mako
פרסומת

"דו קרב" כל כך ממכרת שהיא כמעט מסוכנת

עם סכסוך גירושים ומשחק מוחות בין שני משרדים יוקרתיים, הדרמה המשפטית "דו קרב" מוצאת את עמק השווה בין דרמת פרסטיז' לצפיית טראש. וגם כשהיא מופרכת או סבונית, תמיד יש לה טריק נוסף בשרוול

רועי אבן
פורסם:
דומיניק ווסט, סיינה מילר, "דו קרב"
לכו תחזיקו מעמד בין פרק לפרק. דומיניק ווסט וסיינה מילר ב"דו קרב" | צילום: Justin Downing/HBO, באדיבות HOT וסלקום TV
הקישור הועתק

זו אחת מפרשות הרכילות העגומות ביותר של המאה ה-21: ג'וד לאו בגד בארוסתו סיינה מילר עם האומנת של ילדיו. מילר עצמה שיחקה באותם ימים בהפקת תיאטרון בלונדון, וגילתה על כך מהתקשורת. בהמשך יגיע רומן שלה עם השחקן בלת'זר גטי, כשהפעם היא זו שבתפקיד האישה האחרת. 15 שנה אחר כך, פרשה עגומה נוספת: דומיניק ווסט - כוכב "הרומן", למרבה האירוניה - בוגד לעיני המצלמות באשתו עם השחקנית לילי ג'יימס. עוד לפני ששודר פריים אחד ממנה, סדרת הגירושים "דו קרב" (War) כבר שיחקה אותה עם הליהוק של ווסט ומילר.

הדרמה המשפטית החדשה של רשת סקיי הבריטית ו-HBO, שבישראל זמינה דווקא ב-HOT וסלקום TV, צפויה לעסוק בכל עונה בפרשה בדיונית מתוקשרת אחרת: זו הראשונה, שיצאה כעת לדרך, מלווה את סכסוך הגירושים של יזם הטכנולוגיה מורגן הנדרסון (ווסט) ושחקנית הקולנוע קרלה דובאל (מילר). מאחר שלסדרה לוהקו השניים האלה, "דו קרב" נפתחת כמובן עם בגידה של הבעל באשתו. ומאחר שלסדרה שיצר ג'ורג' קיי ("לופן", "חטיפה") תמיד יש טריק נוסף בשרוול - מתברר שקרלה היא זו ששלחה אליו את המאהבת. לצד הטוויסטים העלילתיים הרבים, "דו קרב" מהדהדת גם אנקדוטות צהובונים נוספות. את הגשת מסמכי הגירושים על השטיח האדום, למשל, קיי ממש לא בדה ממוחו.

אבל "דו קרב" היא לא רק עימות בין בני זוג פרודים. ברקע ניצבת זירת המשפט הלונדונית, עם משחק מוחות בין משרדי עורכי דין יוקרתיים. משני צדי המתרס משלימים את הקאסט פיבי פוקס, ג'יימס מקארדל, נינה סוסניה, פיפ טורנס, אמה ליירד, ניק מוחמד, סיליה אימרי ובוגרת "האישה הטובה" ארצ'י פנג'בי - רק שהארצ'י החשוב באמת הוא ארצ'י רנו, שמגלם בסדרה את עורך הדין הצעיר ג'וני וורן. בחור עם שאיפות גדולות שבינתיים מחלטר בסתר כמלצר (קאט לקלישאת "החברים המתנשאים שלו תופסים אותו על חם"), והמוקד של התרחשויות סבוניות שבגינן החלק הזה של "דו קרב" גובל בדרמת נוער. רק שאז מגיעה התפנית מסיום פרק הבכורה: ג'וני נשכר על ידי משרד אחד כחפרפרת במשרד אחר. הסדרה לא צריכה יותר מזה בשביל למצוא את עמק השווה בין דרמת פרסטיז' לצפיית טראש.

וכמו בכל אופרת סבון מוצהרת יותר או פחות, גם "דו קרב" הולכת ונהיית מופרכת. הריגול התעשייתי של ג'וני מהווה חור לא מבוטל באמינות, כי הסדרה לוטשת עיניים למשרדים הכי ערמומיים בשטח, כאלה שאמורים להיות חסינים בפני מלכודות כל כך מוכרות; והפן התקשורתי-תרבותי של הגירושים בין מורגן לקרלה בוחר פעמים רבות בסנסציה על פני התפתחויות סבירות. קיי כתב תסריט סורקיני למהדרין, שבו עורכי הדין משלימים את המשפטים אחד של השני בעודם רוקחים עוד תכסיס - אבל הפגמים באמינות של "דו קרב" לא הופכים אותה לפחות ממכרת, אלא להפך. היא כל כך ממכרת שההמלצה הרשמית עבור הצופים חסרי הסבלנות היא להמתין איתה עד אמצע-סוף נובמבר: שמונת הפרקים (כולם נמסרו מראש לביקורת) נועדו לגמיעה בבת אחת, ויהיה כמעט מסוכן להחזיק מעמד שבוע שלם בין פרק לפרק.