mako
פרסומת

"זאב אפל" לא מדהימה, אבל כל הכבוד לרונה לי שמעון

הסדרה החדשה של אמזון פריים באה מהעולם של "רשימת חיסול", אבל היא קצת פחות טובה מהמקור: הדיאלוגים מלאי פאתוס, לכוכב הראשי חסר את הצ'ארם של קודמו - וגם נקודת האור הישראלית, שמנצלת את היכולות שגיבשה ב"פאודה" ומגלמת סוכנת מוסד, היא עדיין לא ממש נורית המסתערבת. ולמרות כל אלו, יש ל"רשימת חיסול: זאב אפל" מקום ראוי בלוח השידורים

לירן יושעי
mako
פורסם: | עודכן:
"רשימת חיסול: זאב אפל", רונה לי שמעון
"רשימת חיסול: זאב אפל", רונה לי שמעון | צילום: Amazon Prime, יחסי ציבור
הקישור הועתק

הסדרה "רשימת חיסול", שעלתה ב-2022 באמזון פריים, היא לא בדיוק פסגת הפאר הטלוויזיונית, אבל בתוך המרחבים שהיא פעלה בהם - מזימות, תככים, מרגלים ופיצוצים - היא נחשבת לפנינה לא קטנה. והנוסחה הייתה מנצחת: כריס פראט בתפקיד הראשי, אקשן בטעם של פעם ועלילת סיפור נקמה שמכוונת לקהל יעד גברי מובהק. בסך הכל יוצרי "רשימת חיסול", שמבוססת על ספר באותו השם, הלכו על בטוח ושמרו על סגנון וסטיילינג תזזיתי בעל פוטנציאל למשיכת צופים שמחפשים סדרות פשוטות, שלא דורשות התחייבות מצדם. שבו, צפו באנשים מתפוצצים ותיהנו.

ההצלחה והפופולריות הגוברת של "רשימת חיסול" הולידו את "רשימת חיסול: זאב אפל" (The Terminal List: Dark Wolf), סדרת פריקוול שהיא בעצם ספין-אוף (או להיפך), ששלושת פרקיה הראשונים עלו בסוף אוגוסט באמזון פריים. כזכור, בסדרת המקור, פראט גילם את ג'יימס ריס, סגן מפקד ביחידת אריות הים, שיצא למסע נקם אחרי שחבריו לקרב נפלו קורבן למזימה ממשלתית כושלת ומשפחתו נרצחה במטרה להשתיק אותו. בסדרה, טיילור קטיש גילם את בן אדווארדס, בן בריתו של ריס. עלילת "זאב אפל", המנותקת מכל הקשר עלילתי מסדרת המקור, מתחקה אחרי עברו של אדווארדס ושופכת אור על דמותו, כשהמטרה היא אחת ויחידה: לקחת את אותה נוסחה מנצחת של "רשימת חיסול" ולמשוך בעזרתה קהלים נוספים, או לכל הפחות לשמור על הקהל הקיים חם ולהוט לקראת לעונה השנייה של סדרת האם.

עלילת "זאב אפל" ממוקמת בשנת 2015 אבל מתכתבת עם אירועים עכשוויים במזרח התיכון. לאחר שחיסל פעיל דאעש שפעל כסוכן סמוי עבור ה-CIA, בן אדווארדס מודח מהיחידה. יחד איתו מודח גם רייף הייסטינגס (טום הופר), שניסה לכסת"ח עליו. בדרך הביתה ובשאיפה לחיים נורמליים נטולי דאגות וכדורים מעל לראש, השניים מקבלים הצעת עבודה מג'ד האברפורד (רוברט וויזדום), סוכן CIA מסתורי שמגייס אותם למבצע חיסול של סוחר נשק איראני. יחד עם סוכנת המוסד עליזה (רונה-לי שמעון) ומגויסים נוספים, המשימה מתרחבת במטרה לקלקל לאיראנים את התכניות לייצור נשק גרעיני.

