבל כזו שמהדהדת את חתימתו של סיפור, ושמקשה על הסדרה להמשיך באופן טבעי וחלק לעונה שנייה (אם היא בכלל תחודש). אפשר רק לקוות שרייך ימצא את הדרך הנכונה לעשות זאת, ויהפוך ליוצר הבולט והמשפיע שהוא יכול וצריך להיות: מה שנקרא, "קולו של דור".