בספטמבר 1994 עלתה לאוויר ברשת NBC האמריקאית הדרמה הרפואית "ER". במקביל, הערוץ המתחרה CBS העלה גם דרמה רפואית משלו - "שיקגו הופ", ובכך נפתחה אחת היריבויות המפורסמות ביותר בתולדות הטלוויזיה האמריקאית. מדובר בתקופה שהיא כמובן טרום-בינג', שבה סדרות שודרו רק בימים מסוימים ובשעות קבועות, דבר שאפשר לקיים תחרות "ראש בראש" מסוג שכבר פחות קיים היום בעולם של סטרימינג וצפייה לפי דרישה (VOD). הפרקים הראשונים של "ER" ו"שיקגו הופ" שודרו בדיוק באותה משבצת פריים טיים; באותו יום ובאותה שעה. אבל היריבות הזו לא החזיקה זמן רב, כי "ER" ניצחה במלחמת הרייטינג כבר בעונה הראשונה ו"שיקגו הופ", למרות שהייתה מוערכת גם כן, נאלצה להזיז עצמה למשבצת שידור אחרת. מהר מאוד "ER" הפכה ללהיט חסר תקדים ומפלצת רייטינג, ועם הזמן - גם לדרמה הרפואית השנייה הכי ארוכה בתולדות הטלוויזיה האמריקאית אחרי "האנטומיה של גריי", סדרה שכנראה לא הייתה קיימת בלעדיה.
"ER" נוצרה על ידי הסופר מייקל קרייטון, בעל תואר ברפואה שמעולם לא עסק בזה בפועל. קרייטון כתב לא מעט ספרים שזכו לעיבוד למסך הגדול, הידוע שבהם הוא "פארק היורה". עלילת הסדרה מתרחשת, כפי ששמה רומז, בחדר מיון של בית החולים הדמיוני "קאונטי ג'נרל" בשיקגו. כל פרק מתרחש בעיקר בתוך חלל בית החולים ומעט מאוד מחוצה לו. הפרקים מתמקדים בצוות הרפואי שעובד בחדר המיון ובדילמות מוסריות ובעיות שונות שצצות במהלך עבודתם, כמו גם בחייהם הפרטיים. עוד לפני ששונדה ריימס פרצה גבולות בכל הנוגע לייצוג על המסך הקטן, ב"ER" היה צוות שחקנים מגוון יחסית לתקופה שבה שודרה, עם דמויות ממוצאים שונים ומגוונים שמיוצגים בצורה לא סטראוטיפית, דמויות להט"ביות ודמות מרכזית נכה. בתור היותה אחת הסדרות הפופולריות של התקופה, "ER" גם תרמה להזנקת הקריירה של השחקנים שכיכבו בה. הבולטים בצוות השחקנים הם בין היתר ג'ורג' קלוני, שהפך לכוכב בינלאומי בזכות הסדרה; ג'וליאנה מרגוליס ("האישה הטובה") ומינג-נה ון ("מולאן", "המנדלוריאן").
ז'אנר הדרמה הרפואית היה קיים בארה"ב הרבה לפני "ER" (עוד משנות ה-50), כך שקשה להגיד שהיא המציאה את הגלגל, אך הצלחתה חסרת התקדים מיקמה אותה במקום משמעותי בהיסטוריה של הז'אנר. סוד ההצלחה של הסדרה ככל הנראה טמון בעיקר ביכולת שלה לספר סיפורים אנושיים מורכבים ולבנות דמויות רב-ממדיות שצופים רבים הזדהו איתן. רוב הצופים של "ER" לא היו רופאים, אבל הרופאים ב"ER" היו קודם כל בני אדם - ולכן רבים הצליחו לחוש אמפתיה כלפיהם, רצו לראות איך הסיפורים שלהם יתפתחו ונשארו צופים אדוקים שלה במשך שנים. הסיפורים האנושיים של "ER" חצו מגזרים ותרבויות ואפילו גם שכבות גיל - והצליחו לרגש מבוגרים וילדים כאחד, כולל כותבת שורות אלה שמצאה עצמה בגיל 12 בוכה לראשונה מול סדרת טלוויזיה באחד הפרקים המרגשים שהיו בתולדות הסדרה.
העובדה שהצליחה לדבר אל אנשים רבים היא כנראה הסיבה העיקרית ש"ER" זכתה לרייטינג גבוה במיוחד ותרמה במידה רבה להפיכת הדרמה הרפואית, שנחשבה לז'אנר די נישתי עד אז - לפופולרית ברמה חסרת תקדים. במובן הזה, למרות שהיו סדרות רפואיות לפניה, קשה שלא לראות ב"ER" אבן דרך בז'אנר שסללה את הדרך לסדרות מצליחות שבאו אחריה, כמו "האוס", "האחות ג'קי", "סקראבס" ו"האנטומיה של גריי".