החודש עלתה ב-Hulu (ובישראל ב-yes) העונה החדשה של "דייב", הסדרה שהראפר ליל דיקי (דייב בורד) יצר וכתב. לעומת העונה הראשונה שכמעט עברה מתחת לרדאר, העונה השנייה הגיעה כבר אחרי ציפייה ארוכה וכמה עיכובים בעלייה בזכות הקורונה. ואולי זו דווקא בעיה, כי בתור מי ששתה את העונה הראשונה ביומיים, הצטבר לי יותר מדי געגוע לראות שוב את ליל דיקי, גייטה ומייק, חוצבים את דרכם בתעשיית המוזיקה לטובת הקריירה של הראפר, אז די קיוויתי לקבל אותם בדיוק איפה שהם נטשו אותנו, אבל משום מה הפרק הראשון מתרחש בכלל כמה חודשים אחר כך, בדרום קוריאה, שם מנסה דייב להצליח בסצנת הקיי-פופ.
אם בעונה הראשונה של הסדרה "דייב" התעסק במערכת היחסים שלו עם אלי, וכך עסק בנושאים היומיומים של כולנו, נראה שהפעם הוא עובר לחפור ביחסים של בין אדם לחברו. דייב מקדיש המון תשומת לב לחברות המוזרה עם מפיק המוזיקה (שהוא ה-BFF שלו גם במציאות) שלו מייק, אבל זה לא בהכרח מסתדר עם האופי של מייק, או כמו שדיקי מבהיר: "לפעמים קשה להיות חבר של המנהל שלך".
יאמר לזכותו של דיקי שהוא לא איבד את יכולות הסטוריטלינג שלו והן ביי-פאר כוח העל החזק ביותר שלו. הדרך שבה הוא מכניס בצורה אגבית משפט אחד בתחילת הפרק ובעצם הוא לב העלילה של כל אותו פרק היא פשוט מדהימה. תמיד איכשהו מבינים בדיעבד מה הוא באמת רצה להגיד וזה קרה כבר בשלושת הפרקים שעלו לשירותי הסטרימינג בארה"ב. מפתיעה היכולת הזו שלו, אפשר לחשוב שהוא איזה ראפר או משהו בסגנון.
יכול להיות שמי שצופה בסדרה בשביל המוזיקה קצת יתאכזב. בעונה הקודמת התמקדו בניסיונות של דיקי לפרוץ לתוך תעשיית המוזיקה ושולבו המון אמנים פופולריים, הפעם דיקי כבר בפנים, סוג של, וצריך להתחיל לספק את הסחורה. אם "דייב" הפתיעה את הצופים שלה בכמות הופעות האורח בעונה הראשונה והגיעו שמות די גדולים יחסית לאמן שלא נחשב לסלב בארה"ב, הפעם זה חסר (לפחות לפי שלושת הפרקים הראשונים).
כן, קנדל ג'נר והיילי ביבר מופיעות כבר בפרק השני, אבל דווקא הסצנה איתן מרגישה מעט מאולצת והרבה פחות טובה מהופעת האורח של קורטני קרדשיאן (אחותה הגדולה של קנדל) עשתה בעונה הקודמת. חוץ מהסיום המתוק של אותה סצנה, שכל גבר כנראה היה נופל בו. לפי הודעות היח"צ של הסדרה אמורים לקחת חלק בהמשך גם ג'יי באלווין, ליל נאס אקס, דוג'ה קאט וקארים עבדול ג'באר - אז נשארה עוד תקווה שהופעות האורח הללו יותר הרבה יותר מוצלחות.
אם יש משהו שמאפיין את העונה הזו עד כה, זה שהצופה לא יודע באמת במה להתרכז. נפתחו כל כך הרבה קווי עלילה, עד שקשה להבחין מה באמת אמורה להיות התמה של העונה הזו. אולי זה בכוונה, ואיכשהו דייב יתפור בקרוב את כולן אחת בשנייה כמו שהוא עושה בחרוזים שלו בהיפ הופ, אבל נכון לעכשיו זה הופך את הצפייה למסורבלת.