קשה להסביר למי שלא ראה או סתם לא אהב את "תרגיע" מה יכולה נעימת הפתיחה שלה לעשות לבן אדם אחרי חמש שנות פגרה. דיוויד מקפיד כבר שנים רבות שלא להספיד את "תרגיע", אבל גם לא להבטיח שום דבר מראש. הוא נותן לסדרה לחיות חיים משל עצמה וחוזר לכתוב אותה כשהוא מרגיש שיש לו מספיק מה לומר ובעיקר - כשהוא מתגעגע לטלוויזיה.

העונה התשיעית והכה מצופה לא מחדשת שום דבר. אבל זו בדיוק הסיבה ש"תרגיע" (זמינה לצפייה בסלקום TV, ימי שני ב-21:30 ב-HOT HBO וב-HOT VOD, ימי רביעי ב-22:00 ב-yes Oh וב-yes VOD) ממשיכה להתקיים במשך כל כך הרבה עונות, כי דיוויד נותן לה כמעט לכתוב את עצמה, ולא מנסה להחליף סוס מנצח, ללמוד טריקים חדשים או כל אמרת כנף שתבקשו. זו גם הסיבה שקצת קשה להגדיר את דיוויד כגאון, כי נדמה שכל מה שיוצא ממנו נפלט לאוויר העולם בטבעיות ובקלילות, והוא בסך הכל אדם רגיל שניחן בחוש משוגע לקומדיה. יש כותבים מורכבים ומתוחכמים ממנו, אבל הקומדיה של לארי דיוויד עובדת כי היא נוגעת לכולם. הכישרון שלו, שניכר כמובן גם ב"סיינפלד", הוא בזיהוי של מה שמצחיק בסיטואציות יומיומיות. לארי דיוויד לא צוחק על אחרים, הוא פשוט משועשע - מהעולם, מאחרים וגם מעצמו באותה המידה.

 

עם נקודת המבט הזאת, הוא יכול להרשות לעצמו לשחוט פרות קדושות ועדיין לצאת מזה בשלום. כך, לדוגמה, בפרק שפותח את העונה התשיעית הוא מצליח להעליב אישה בעלת חזות גברית מכיוון שהוא מחליט שלא להחזיק עבורה את הדלת. הוא לא עושה זאת מחוסר כבוד, אלא להיפך - הוא לוקח את הזמן להתבונן באישה ומחליט שיכול להיות שהיא תיעלב דווקא מהחזקת הדלת. ההנחה שלו היא שבגלל שהיא לבושה כמו גבר, היא גם פמיניסטית. לא הנחה כל כך מופרכת, בואו נודה בכך. כך, הוא מצליח ללעוג למאמץ החברתי להסתגל לנורמות המגדריות החדשות (מה שנקרא שוויון) וגם לנסות, בדרכו העקומה, לכבד חלק מהדרישות של הפמיניזם. הוא מסתכל על האישה שמולו ובאמת ובתמים מנסה להחליט האם הדבר המנומס בעיניה יהיה להחזיק את הדלת פתוחה או לא. וכאן בדיוק נעוצה המורכבות של הדמות של לארי דיוויד בגרסת "תרגיע" - הוא לא מבין נורמות חברתיות, אבל הוא עדיין מעוניין לכבד אנשים. לרוב זה לא מצליח לו, אבל זה בעיקר כי הוא לא יכול שלא להתפתות להגיד תמיד את הדבר המצחיק על פני טאקט. הדיון המעניין הזה על גבולות ההומור אפילו מופיע בפרק, כשלארי מתווכח עם ריצ׳רד לואיס על הערה חסרת רגישות (אבל כל כך מצחיקה) שהייתה לו בתגובה למוות של הציפור של ריצ׳רד, ואומר שכקומיקאי הוא אמור למצוא הומור בכל סיטואציה. האמירה הזאת, כמובן, מתנקמת בו בסוף הפרק.

>>למה לצפות בעונה החדשה של "תרגיע"?

אם חזרתם ל"תרגיע" בשביל לפגוש את החברים הוותיקים, כולם עדיין שם. מלבד ריצ׳רד לואיס, חוזרים העונה גם ג׳ף וסוזי, שריל וטד דנסון וכמובן ליאון, שממשיך לשמש כסייד קיק מדהים ולא צפוי וכתחליף למערכת יחסים זוגית עבור לארי, שבגילו ועם הגישה שלו לחיים כנראה שכבר ויתר על המאמצים לתחזק זוגיות. קרב בהיות לא תמצאו בפרק, אבל לארי משחרר לאוויר "Pretty Good" אחד, רק כדי להזכיר שבמציאות הוא דווקא אדם נחמד שאוהב לרצות את המעריצים, והעונה הזו היא לא רק בשבילו, היא גם בשבילם (הוא גם אמר זאת בראיון שקדם לעליית הסדרה).

 

תרגיע עונה 9, ביקורת טלוויזיה (צילום: John P. Johnson/HBO,  יחסי ציבור )
שריל חזרה! לב לב לב | צילום: John P. Johnson/HBO, יחסי ציבור

הגדולה של "תרגיע" היא עדיין בפרטים הקטנים. הדיאלוגים המגוחכים שגורמים ללארי וג׳ף לשבור דמות מרוב שהם מצחיקים את עצמם, הוויכוחים הקטנוניים שהוא פשוט לא מסוגל שלא להיכנס אליהם ותחושת הבידור התמידית מהבנאליות של היקום. אבל אחרי פרק שלם שמלא בטעויות כמו לשבור את המכסה של הסבון הנוזלי, להפריד בין זוג לסביות או להעביר אל סוזי מזכירה גרועה בערמומיות, מגיע הטוויסט בסופו שמזכיר שלארי דיוויד יודע לעשות הרבה יותר מרק הומור אבחנות. הוא יודע גם לדחוף את עצמו למחוזות הביזאר ולהכניס את הדמות שלו לצרות של ממש, ואל שני הקצוות האלה הוא ניגש בדיוק באותה העדינות של פיל בחנות חרסינה. ברוך שובך, גאון.

תרגיע עונה 9, ביקורת טלוויזיה (צילום: John P. Johnson/HBO,  יחסי ציבור )
עדין כמו ניקול ראידמן במסיבת גייז. כיף שחזרת | צילום: John P. Johnson/HBO, יחסי ציבור

>>TVBee בפייסבוק