לאף אחד אין את המספרים המדויקים, אבל סביר מאוד להניח שיותר ישראלים נחשפו ל"מעירים דובים מרבצם" ("Sleeping Dog") מאשר ל"עקרון ההחלפה". וזה לכל הפחות מוזר: בעוד שהראשונה היא אחת מאלף סדרות המתח הגרמניות שיש בנטפליקס, הראשונה היא הדרמה הכחול-לבן מהעשור שעבר שעליה היא מבוססת - ועוד עם ליאור אשכנזי וליאת הר לב בתפקידים הראשיים. ללמדכם משהו על כוחו של האלגוריתם, או על התקרה הנמוכה למדי של היצירה המקומית.

למרות שב"מעירים דובים מרבצם" יש זכר לסדרה הישראלית ההיא, אין בה טיפת זכר לישראליוּת. זה יכול להוות עדות לעבודת תרגום מוצלחת, אם כי כאן דווקא ראוי לציין את היוצרים המקוריים נח סטולמן ועודד דוידוף - שני ישראלים שעבודותיהם מתעלות מעל המרחב והזמן. הם הוכיחו את זה ב"תמרות עשן", עשו זאת שוב לאחרונה ב"מלאך משחית", ועכשיו גם כאן. העובדה ש"מעירים דובים מרבצם" עוברת כסדרה אירופאית הארדקור היא לא רק תוצאה של עבודת הפקה מושקעת מצד הגרמנים, אלא הוכחה שמלכתחילה היה מדובר בסיפור מספיק אוניברסלי. 

מתוך "מעירים דובים מרבצם" (צילום: באדיבות Netflix, יחסי ציבור)
התואר "נוסחתית" גדול עליה. לואיס פון פינק ב"מעירים דובים מרבצם" | צילום: באדיבות Netflix, יחסי ציבור

והסיפור אולי אוניברסלי, אבל לא מוצלח במיוחד. יהודה אטלס (ליאור אשכנזי) הופך למייק אטלס (מקס רימלט), בלש לשעבר ונווד מחוסר בית בהווה. כשאסיר מאחד התיקים שעבד עליהם שם קץ לחייו, אטלס חוזר לפרשה הטראומטית - ומגלה שהוא לא זוכר ממנה הרבה. גם הפרקליטה הצעירה והשאפתנית יולה (לואיס פון פינק) נשאבת לפרשה, וביחד הם פותחים תיבת פנדורה של שחיתות, אלימות, סמים ושנאת זרים. ואת הערך המוסף שלה, "מעירים דובים מרבצם" - שאיננו התרגום המבריק של העשור - מביאה מהעולמות של "מנאייכ": הפניית זרקור אל עבר הכשלים והרשלנויות שמשתלטים על אגפים מסוימים במערכת אכיפת החוק. רק שאם ב"מנאייכ" זה מגובה בליבה מספיק חזקה ומקורית, פה לא. 

סביר להניח שאם וכאשר תקדישו מזמנכם ל"מעירים דובים מרבצם", גם אתם תידרשו מדי פעם לעצור את פרק הפתיחה - לכאורה בשביל לעכל את כל האינפורמציה הצפופה והמורכבת שהונחתה עליכם, אבל בעיקר בשביל לוודא שלא ניגנתם בטעות את הסדרה מהאמצע. זו בעיה יצירתית שכבר אסור להגיע אליה בימינו, בטח כשרוב התכנים בנטפליקס נדחפים באקראי על ידי האלגוריתם ולא נבחרים על סמך איזשהם גלי באזז או ביקורות. ובכלל, עם כמה שמתבקש לכנות את הסדרה "נוסחתית", בטח בהתחשב באכסניה, זו תהיה מחמאה. "נוסחה" גורמת לזה להישמע כמו מלאכה מורכבת, ו"מעירים דובים מרבצם" רחוקה מלהרגיש ככה. זה יותר כמו פעולה חשבונית פשוטה, מקסימום עם קצת כפל וחילוק, והרבה דמויות שייכנסו לכם מאוזן אחת ולא יספיקו להגיע לאוזן השנייה.