כשאנחנו חושבים על הוליווד והכנסייה הסיינטולוגית, קשה שלא לחשוב מיד על טום קרוז, בוודאי לא הפרזנטור הטוב ביותר בעולם. אבל כידוע, הוליווד מלאה בשחקניות ושחקנים שמשתייכים לכנסייה השנויה במחלוקת, ואחד השמות הבולטים בתחום הוא זה של אליזבת מוס.
העובדה שמוס משתייכת לכנסייה הסיינטולוגית לא פגעה במוניטין שלה כשחקנית או באהדת הציבור כלפיה. בניגוד למקרים של קרוז וג'ון טרבולטה, מוס והקהל מצליחים לעשות הפרדה בין העבודה שהיא עושה על המסך, לבין האמונות האישיות שלה. לא מזיק שהיא מגלמת דמויות שהן נשים חזקות ואף מובילה את סיפורה של שפחה, סדרה שכולה פרובוקציה נגד הדת המאורגנת והכללים השמרניים שלה. בניגוד לקרוז, גם לא תמצאו את מוס מתנהגת בצורה תמהונית או מביעה דעות שנויות במחלוקת בראיונות, ועל אף שמושמעות כלפיה ביקורות בקשר לאמונתה, הסטטוס שלה כאחת השחקניות המוערכות בתעשייה נשמר היטב.
אבל רק שבוע, בשיחה עם האתר הדיילי ביסט, מראיין עימת את מוס עם אמונתה בסיינטולוגיה, ושאל אותה מה היא חושבת על הביקורות כלפיה. באופן צפוי, מוס, נתנה תשובה קורקטית ומתחמקת: "זה עניין מסובך. אני יכולה רק לדבר על הניסיון האישי שלי והאמונות הפרטיות שלי. אחד הדברים שאני מאמינה בהם הוא חופש הביטוי. אני מאמינה שאנחנו כבני אדם צריכים להיות מסוגלים להעביר ביקורת על דברים. אני מאמינה בחופש העיתונות. אני מאמינה בהבעת דעות. אני אף פעם לא רוצה לקחת את הזכויות האלה מאף אחד, כי זה ממש חשוב לי. יחד עם זאת, אני מקווה שאנשים מחנכים את עצמם ומעצבים בעצמם את הדעות שלהם, כמו שאני עשיתי. סיפורה של שפחה מקבילה באופן מושלם לאמונות שלי בחופש הביטוי, חופש הדת והדברים עליהם הארץ הזאת נבנתה".
כשהמראיין לא הסתפק בתשובה המעורפלת הזו ומנה את ההאשמות הנפוצות כנגד הכנסייה הסיינטולוגית, היא שוב החליטה שלא לענות, רק בהרבה מאוד מילים. "אני בוחרת להביע את עצמי דרך העבודה והאמנות שלי, לא בראיונות", אמרה מוס. "אני בוחרת שלא לדבר לא רק על דת, אלא גם על החיים האישיים שלי - עם מי אני יוצאת וכל זה".
מוס עצמה לא מזכירה את הסיינטולוגיה אפילו פעם אחת במהלך הראיון, והכנסייה מוזכרת רק על ידי המראיין, אבל ברור מהדברים שלה שבעוד היא אומרת שהיא בסדר עם הביקורות, היא רוצה שאנשים גם יתנו לה את החופש להאמין במה שהיא רוצה, גם אם מדובר בסיינטולוגיה, ואפילו רמזה שהביקורות כלפי האמונה שלה לא רחוקות ממה שקורה בסיפורה של שפחה. "כשאתה מתחיל לומר 'את לא יכולה לחשוב ככה' או 'את לא יכולה להאמין בזה', אז אתה נכנס לצרות. אז אתה נכנס לגלעד", היא אמרה. "אני לא אקח מאחרים את הזכות לדבר על משהו או להאמין במשהו, והם לא יכולים לקחת את שלי".
טענה נוספת שהמראיין של מוס רצה שהיא תתמודד איתה, היא זו שהכנסייה הסיינטולוגית הומופובית, מה שלגמרי לא מסתדר עם הרעיונות של שוויון וזכויות אדם שסיפורה של שפחה מקדמת. כאן מוס כבר נתנה תשובה הרבה יותר חד-משמעית לגבי האמונה האישית שלה, אבל המשיכה להתחמק מלהזכיר את הסיינטולוגיה ואת האמונות של שאר חבריה וחברותיה לכנסייה: "זה לא איפה שאני עומדת. אני מאוד פמיניסטית ותומכת גדולה של הקהילה הלהטב"קית ואני כל כך מאמינה - אין לך מושג כמה - בזה שאנשים צריכים להיות מסוגלים לעשות מה שהם רוצים לעשות, לאהוב את מי שהם רוצים לאהוב, להיות האדם שהם רוצים להיות - מי שזה לא יהיה. זה כל מה שאני יכולה לומר. אני לא יכולה לדבר על אמונות של אנשים אחרים, רק על שלי".