mako
פרסומת

"שכנים מסוכנים" החדשה לא שווה 320 דקות מחייכם

בתור קומדיית מסתורין היא גם לא מספיק מצחיקה, וגם לא מספיק מסתורית. ובשונה מהסרט האייטיזי שעליו היא מבוססת - הגרסה הטלוויזיונית של "שכנים מסוכנים" תתקשה להפוך לקאלט. לפעמים יש סיפורים שעדיף לעזוב אותם לנפשם, אפילו אם ממש מפתה וזול לייצר מהם סדרה

מעיין גוטנמכר
mako
פורסם:
"שכנים מסוכנים"
נשארת בגבולות המשעשע ונחמד. "שכנים מסוכנים" | צילום: באדיבות yes ו-HOT, יחסי ציבור
הקישור הועתק

יש לפחות שלושה דברים שיכולים להקל משמעותית על הפקת סדרה בימינו: שימוש בקניין רוחני שכבר שייך לחברת ההפקה, ביצוע עיבוד מחודש ליצירה קיימת ורכיבה על הצלחה של סדרה פופולרית אחרת. "שכנים מסוכנים" (The 'Burbs) - הסדרה החדשה של פיקוק שזמינה בישראל ב-yes ו-HOT - מסמנת וי על שלושתם. זו קומדיית אימה שמבוססת על סרט מהאייטיז בעל אותו השם באנגלית (בעברית שמו היה "שכנים"), שהופק על ידי חברת האם של שירות הסטרימינג, והיא מנסה לעשות "רק רוצחים בבניין" עם נגיעות נוסטלגיה. גם לשנות ה-80, ובאופן מפתיע גם לתחילת האלפיים.

הסרט המקורי מ-1989 בוים על ידי ג'ו דנטה, מי שבעיקר מוכר מסרטי "גרמלינס", שלמעשה ביים את הסרט בתקופה שבין "גרמלינס" ל"גרמלינס 2". "שכנים" לא בדיוק היה חביב המבקרים כשיצא, ובצדק - זה לא דנטה בשיאו, אבל היה בו עדיין צ'ארם אייטיזי, ועם הזמן (ובחסות קלטות הווידאו) הסרט צבר קהילת מעריצים והפך לקאלט. בסרט כיכבו מספר כוכבים מהתקופה, ביניהם טום הנקס, קארי פישר ז"ל וקורי פלדמן, הוא שילב אלמנטים של אימה וקומדיה, ובעיקר היה פרודיה קלילה על הפרברים האמריקאיים.

בסיס העלילה של "שכנים מסוכנים" דומה מאוד לסרט, אבל עם כמה שינויים משמעותיים. במרכז הסדרה עומדת סמירה (קיקי פאלמר, "אין מצב"), אמא טרייה בחופשת לידה שעוברת לגור בפרבר בשם "הינקלי הילס" יחד עם בעלה הטרי רוב (ג'ק ווייטהול) ובנם התינוק. בשונה מהסרט, שבמרכזו עמד גיבור (הנקס) שהיה תושב ותיק בשכונה, הגיבורה של הסדרה היא חדשה בשכונה (אם כי בעלה גדל שם וחוזר לראשונה לאחר שנים רבות). קצת אחרי שהם עוברים, שכנים חדשים ומסתוריים מצטרפים לשכונה, וסמירה מחליטה לחקור, ובתקווה גם לפענח את התעלומה סביב זהותם האמיתית, בעזרתם של כמה שכנים אקסצנטריים.

פרסומת

בעקבות היותה סדרה שמבוססת על סרט קודם ומתפקדת כמעין רימייק, יש לא מעט קווי דמיון ב"שכנים מסוכנים" - כפי שמצופה ממנה - כולל אלמנטים שנלקחו אחד לאחד מהסרט (למשל פיסות דיאלוג זהות לגמרי), כמו גם רפרנסים ומחוות לשחקנים המקוריים עבור המעריצים הוותיקים. לצד הדמיון, יש כאמור גם לא מעט שוני, העיקרי שבהם הוא הטון והכיוון הכללי.

בעוד שהסרט המקורי היה יותר קומדיה פרודית על הפרברים האמריקאיים עם נגיעות של מסתורין ואימה, הסדרה מתפקדת כתעלומה עם נגיעות של קומדיה ואימה. בחירה שככל הנראה נעשתה כדי להתאים את הסיפור לפורמט ארוך וגם לקהל יעד של חובבי "רק רוצחים בבניין". הבחירות מובנות - וחלקן עובדות, אם כי השורה התחתונה היא ש"שכנים מסוכנים" נשארת בגבולות המשעשע ונחמד כדי להעביר את הזמן ולא יותר מזה.

התעלומה בבסיס הסדרה בהחלט מסקרנת מספיק לצפייה בינג'ית, אבל קשה להגיד שיש בה מספיק בשר כדי להצדיק סדרה שלמה. ואומנם יש טוויסטים כמצופה בז'אנר, אבל אף אחד מהם לא מחדש הרבה. מבחינת הקומדיה - היא פשוט לא שם. זה מצער בעיקר מול העובדה שבקאסט יש כמה שחקנים קומיים מצוינים שמרגישים מבוזבזים לגמרי, ביניהם מארק פרוקש ("מה שקורה בצללים") ופולה פל ("בנות לנצח"), שהוכיחו יכולות קומיות יוצאות מן הכלל בסדרות קודמות והפעם לא מצליחים להראות את מלוא כישרונם, בגלל כתיבה קומית צולעת.

פרסומת

קיקי פאלמר עושה עבודה מצוינת בתור סמירה, וגם מחזיקה היטב את הסדרה כגיבורה שעושה לא מעט טעויות בדרך, בלי לאבד את הצ'ארם והכריזמה שלה לרגע. גם ההחלטה להחליף מגיבור לגיבורה בחופשת לידה עובדת, וניכר שלא נעשתה מסיבה מגדרית גרידא של העדפה מתקנת - אלא מסיבה תסריטאית מוצדקת, שיוצרת הזדהות עם גיבורה שהיא אמא טרייה מעט נוירוטית, שחופשת הלידה לא בדיוק מרגישה לה כמו חופשה. העובדה ש"שכנים מסוכנים" גם הולכת אחורה לתחילת שנות האלפיים לחלוטין תלחץ על כפתורי הנוסטלגיה בקרב מילניאלים, כולל המוזיקה וטלפון הצדפה. אבל כל זה לא מספיק כדי לייצר סדרה שבאמת שווה להקדיש לה כ-320 דקות מחייכם (שמונה פרקים של כ-40 דקות כל אחד). בתור קומדיית מסתורין היא גם לא מספיק מצחיקה, וגם לא מספיק מסתורית. ובשונה מהסרט שעליו היא מבוססת, היא תתקשה להפוך לקאלט. לפעמים יש סיפורים שעדיף לעזוב אותם לנפשם, אפילו אם ממש מפתה וזול לייצר מהם סדרה.