25 שנה אחרי: כוכבי "לגעת באושר" התאחדו - כך הם נראים היום

היא אולי משודרת היום באינספור שידורים חוזרים, כך שקל לפספס את העובדה המדהימה - שהשנה חוגגים 25 שנה לעלייתה של סדרת המופת "לגעת באושר". כן כן, סתיו סופר כבר חוגג חצי יובל - כנראה שהוא בדיוק חזר מטיול ארוך בדרום אמריקה ונרשם ללימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב. או שאולי דווקא הלך על משחק. מי יודע. ומה עם ההורים עפרה ונדב? האם אירית באמת שחררה מהם? ולבנה - היא עדיין בחו"ל או שזיו הצליח להחזיר אותה ארצה? ומה שלום נעמי? ואיפה נתי???

ובכן, את התשובות לשאלות האלה נוכל כנראה רק לדמיין - אבל דבר אחד כבר לא צריך לנחש: איך נראים היום כוכבי הסדרה? השבוע התקיים איחוד מרגש בין כמה מהשחקנים, ומי שאחראים לרגע הנוסטלגי הם אור בוטבול ועמרי הכהן, מגישי הפודקאסט המשעשע "אושר צרוף". השניים צופים בפרקים של הסדרה ומסתלבטים על כל מה שקורה שם - החל מרמת המשחק (שבואו נודה, לא הייתה אוסקר), דרך הבומים שנכנסו לפריים בתדירות גבוהה ועד לטקסטים המשונים שהושמו בפי הדמויות. הקטע הבא ממחיש מעולה את הרעיון:

השניים, בוגרי בית הספר למשחק ניסן נתיב, מנתחים פרק אחרי פרק - מתוך 119 פרקי הסדרה. הפודקאסט החל לצבור תאוצה ולא נשאר רק נחלתם של יודעי ח"ן, והפרק הראשון שהועלה גם ליוטיוב צבר עד כה יותר מ-200 אלף צפיות. כשהגיעו לפרק מספר 30, החליטו לעשות איחוד מרגש - והכרטיסים נחטפו ברגע. 600 כרטיסים למופע בבית החייל נמכרו בתוך שש שעות.

אל האירוע הגיעו שרון דוראני (עפרה), שירה ארד (אחותה, קארין) אילנה אביטל (הדודה לבנה), וגם נטע הבר (אירית), יגאל זקס (אחיה ארנון) ועודד מנסטר (זיו). בלטו בהיעדרם: אלי דנקר (דן, ששהה בחו"ל) ודן תורג'מן (נדב, ואולי זו הסיבה).

"היה כל כך כיף!", מספר מנסטר בהתרגשות בשיחה עם mako. "חגגנו את החיים, עשינו פודקאסט על הבמה עם סצנות וכל מיני דברים מצחיקים. אילנה שרה את שיר הנושא - אותו שר במקור אלי לוזון - ושמע, היית צריך לראות את הקהל. זה היה כמו המנון. זה מטורף. מסתבר שנגענו בכמה לבבות. כנראה שאנחנו מתגעגעים לפעם, כמו שהיה איחוד של 'צעירי תל אביב' או 'הפיג'מות'. אנחנו מתגעגעים למשהו יותר נאיבי, והעם צמא לזה".

איך הגיב הקהל?
"שמע, הוא יצא מגדרו. אני אומר לך, הרגשתי כמו כוכב רוק. מטורף. ציפיתי לחתך גילים קצת יותר מבוגר, אבל היו נערים בני 15-17. אם היו פותחים מנורה היו ממלאים את ההיכל. היה שוק אפור סביב הכרטיסים, אנשים חיפשו לקנות. אני קיבלתי רק זוג, אבל לפחות 40 אנשים ביקשו ממני. זו הייתה חגיגה גדולה".

איך היה להתאחד עם כולם?
"תראה, את הרוב פגשתי, אבל אילנה למשל לא פגשה אף אחד מאיתנו במשך 25 שנה! גם שרון דוראני, שהייתה בארץ ולא בארץ... אנשים לא נפגשו, למרות שכולנו במרכז. היה איחוד מרגש, זה היה לחזור כאילו הביתה. בהפקה הזו היה בינינו חיבור משפחתי, אהבה מאוד גדולה. היינו יחד חצי שנה לאורך הצילומים, ואחרי זה המשכנו להיות בחברויות כמה שנים. עד היום אני בקשר טוב עם חלקם.

"זה באמת היה מטורף, אנשים ציטטו אותנו! ופתאום אתה רואה גם איך נראית לפני 25 שנה. הכל מצחיק כזה, איך התלבשנו, איך דיברנו, איך שיחקנו. הכל היה כל כך תמים, וכיף לקראות את זה. זה חסר-זמן. באמת שהיה מרגש מאוד מאוד".

היו דמעות? היה בכי?
"לא, אבל הייתה התרגשות יתרה, אני הוצפתי. כולנו. ראו על הבמה את החיבה והאהבה שלנו. אתה יודע, אני עוד שחקן, אבל רובם לא - שירה ארד עורכת, נטע הבר בכלל במקום אחר, שרון בעולמה שלה ואילנה עדיין מופיעה. התרגשתי מאוד כי זה נ.צ מאוד גדול, והופתעתי מהדציבל המטורף הזה".

אם האירוע נחל הצלחה כל כך גדולה - לא מן הנמנע שיהיה אחד נוסף, ואפילו גדול יותר. הלא כן? "גם אור ועמרי הופתעו ברמות היסטריות, ואני מניח שיהיה עוד", אומר מנסטר. "יכול להיות שיהיה עוד קלוז'ר גדול וענק לקראת סוף הסדרה בפודקאסט, כי זה הדיבור".

קיבלתם רווחים מהאירוע או שהכל הלך ליוצרים?
"קיבלנו סכום סמלי. בשבילי זה זניח - אני הייתי בא בהתנדבות ועושה פאנלים רק על החוויה הזאת. זה שלהם, לא נכנס לקטע העסקי. לא שאלתי כמה עלה כרטיס. זה מגיע להם ביג-טיים. קיבלנו סכום סמלי לבוא ולהשתתף, עצם ההשתתפות היא המתנה או הזכייה".