הסיפור של "נוטוק" לא באמת קשור לתעלומה שלה

היא מורכבת ומסועפת מזה, אבל על קצה המזלג "נוטוק" מזכירה את אחד מסרטיו הכי זכורים של אמנון לוי: ילד דרוזי בן כלום וחצי התחיל פתאום לדבר אנגלית שוטפת עם מבטא כבד, ספק בגלל גלגול נשמות ספק בגלל צפייה ב"פפה פיג". דרמת המתח החדשה של קשת 12 לחלוטין מעלה את ההימור - פה זה לא ילד עם מבטא אלא ילד שנעלם לרגע, ואז מתחיל לספר פרטים על גלגול חייו הקודם - והיא גם נתונה למגבלות טלוויזיוניות שאין במציאות. להגיד שזה בגלל סיבה מטופשת כמו סדרת ילדים יעקור אותה מכל עוקץ, להתמסר עד הסוף לגלגול נשמות ירתיע צופים מקומיים רבים שכמעט בשום תרחיש לא יתחברו לעל-טבעי. ואולי הפתרון הוא לא לבחור בפתרון מובהק, אלא להשאיר את הנושא בתחומי האמונה ולהסוות דרך התעלומה הזאת עלילה הרבה יותר רחבה.

גיבורי "נוטוק" הם שלושה: דניאל (ג'וד חטיב) הוא הילד שפתאום מדבר על חיים אמיתיים-לכאורה שלא הוא חי. מיה (לוסי איוב) היא האמא, זו שחושדת כל כך מהר בהיעלמות הקצרה שלו שהיא מרגישה על-טבעית בדרכה. רמי (אמג'ד בדר) הוא האבא, שניכר שלא יזהה בכוחות עצמו שום דבר שצריך לזהות. בסדרה בת שמונת הפרקים שיצרו רועי עידן ונהד בשיר - שאף משחקים בה בעצמם בתפקידים קטנים - משתתפים גם עוז זהבי, אוראל צברי, נורמן עיסא, ג'וני ערביד, גאיידה אבו עוואד, תמיר מולא, לואי נופי, אגם בוחבוט ואימרי ביטון, והיא צולמה במהלך המלחמה בדלית אל-כרמל ומג'דל שמס כדי לשמור על אותנטיות מרבית. כמעט חצי שעה לתוכה "נוטוק" מציינת את פשר שמה, מונח בערבית שמשמש לתיאור גלגול נשמות, מה שעבור דרוזים מסוימים נשמע סביר ועבור צופים אחרים (ורמי) נשמע תלוש מהמציאות. 

למרות שהיא לא עוסקת באופן ישיר במלחמה, "נוטוק" היא דוגמה נוספת לסדרה בעלת סדר יום אזרחי שכן מכירה בקיום שלה. זה מתבטא בדגל ישראל שמונף דרך קבע לצד הדגל הדרוזי, וכן בהרבה - כלומר המון - אזכורים לשירות הצבאי של בני העדה והמחירים הקשים שהם משלמים עבור המדינה. היהודים בה, לעומת זאת, עדיין יחשבו ישר על פיתה עם לאבנה בכל מפגש איתם. וזה בדיוק הדבר שהיא מנסה לתקן עם עצם קיומה. על אף כדורי הקפטגון והקונספציה שמועתקת מגבול עזה לגבול הסורי, זו לא סדרה על המלחמה. ועל אף התעלומה המרכזית, צפייה בשני הפרקים הראשונים מבהירה שגם גלגול נשמות הוא לא הפאנץ' שלה.

אז על מה "נוטוק" רוצה שנחשוב, שנדבר? בשביל זה צריך להתרחק מהסרט ההוא של אמנון לוי - ולחצות מהסיפור הפרטי לעניין לאומי יותר. ביולי האחרון עסקו בחדשות לאיזה יום-יומיים בהמוני הדרוזים שפרצו את הגדר לסוריה, בעקבות כניסת כוחות אל-ג'ולאני לדרום המדינה והסכנה הממשית שהייתה שם. היו תיעודים יפים של איחודי משפחות, קצת מאמצים להסביר מה בדיוק קורה, והמשיכו הלאה. ובהיבט הזה, "נוטוק" מזכירה ירקות שמוסווים בתוך קציצה לילדים: היא תפתה אתכם באמצעות עלילת מסתורין ושחקנים מוכרים, ואז תגרום לכם להתעניין בסיפורים רלוונטיים מאוד עבור עדה שלמה, זו שכמעט לא הייתם מוצאים שעה קודם לכן באולפני החדשות של המלחמה. המטרה שלה היא שפיתה עם לאבנה כבר לא תהיה האסוציאציה היחידה.