כצפוי, "זאב אפל" נשענת על כל היסודות שעליהם נבנתה סדרת המקור ובדיוק כמוה - היא עושה את כל מה שכתוב בספר, כולל דיאלוגים ומונולוגים מלאי פאתוס אמריקאי מוגזם ורצינות תהומית - רגע לפני תקיעת כדור בראשו של טרוריסט. מבחינה עלילתית, "זאב אפל" לא תיזכר כסדרה שהמציאה את הגלגל. היא פשוט מצטרפת לגלריה רחבה של סדרות אקשן וריגול שהיו כאן לפניה ויהיו כאן שנים גם אחריה. הדיל-ברייקר בז'אנר הזה הוא רמת הביצוע וכאן "זאב אפל" עושה בדיוק את המצופה ממנה - לא פחות ולא יותר.

פרסומת

איכשהו ולמרות שהוא חסר את הכריזמה והצ'ארם של כריס פראט, טיילור קיטש מחזיק יפה את התפקיד הראשי של הסוכן המודח - מקצועית ואישית, עם קול נמוך ועיניים מצומצמות ועצובות. אבל לדמות של אדווארדס חסר דבר קריטי: עומק, מניעים וגם קורט של חשיבה ביקורתית. על מה שחסר לו, שחקני המשנה מפצים בקטנה: טום הופר הוא הקונטרה המצפונית-ערכית; רוברט וויזדום משכנע בתור טיפוס מוביל שמסתיר משהו ורונה-לי שמעון באה לעזרת חבר מהצד הישראלי של המפה. ובכל זאת, יש טעם לפגם בדמות הזו: היא לא מורכבת מספיק או מזמינה לעולם שלה, והריחוק הזה הוא בעייתי ולא מעורר הזדהות. בסוף, מה שיישאר מ"זאב אפל" הוא לא הסיפור של הגיבור שלה, אלא הפיצוצים, השרירים והטוויסטים שיש בה.

כיף לעקוב אחרי הנסיקה של רונה-לי שמעון. האישה הזו לא מפסיקה לעבוד ומחפשת דרכים נוספות לשדרג את היכולות שלה. הפעם היא מנצלת את היכולות שגיבשה ב"פאודה" ומגלמת סוכנת מוסד, שמחזיקה בשרוול כמה הפתעות. את מעט הדקות שיש לה (לפחות בפרקי הפתיחה של העונה) על המסך שמעון מנצלת היטב, אבל זו עדיין לא נורית המסתערבת מהסדרה הישראלית. ועדיין, תפקיד בסדרה של אמזון פריים הוא שורה מרשימה ברזומה, בקריירה בינלאומית שיש לה עוד לאן להתפתח.

רשימת חיסול: זאב אפל, רונה לי שמעון
רשימת חיסול: זאב אפל, רונה לי שמעון | צילום: Amazon Prime, יחסי ציבור

למרות התוכן העלילתי הגנרי, שמחוזק בסצנות אקשן מבוימות היטב (היה צריך עוד מהן), בימבה של תכנים וסדרות אקשן לכל דורש, יש ל"רשימת חיסול: זאב אפל" מקום ראוי בלוח השידורים. הבעיות שלה צפות מעל פני השטח כשמתגלה כמה היא חסרת עומק תסריטאי שצולל לתוך הנפש השבורה של הגיבור הראשי שלה. ב"רשימת חיסול", בין גופה אחת לאחרת, עוד היו ניסיונות להעלות לדיון נושאים קריטיים כמו פוסט טראומה וקונספירציות ממשלתיות, בטח בהקשר של מלחמה. אך ב"זאב אפל" המוטיב הפסיכולוגי-תמתי כמעט ולא קיים, מה שמסיר ממנה שכבות עבות של "בשר עלילתי" וטון משמעותי ואפקטיבי.