הראש מורכן מטה והציפיות בשמיים: הערב ישודר בארה"ב ובישראל פרק הבכורה של העונה השנייה של "סיפורה של שפחה", הסדרה זוכת פרס האמי וגלובוס הזהב שזעזעה את אמריקה בשנה שעברה. מבקרים שכבר קיבלו מהולו עותקים מוקדמים של חמשת הפרקים הראשונים הזדרזו לחלוק את רשמיהם ברשת, למרות שטכנית לא בטוח שמותר להם. בכל מקרה, אם לסכם את הביקורות המקדימות, העונה השנייה היא אפלה, מותחת ורלוונטית מתמיד.
בראש ובראשונה, בוושינגטון פוסט טוענים שחווית הצפייה בסדרה מעט השתנתה, אבל לטובה: "צפייה ב'סיפורה של שפחה' עדיין לא נחשבת לחוויה מרגיעה ועדיף להסתפק בפרק אחד או שניים בכל פעם, אבל חלק מתחושות הבחילה והפאניקה התפוגגו, מה שעשוי לגרום לצופה להבין שהוא בעצם כבר התרגל לתאוקרטיה האכזרית שהחליפה את ארה"ב".
גם ב-"Vulture" מציינים כי אחרי שצולחים את כל העונה הראשונה, הפחד די מתפוגג ומפנה את מקומו להתלהבות ממלאכת המחשבת של הסדרה, אבל עדיין קשה לפעמים להתרגל לעומקים האפלים שהסדרה מגיעה אליהם. "לא משנה כמה הסדרה הזו מרגישה כמו חור שחור ששואב את הנשמה, היא עדיין עוצמתית ומתגמלת", נכתב בטמפה בי טיימס.
רוב המבקרים מקפידים לציין שמדובר בסיפור חדש לחלוטין, שכן הרומן של מרגרט אטווד הסתיים בסוף העונה הקודמת, ועל כן הסדרה נאלצה לרקוח עלילות יש מאין. בווניטי פייר מציינים שחסרונם של הטקסטים של אטווד מורגש: "במונולוגים של ג'ון בעונה השנייה חסרה הפואטיקה של סגנון הכתיבה של אטווד, וזה נראה לעיתים כאילו דברים נוראיים קורים לכולם חוץ ממנה". יחד עם זאת מציינים כי מילר עשה "עבודה טובה", בהתחשב במגבלות.
באשר למשחק של אליזבת מוס, שזכתה בפרס האמי עבור הופעתה, בוושינגטון פוסט מציינים כי "מוס מגלמת שוב את ג'ון בצורה שפוגעת במטרה", אך משבחים גם את איוון סטרהובסקי (סרינה), אשר "מספקת הופעת מופת קרה כקרח שהיא אפילו יותר מורכבת מבעבר, ובנויה על טינה, געגועים ואינסטינקט סדיסטי כלפי ענישה".
יחד עם זאת נכתב בווניטי פייר כי למרות הופעתה של מוס, הסיפור של הסדרה דווקא ממריא בקטעים שמתרחקים ממנה: "סיפורה של ג'ון הוא לא מרשים בכוונה תחילה: היא לא לוחמת או סמל, אלא אישה". גם בטמפה ביי טיימס מסכימים כי שאר הדמויות לא פחות חשובות ממנה, אם לא יותר: "גם ברגעים הכי עגומים שלה, 'סיפורה של שפחה' מקדמת את המורכבות המסקרנת שלה על ידי כך שהיא מעניקה יותר עומק לדמויות שלה - גם לרשעים".
גם העונה, המבקרים ממשיכים לשבח את הצילום, הבימוי וכל האספקטים האמנותיים של הסדרה: "השפה הוויזואלית עוצרת נשימה, עם מוטיבים חוזרים של קבורה, ערפל ורעלות. סצנות הסקס בעונה השנייה, גם אלו שבהסכמה, מרגישות אלימות", נכתב בווניטי פייר. "'שפחה' נשארת סדרה מטלטלת, ויזואלית ועמוקה שפשוט אי אפשר להסיט ממנה את המבט", מסכימים בטמפה ביי טיימס.
ובכל הנוגע לרלוונטיות הפוליטית ולהשוואות הבלתי ניתנות להתחמקות לעידן טראמפ, הביקורות מסכימות שהיא עדיין מהדהדת חזק למציאות אבל גם מצליחה להתפתח מעבר לזה. "מנחם לדעת שהיוצר ברוס מילר וצוות הכותבים שלו נתנו לסדרה להיבנות בזכות עצמה, במקום להפוך אותה למשדר חירום לציבור", כתבו בוושינגטון פוסט, ובווניטי פייר מסכימים: "בסבב הנוכחי, 'סיפורה של שפחה' ממירה חלק מהחרדה הסוציו-פסיכולוגית שלה בסיפור יותר ישיר והרפתקני של גיבורה נמלטת אשר נכנסת ללוע הארי של הקונספירציה". "זו סדרה מותחת, עם אימה מרטשת ועלילה חכמה, שהשנה אפילו מהדהדת חזק יותר למציאות הפוליטית הקיימת", מסכמים בטמפה ביי טיימס.
העונה השנייה של "סיפורה של שפחה" עולה ב-26.4 ב-HOT בצמוד לשידור בארה"ב, שני פרקי הבכורה ישודרו ברצף.