אפשר לומר ש"סדרות על שותפים שגרים בבית הרבה יותר שווה מהבית שהם אשכרה היו יכולים להרשות לעצמם אם הם היו אנשים אמיתיים" זה ז'אנר טלוויזיוני בפני עצמו: סדרות הדגל שמזוהות איתו הן כמובן "חברים" (כן, כן, הדירה הזו היא של הדודה של מוניקה, בסדר) ו"איך פגשתי את אמא" (הדירה של טד, מרשל ולילי היא כל מה שכולנו אי פעם רצינו לעצמנו). סדרה נוספת שמשתייכת לסוגה הזו היא "הבחורה החדשה". הסדרה, ששודרה מ-2011 ועד 2018, היא אמנם לא אייקונית כמו השתיים שצוינו מעליה, אבל היא כן קלילה, חביבה ומשעשעת - ושבע עונותיה הן הבינג' המושלם לתקופות בהן אין לכם מסוגלות לצפייה שדורשת איזשהו מינון של תפקוד קוגניטיבי.

"הבחורה החדשה" היא ג'ס (זואי דשנל), מורה צעירה אנרגטית, קצת מביכה ודי quirky-ית (תודיעו לנו ביום שבו יימצא למילה הזו תרגום עברי הולם). אחרי שתפסה את בן הזוג שלה בוגד בה, ג'ס מחפשת מקום חדש להתגורר בו; מפה לשם, היא עוברת לדירת שותפים שמצאה דרך קרייגסליסט (אנחנו הישראלים לא נבין), ובה גרים שלושה גברים - כל אחד מהם הוא לוזר-שובה-לב בדרכו שלו.

הראשון הוא קואץ', ספורטאי שעובד כמאמן אישי (שהוחלף מיד אחרי פרק הפיילוט מסיבה שנפרט בקרוב); השני הוא שמידט (מקס גרינפילד), שטותניק זחוח שתופס מעצמו רודף שמלות, עובד במקצוע רווחי למדי ומתאהב בסיסי, חברתה הטובה של ג'ס; השלישי הוא ניק (ג'ייק ג'ונסון), ברמן עצלן, פסימי וסרקסטי שהופך בהמשך גם למושא תשוקתה של גיבורת הסדרה. אהה, זוכרים את קואץ', המאמן הנעלם שדיברנו עליו לפני שני משפטים? ובכן, השחקן שמגלם אותו – דיימון ואינז ג'וניור, נאלץ לעזוב את "הבחורה החדשה" מאחר וסיטקום אחר שבו השתתף, "הכל לטובה", חודש בזמנו במפתיע לעונה שנייה. ממלא המקום שלו, שנשאר בתפקיד ראשי בסדרה עד יומה האחרון, הוא וינסטון (למורן מוריס) – שחקן כדורסל לשעבר שמדלג בין עבודות ונחשב במידה רבה לשעיר לעזאזל של החבורה. קואץ', אגב, חוזר להופעות אורח בעונות מאוחרות יותר של הסדרה. 

"הבחורה החדשה" ודומותיה מתנהלות בניתוק מסוים מהמציאות. החיים של ג'ס, ניק, וינסטון ושמידט מלאים בצרות, אבל בדרך כלל מדובר בצרות מהסוג האווילי ביותר - והם מתנהגים לרוב כמו ילדים מגודלים ולא כמו מבוגרים שאשכרה יש להם אחריויות, דאגות וחובות הוכחה. דירת השותפים שלהם המפוארת שלהם היא, בשום עולם, איננה חורבה כפי שהיא מתוארת בסדרה (ולא ברור איך ניק המרושש מצליח להרשות לעצמו את המחייה בה). אבל המרחק ש"הבחורה החדשה" תפסה מהחיים האמיתיים הוא שאפשר לה לגבש את האופי המטורלל והמטופש שהופך אותה לכזו מהנה. למרות שלדמויות של "הבחורה החדשה" יש גם בעיות אמיתיות לפעמים (מתח מיני! מה עושים איתו?!?), מדובר בסדרה במשקל נוצה שכל מטרתה היא לספק לכם בידור פשטני – ואם לא תקחו את "הבחורה החדשה" ברצינות מלאה, כנראה שהמטרה הזו תושג.