את רוב יוצרי הטלוויזיה המהוללים, אלה שהקהל שלהם מסתכם במבקרים המתחכמים וקומץ צופים, אפשר להקביל לשפים של מסעדת גורמה יוקרתית. אבל ניית'ן פילדר איננו אחד מהם: האיש שמאחורי (ולפני) "ניית'ן לשירותך" ו"חזרה גנרלית" הוא יותר כמו שף של מסעדת פיוז'ן, כזו שנמצאת באיזה מרתף חשוך ומחליפה תפריט מדי סרוויס. יש בה את המאכלים הכי הזויים שאפשר להעלות על הדעת, והמנה העיקרית היא אתם בעצמכם.
עד כמה קשה להגדיר או לתקצר את "הקללה" ("The Curse"), הסדרה החדשה של פילדר ברשת שואוטיים שטרם זמינה בישראל? בוויקיפדיה, לצורך העניין, היא גם קומדיה שחורה, גם קומדיה דרמטית, גם מותחן פסיכולוגי וגם סאטירה. כל אלה נכונים - ועדיין לא קרובים לסכם אותה. בטח כשמי שניצב לצד פילדר כיוצר ושחקן הוא בני ספדי (מהאחים ספדי של "יהלום לא מלוטש"), למקרה שמישהו חשב שיהיה כאן נרטיב ברור וקל להבנה. מה שכן קל להבנה, וזה נכתב בזהירות המרבית, הוא שפילדר מגלם בסדרה את אשר: אחד משני מגישי "פליפנתרופיה", תוכנית שיפוצים צ'יזית בערוץ הנדל"ן האמריקאי HGTV. המגישה השנייה היא וויטני (אמה סטון, שנולדה בשביל קומדיות כאלה), והמפיק הוא דאגי (ספדי). יש גם ילדה קטנה שמטילה קללה על אשר, אבל לא ברור עד כמה היא רצינית.
זה המעט שאפשר להגיד על "הקללה" אחרי צפייה בשלושה פרקים ראשונים וארוכים להפליא, ואפילו זה עוד עשוי להתהפך על הצופים בקרוב. כי קשה מאוד לכתוב על סדרות של פילדר בלי להבין עד הסוף את החזון שלו, וקשה עוד יותר לצפות בהן. אבל בניגוד ל-99 אחוז מהיוצרים האחרים - הקושי של הצפייה במפעלות פילדר הוא תענוג בדרכו. "הקללה" קורעת את המסכה מעל תוכניות העיצוב עמוסות התוכן השיווקי, הבולשיט של הליברליזם הלבן ומוסד הנישואים באופן כללי. ועם צילום פילם משגע וניסיון ראשון של פילדר בעולמות התוכן המתוסרט לחלוטין, היצירה הכי פחות שאפתנית שלו היא דווקא האחת הכי יומרנית.