מה לעזאזל עשתה טיירה בנקס לפני כשבועיים, כשישבה בין שתי בובות פרווה עצומות בשורה הראשונה של המשחק בין הניקס לברוקלין נטס? השאלה הזאת הטרידה לכמה רגעים את האינטרנט האמריקאי, אבל אז כולם המשיכו הלאה - כי בכל זאת, טיירה בנקס. גם "שוד נעליים" ויראלי ו"מהומה בהופעת סטנדאפ" מסתורית העסיקו לשנייה את הניו יורקרים, עד שהאמת התבררה: זה הכל קמפיין לקראת הסדרה החדשה של דונלד גלובר.
ועל אף שספריית הסטרימינג של אמזון פריים היא לא המקום הכי לוהט בעיר, אין באמת טעם להשקיע יותר מדי בקמפיין לקידום הגרסה הטלוויזיונית של "מר וגברת סמית'" ("Mr. & Mrs. Smith"), שעלתה שם מסביב לעולם ביום שישי. גם אם בראד פיט ואנג'לינה ג'ולי עצמם אינם קשורים בשום אופן לעסק - עצם העיבוד הטלוויזיוני ללהיט בן בן הכמעט-20 ההוא, זה שכמובן הפך אותם לזוג באחת מהפרשות העסיסיות בתולדות הוליווד, כבר מבטיח די והותר יחסי ציבור. לכן אם יש תועלת בקמפיין הוויראלי שפעל תחת השם HiHi, כשם הסוכנות שבמוקד מהדורת 2024, הוא בתיאום הציפיות בין ההפקה לקהל. היוצר והכוכב הראשי הוא דונלד גלובר המתוחכם והנודניק מ"אטלנטה", אז שאף אחד לא יצפה לקבל כאן משהו שמזכיר את הוליווד של פעם.
למעשה, יש מעט מאוד במשותף בין שמונת פרקי "מר וגברת סמית'" החדשה - שעלו בפעימה אחת, כפי שראוי עם קומדיית ריגול כל כך ממכרת - לבין המקור של בראנג'לינה. לא רק מבחינת הטון והיומרה, אלא גם מבחינת העלילה עצמה: אז אלה היו בני זוג קיימים שפועלים כסוכנים בנפרד ונשלחים לחסל אחד את השנייה, פה יש "חתונמי" למרגלים שנפגשים רק במשימתם המשותפת הראשונה. או לחילופין, "האמריקאים" בגרסה הרבה פחות כבדה. גלובר, כאמור, בתפקיד ג'ון סמית', ולנעלי ג'יין נכנסת מאיה ארסקין הנהדרת מ"פן 15" ו"הסמוראית כחולת העין". במקור הייתה זו אמורה להיות פיבי וולר-ברידג' מ"פליבג", הן כיוצרת שותפה והן ככוכבת ראשית, אבל גלובר והיא התפצלו בגלל חילוקי דעות יצירתיים והוא עבד על הסדרה עם פרנצ'סקה סלואן מ"אטלנטה" ההיא.
על אף שהם שני הפרצופים היחידים שמקדמים את הסדרה, כי בכל זאת הם ה-מר וה-גברת, הגרסה הטלוויזיונית מגייסת בין שלל משימות הריגול המאתגרות שורת תפקידי אורח מפתיעים ומרגשים - לא ברמת העונה השנייה של "הדוב", אבל קרוב לזה - שמוטב לא להסגיר מראש כדי לדאוג להנאה מקסימלית. וההנאה הזאת אכן קיימת: "מר וגברת סמית'" מאזנת באופן ראוי לשבחים בין מרדפים בעלי אוקטן גבוה לבין קטעים מהורהרים ועמוקים יותר, כשבשני המקרים הם מתוחזקים על ידי דיאלוגים שנונים ואמינים להפליא. והיא לא שוברת מוסכמות כמו היצירה הגלוברית הממוצעת, למעט העובדה ששוב יש בה הרבה מאוד מן האהבה העצמית שלו. גם הפעם, למרבה המזל, הצ'ק הזה מגיע עם כיסוי.
למרות הדינמיות ההכרחית, בטח כשהסדרה נפתחת עם ג'ון וג'יין אחרים ומבהירה לנו מה יקרה אם השניים יערקו, שמונת הפרקים מורכבים בכלל כמו תמונות מחיי נישואים: הדייטים הראשון והשני, החופשה, המחשבות על הרחבת הקן, הפיצוצים הבלתי נמנעים וגם הטיפול הזוגי. המתח המיני שבלט בכל רגע במפגש בין פיט לג'ולי כמובן מוריד כאן הילוך - נכון לכתיבת שורות אלה, גלובר וארסקין עדיין לא פצחו ברומן עסיסי - אבל עדיין יש תועפות של כימיה נגישה וקצת סליזית בין שני המילניאלים. ובמקום להיות עוד רימייק, רכבת ההרים של "מר וגברת סמית'" החדשה דווקא מזכירה הרבה יותר את זו של "עצבים" מנטפליקס. אקשן טוב ובדיחות ראויות שמשולבים בהצלחה בזכות תסריט שניכר שהשקיעו בו. כל עוד מנוי לאמזון פריים עולה פחות מ-20 ש"ח לחודש, "מר וגברת סמית'" לחלוטין מצדיקה אותו.