"דברים מוזרים" הסתיימה בדיוק כמו שצריך: עם שמאלץ

בהגיעה ל"העולם הישר", הפרק האחרון בהחלט שלה, "דברים מוזרים" (Stranger Things) שיקפה באוזני הצופים את מה שעובר עליה: "אני יודע שהתוכנית הזאת מטורפת", מסביר מייק (פין וולפהארד) לאילבן (מולי בובי בראון) בדקות הראשונות מתוך פרק שנמשך 128 כאלה, "מיליון דברים צריכים להסתדר, ומיליון דברים יכולים וכנראה באמת ישתבשו, אבל אנחנו יכולים לעשות את זה, אני בטוח". אי אפשר שלא לסמוך עליו, בטח אחרי עונה שכבר עלתה בשתי פעימות והצדיקה את כל ההייפ סביבה, אך סדרת האייטיז של האחים דאפר ונטפליקס בכל זאת נדרשה לבחור בין שתי אפשרויות - כאוס מול שמאלץ.

אזהרת נון-ספוילר: כמובן שהיא בחרה בשמאלץ. "דברים מוזרים" מעולם לא הייתה סדרה שמיהרה להרוג את הגיבורים שלה או לספק סופים רעים - ואם למישהו עוד הייתה מחשבה (או תקווה) שפרק הסיום ישנה את זה, הוא התבדה. גם אחרי האירועים שהוגדרו רטרואקטיבית כ"רעידת אדמה", מניין הגופות בעיירה הוקינס עדיין עומד על 95% אנשים שהצופים לא ראו מעולם. אפילו על מקרי היענו-מוות הבודדים שכן נכללו בפרק הזה אפשר להתווכח. היו לא מעט הזדמנויות שבהן "העולם הישר" פשוט הפך מאפוס שחותם אפוס לפרק לקט עם קליפים מעונות קודמות, כאלה שלא השאירו כמעט זמן מסך לגיוס בסדר הגודל של אגדת האייטיז לינדה המילטון. לפחות ווינונה ריידר קיבלה רגע גאולה מפתיע למדי.

השאפתנות של "העולם הישר" - כולל הקרנת הפרק בבתי קולנוע מעבר לים והקרסת נטפליקס בדקות הראשונות שלו באוויר - לא שונה בתכלית מזו של כל הפרקים הקודמים, בעיקר בגלל שאלה מלכתחילה היו בסטנדרטים הכי גבוהים. סטנדרטיים ויזואליים והפקתיים שלא נופלים מהרמה ש"משחקי הכס" העלתה אליה תעשיית טלוויזיה שלמה, ושתמיד יכולים לפצות על ליהוק ילדים שמשחקים נורא. בזכות אותם ערכי הפקה הפכה "דברים מוזרים" לאחרונת הלהיטים מתור הזהב של נטפליקס, ובזכותם היא גם לא באמת נעלמת: היא פשוט הופכת למותג. כבר עלה מחזה בברודוויי, בהמשך השנה תגיע סדרת אנימציה ויש דיבור על ספין-אוף בשר ודם. ככה זה כשסדרה מצמיחה קריירות, ממונפת להישגים מסחריים ומסדרת ללילי אלן את אחד מאלבומי השנה.

את האפילוג שלה, כלומר משהו כמו 40 דקות, "דברים מוזרים" הקדישה לקפיצה קדימה בזמן. חלפו 18 חודשים מאז אירועי פרק הסיום, ומחזור 1989 יוצא לחופשי - כשכל אחת מהדמויות מדגימה את הזמן שחלף באמצעות תסרוקת מחרידה עוד יותר מקודמתה. מייק, וויל, דסטין ולוקאס (ומקס) מלכתחילה לא היו נערים מאוד אמינים: אם אפילו הצופים הבוגרים של "דברים מוזרים" הולכים לאיבוד בין כל חוקי היקום שבראו האחים דאפר, ספק אם כמה נערים שבקושי הולכים לבית ספר יפצחו אותם בכוחות עצמם. אבל הם היו הנערים שאיתם קהל שלם התבגר, הנערים שאיתם נטפליקס עלתה כיתה, הנערים שעכשיו עוברים לארכיון שלה ובטח יגיעו בעוד עשור-שניים לדור גיקים חדש. למרות שהסוף הקיטשי הזה לא סיפק את סוכני הכאוס, הוא בדיוק מה שהיא הייתה צריכה. מיליון דברים היו צריכים להסתדר, והיא הבטיחה שתעמוד בזה. שתעמוד על הרגליים. הבטיחה וקיימה.