"העידן המוזהב" ממשיכה לחגוג את כל מה שלא חשוב

גם בעונתה הרביעית, "העידן המוזהב" (The Gilded Age) היא אנומליה. ההפקה המפוארת, התקציב הנדיב, השחקנים מהשורה הראשונה - כל אלה יכולים להתאפשר רק ב-HBO, ובפרט במשבצת יום ראשון היוקרתית שלה. גם העלילה התקופתית בניו יורק של שלהי המאה ה-19, עם שלל המטענים ההיסטוריים שזו מביאה איתה, תורמת להוד וההדר שלה. אבל מולם ניצב הביצוע: הופעות מוצלחות, תסריט קולח ועריכה קצבית לא שווים יותר מדי כשכל מה שקורה מסביב מטופש עד כדי כך.

בקדנציה הנוכחית של "העידן המוזהב" - שמונה פרקים בשידור שבועי ב-HBO מקס, כולם נמסרו מראש לביקורת - התיאטרון המצולם שיצר ג'וליאן פלוז ממשיך בדיוק מהנקודה שבה נעצר. טרם הושגה הכרעה במאבק על צמרת הסולם החברתי בין ברת'ה ראסל (קארי קון) לאחיות אגנס ואן ריין (כריסטין ברנסקי) ואיידה פורטה (סינתיה ניקסון), הבעל והתעשיין ג'ורג' ראסל (מורגן ספקטור) מתאושש מניסיון החיסול שלו, פגי סקוט (דנה בנטון) מנסה למצוא חן בעיני המשפחה של בעלה לעתיד, ומריאן ברוק (לואיזה ג'ייקובסון) עדיין מגולמת על ידי השחקנית הכי פחות מוכשרת באמריקה על אף היותה הבת של מריל סטריפ. תוסיפו לזה 80 משרתים, וגם שלושה אירועים בפרק הראשון של העונה: לידה, חתונה והופעת אורח. הלידה היא של גלדיס ראסל (טאיסה פרמיגה), שהופכת לאמא אחרי דרמה רפואית; החתונה היא של אוסקר ואן ריין (בלייק ריטסון), בנה של אגנס, ושל איניד ווינטרטון (קלי קורן), המאהבת לשעבר של ג'ורג' ראסל; הופעת האורח הכפולה, לשבריר שנייה בלבד, היא של מגיש טלוויזיה אגדי ושל כוכב הסרט הגדול של השנה.

אירועי פרק הבכורה ממקדים את "העידן המוזהב" סביב שני סוגי הזוגיות העיקריים של התקופה: הזוגיות הכובלת של גלדיס מחד, וזוגיות שקרית מאידך - שכן אוסקר הוא גיי בארון, ונישואיו נועדו להוריד ממנו שאלות מיותרות ולאפשר לאיניד לזרוע הרס ברחבי המבנה החברתי המיושן. לצד אלה ניצב סיפור האהבה הכי איטי של הסדרה, ואולי אף האמיתי היחיד בה, בין מריאן לבן של ברת'ה. גם בעונה הזאת הגזענות הגלויה והסמויה הן הפורטה של "העידן המוזהב", יותר מכל גברת פורטה משועממת, וגם הפעם הדרמה העשירה מתנהגת כמו סיטקום מהמילניום הקודם. סדרה נטולת השלכות, שחוגגת את כל מה שלא חשוב ומדפדפת הלאה באדישות את כל מה שכן.