הפוסטרים שמקדמים את "סוד האחיות" (שנקראת באנגלית בכלל "Dreamland", שם שאינו רומז דבר על עלילת הסדרה, לעומת התרגום העברי שחושף לא מעט) מציגים שתי דמויות בלבד: מל, בגילומה של הזמרת לילי אלן בתפקיד טלוויזיוני משמעותי ראשון, ואחותה טריש (פרימה אגימן מ"דוקטור הו"). אבל אל תסיקו מהבחירה הזאת שמדובר בסדרה שמתמקדת בשתי האחיות האלה בלבד, כי "סוד האחיות" לא קיימת ללא ההרכב המשפחתי הנשי המלא - לטריש ומל יש עוד שתי אחיות, קלייר וליילה, אמא בשם שריל וסבתא שהן פשוט קוראות לה בשם החיבה "נאן". כל אחת מהן היא עולם ומלואו.
קלייר היא האחות האחראית והשקולה בדרמה הקומית הבריטית של רשת סקיי אטלנטיק, שזמינה מעכשיו גם ב-yes. היא עיתונאית שבמשך היום עוסקת בסיפורים עלובים בעיתון המקומי של מרגייט, עיירת החוף שבה המשפחה מתגוררת, ובערב לומדת בקורס כתיבה שבו היא מתגלה ככישרון מבטיח. היא גם מי שמקבלת חזרה לביתה את מל, האחות הפחות מאוזנת. מל עזבה את העיירה לטובת קריירת אופנה נוצצת בפריז, אבל הרגלי השתייה והסמים שלה הרסו לה את ההזדמנות - והיא חוזרת עם הזנב בין הרגליים ועם משקעי עבר עם אחותה טריש. טריש היא סוכנת נדל"ן חדה ודינמית שלא מאטה לרגע, למרות שהיא בהיריון ומאחוריה מספר לא מבוטל של הפלות טבעיות ששמו את חייה בסיכון. האחות הרביעית היא ליילה, בחורה מתוקה ומעופפת שהיא לא העיפרון הכי חד, אבל מלאה בכוונות טובות וגם מספקת את הרגעים הקלילים והחמודים יותר של הסדרה.
חזרתה של מל לעיירה שבה גדלה מביאה איתה כמה רעידות אדמה, והסודות שהיא נושאת עמה מתגלים במהלך פרקי העונה בהדרגה, ומאיימים לפרק את המשפחה. במקביל, שריל, אמן של ארבע האחיות, מתקשה לצאת מהארון למרות שהיא מנהלת זוגיות מתוקה ולוהטת עם תושבת חדשה בעיירה שהגיעה מלונדון. בהקשר הזה אפשר לזקוף לזכות הסדרה את סצנות המזמוזים בין השתיים, שמנרמלות בצורה מקסימה ומחרמנת כימיה מינית בין נשים בגילאים מבוגרים, שלא רואים הרבה ממנה על המסך. גם לטריש יש לא מעט על הראש: בעלה ספנס מתנהג משונה, ובתור האחות היחידה שהיא חצי שחורה ונשואה לאדם שחור, היא צריכה להגן על עצמה ועל ילדיה ללא הרף מגזענות. וכדאי לציין שהעיירה מרגייט, שבה מתרחשת הסדרה, היא מקום אמיתי באנגליה, ושהאוכלוסייה בה מורכבת מ-97% אנשים לבנים - עובדה שהופכת את סוגיית הגזענות למציאותית במיוחד.
אבל בואו נדבר על מה שבאמת מעניין: איך לילי אלן בתור שחקנית? בראיונות איתה, אלן מצטיירת כאחת מכוכבות הפופ הכי נגישות. היא עוברת תמיד כאדם צ'יל ומאוד לא מתאמץ, וזה בדיוק מה שהיא עושה ב"סוד האחיות" - היא לא מתאמצת, ומדובר במחמאה ועלבון בו זמנית, או אולי משהו באמצע. מצד אחד, עם היעדר הניסיון שלה והעובדה שהיא מוקפת בשחקניות מצוינות וכובשות, עדיף לה לא לנסות יותר מדי. התוצאה הייתה עלולה להיות אובר-אקטינג מאולץ. מצד שני, חוסר המאמץ שלה הופך את התוצאה הסופית לדי סתמית, ואת הליהוק שלה לגימיקי ותו לא. היא לא שחקנית רעה, אבל היא בהחלט לא מספיק טובה כדי להצדיק תפקיד ראשי.
השחקניות האחרות, כאמור, מקסימות, אבל "סוד האחיות" סובלת מחוסר אחידות בולט במיוחד. ישנן סצנות שמרגישות רעננות ומרגשות, ולצדן סצנות שהן כמעט מביכות, עם מאמץ יתר תסריטאי להגיע מנקודה א' ל-ב', כאילו הדמויות נדחפות על ידי יד נסתרת כדי שהסיפור יתגלגל בדיוק כפי שתוכנן מראש. למרות שהסודות מסקרנים והמתח נבנה באפקטיביות עד לרגע הפיצוץ הבלתי נמנע - הדרך לשם לא תמיד אמינה, וזה גורע מהסדרה, שהיא בסך הכל חמודה.