"להעיר את הדב", סדרת הדרמה החדשה של קרן מרגלית ("פלפלים צהובים") מגיעה עם רעיון בסיסי שהוא מרתק מספיק בפני עצמו כדי למשוך אליו קהל סקרן, אפילו של צופים שמעדיפים באופן מובהק לצפות בסדרות מתוסרטות מחו"ל, עוד לפני שבכלל התחלנו לדבר על עד כמה הן טובות או לא.
הדס (נועה קולר) היא מורה בתיכון שמתגוררת ביישוב קטן ומנהלת חיי עבודה ומשפחה שגרתיים למראה, עד שהיא מתחילה לקבל מעטפות מחשידות ובתוכן צילומים של סיכומי הפגישות עם הפסיכולוג שלה. מדובר בתסריט אימים עבור כל אחד מאיתנו - המחשבה שהסודות הכי כמוסים שלנו והווידויים האינטימיים ביותר שלנו יחשפו. הנגזרת של אותו תסריט אימים אפילו גרועה יותר - העובדה שקיים מישהו או מישהי שם בחוץ שרוצים ברעתנו ומאיימים לטלטל את חיינו.
אבל לא כל אחד היה מגיב כמו הדס, שלמרות שבפרק הראשון לא נחשף אף סוד משמעותי שלה או של הסובבים אותה, מובן שהיא מסתירה דברים שאי אפשר לנחש כשמסתכלים עליה מבחוץ. כלומר, תהיה כאן ככל הנראה חשיפה איטית של שלדים שהיא מסתירה בארון ואולי גם טראומות עבר, בדומה למה שעוברת דמותה של ג'סיקה ביל ב"החוטאת" (אם כי ניתן רק לקוות שכאן לא יהיה גילוי עריות משונה בין אחיות).
קולר היא לא שם מוכר בכל בית, אבל מי שעוקב אחר הקריירה שלה לא יופתע לגלות שהיא סוף סוף מקבלת תפקיד ראשי בדרמה טלוויזיונית. נדמה שאין מתאימה ממנה לתפקיד, מכיוון שהמראה שלה לא מסגיר באופן מיידי את כמויות הכריזמה והסקס אפיל שמשתוללות בתוכה, ואלה בתקווה יבואו לידי ביטוי ככל שהעלילה תתלהט.
"להעיר את הדב" מצטיינת בדבר אחד חשוב שנעדר לרוב מהטלוויזיה הישראלית - היא מאופקת. הפרק הראשון מסתיר יותר ממה שהוא מגלה אבל גם לא מחלק רמזים ומשאיר אך ורק קצוות פתוחים וסימני שאלה שאי אפשר אפילו להתחיל למצוא להם תשובות, אפילו לא כיוונים לתשובות האלה. יכול להיות שזה יעלה לה בצופים שמחפשים סיפוק מהיר ועלילה תזזיתית יותר, אבל דווקא הרוגע ששורה מעליה הוא שהופך הכל למלחיץ יותר. היא אינה מעוצבת ומוגשת כמו דרמת מתח או אימה, ולכן אין לנו שום אפשרות לדעת בשלב הזה עד כמה אפלים הסודות של הדס ועד כמה קיצוני אותו אדם מסתורי שמנסה להרע לה.
הפרק הראשון בעיקר מסקרן ומשאיר את כל האופציות פתוחות. היא עשויה לאכזב, להתגלות כיצירת מופת או לקחת תפניות בלתי צפויות ברמת העלילה וגם הז׳אנר, הכל תלוי בחומרת הסודות של הדס ומאיזה סוג הם. הדבר היחיד שפוגע בה הוא הפורמט של שידור שבועי. עבור מי שעדיין רגיל לראות סדרות באופן הזה זו בוודאי לא תהיה בעיה, אבל "להעיר את הדב", בגלל המסתורין שהוא חלק בלתי נפרד ממנה, מתאימה כל כך לבינג' שכמעט שכואב לסיים את הפרק הראשון שלה ולא להמשיך מיד לשני. אבל האם באמת הגיעה העת לשחרר את כל הסדרות העלילתיות בפורמט של עונה שלמה? קשה לחשוב על סיבה אחת שלא.
tvbee בפייסבוק