אני לא מבקש כלום ולא נשען על אף אחד, אבל עם טום אני יכול להרגיש בטוח

טום שלח ואלמוג אוחיון נכנסו ל"המירוץ למיליון" בתור אחד מהזוגות החזקים ביותר, לפחות מבחינה פיזית. הם שני כדורגלנים צעירים ומלאי מוטיבציה, אבל בניגוד לציפיות, מהרגע הראשון הם מצאו עצמם מדשדשים במקומות האחרונים. "קיבלנו כאפה רצינית בקטע המירוץ הראשון", אומר טום. "בהתחלה הסתכלנו על הזוגות האחרים ואמרנו, 'הכל טוב, אנחנו מסיימים פה ראשונים', אבל פתאום אתה רואה שזה קשה ולא הכל פיזי. בכלל לא".

אלמוג מחזק את דבריו. "אחרי קטע המירוץ הראשון היינו במשבר מטורף, אמרנו לעצמנו, לאן הגענו? לא אכלנו 25 שעות רצוף, היינו רק בטירוף להספיק ולהספיק. הגענו לנקודת הסיום מאוחר בלילה וחווינו שוק טוטלי. למחרת בבוקר התעוררנו ובכינו את החיים שלנו, ואנחנו לא יודעים מה זה לבכות, בטח לא אחד לשני. הבנו שזה לא טיול שנתי, עשינו שינוי ומהרגע הזה התחלנו לעשות הכל בכיף ופחות בלחץ".

לקראת הישורת האחרונה של המירוץ (חצי הגמר במוצאי שבת בקשת 12) הגלגל התהפך והצמד זינק מתחתית הטבלה לצמרת. את רבע הגמר הם כבר סיימו במקום הראשון, אבל טום מסרב להתרגש מההישג. "אנחנו מקבלים מלא הודעות כמו 'דשדשתם, יש לכם מזל', אבל בסופו של דבר הסיפור זה לשרוד. כל קטע מירוץ הוא כמו עונה בפני עצמה, יש עליות וירידות ואתה יכול להתחיל את היום במקום הראשון ואז משימה אחת קצת מסתבכת ואתה הולך הביתה".

אלמוג: "היו זוגות שהובילו קטעים והגיעו למקום הראשון שלוש פעמים רצוף, ובסוף הלכו הביתה. יש משהו עם הלחץ הזה, להיות בתחתית, שמדרבן אותך".

טום: "הרגשנו את זה בכדורגל. מצד אחד עלינו ליגה, מצד שני כמעט ירדנו ליגה, וברגע שאתה לומד להרגיש את התחתית, כשאתה למעלה הרבה יותר קל לך. זוגות שרגילים להיות למעלה פתאום יורדים לתחתית ועפים הביתה כי הם לא רגילים ללחץ הזה. עברתי המון בקריירה שלי, אולי לא הגעתי למקומות הכי גבוהים שיש, אבל מבחינה מנטלית אני חושב שמעטים היו שורדים את הדברים שעברתי".

הלחץ לא זר לצמד, ובייחוד לא לטום, שנולד למשפחת כדורגלנים וחובת ההוכחה הוטלה על כתפיו מגיל צעיר. הוא בנו של הבלם האגדי של נבחרת ישראל, אמיר שלח, ונכדו של כדורגלן העבר יצחק שום שהיה גם הבעלים של הפועל כפר סבא, בה שיחק יחד עם אלמוג בראשית דרכו. הצל של אביו וסבו ליווה אותו מהרגע הראשון שעלה על המגרש. "מהיום שהתחלתי לשחק כדורגל, מהפס הראשון, אמרו לי שהפס שלי לא כמו של אבא".

ממש מגיל 12?
טום: "מה 12? מגיל 8. הייתי במכבי תל אביב עם עוד שני שחקנים, יונתן כהן (בנו של כדורגלן העבר מיקי כהן – א"ר) ורוי מליקה (בנו של שחקן נבחרת ישראל מאיר מליקה – א"ר). היינו שלישיית 'הילדים של', היינו אפילו עם אותם מספרי חולצה כמו של ההורים שלנו".

בחנו אתכם לפי שם המשפחה?
טום: "כן. עד הנוער היה סבבה, ואז עליתי לבוגרים ובמקרה סבא שלי לקח קבוצה, את הפועל כפר סבא. הם היו אז בפשיטת רגל, הוא הציל אותם מהתרסקות ואמר לי, 'אתה חותם אצלי'. גם אם הייתי רוצה לחתום בקבוצה אחרת, הוא לא היה נותן לי. מאותה שנייה התחיל בלגן, תקשורת וקהל. אתה עוד לא משחק, וכבר כולם מדברים עליך".

חטפת אש מהרגע הראשון?
טום: "אם רצו לקלל את סבא שלי, קיללו אותי. זה היה יותר קל כי אני זה שעל המגרש. בכדורגל אם אתה לא חזק בראש, אתה לא יכול לתת פס. היה לי קשה בהתחלה, אני לא אשכח שהיה לי משחק אחד שלא הצלחתי לזוז, הגוף פשוט לא הקשיב לי".

אלמוג: "הייתה עונה אחת שהחלפנו בה המון מאמנים, שישה או שבעה, משהו לא רגיל. כל מאמן שהיה מגיע, עוד לפני שבכלל ראה אותנו מתאמנים, היה שם על טום כוכבית. תמיד היה עליו יותר לחץ".

המאמנים לא מעל זה?
אלמוג: "למאמנים יש קטע כזה שכל מה שיכול לערער אותם, אפילו בצורה הכי קטנה, הם מעדיפים לנקות אותו. בגלל זה היו כמה שלא נתנו לטום אפילו צ'אנס".

טום: "בסוף נתנו לי כי לא הייתה להם ברירה, הייתי פשוט טוב. היו כמה מאמנים שעד היום אני חולה עליהם, והיום הם המאמנים בשורה הראשונה של הכדורגל. למה? כי הם לא הסתכלו על איך קוראים לי, הם הסתכלו נטו על הצד המקצועי. כמעט כל המאמנים שהסתכלו על השם שלי, כבר לא מאמנים היום".

עכשיו במירוץ, אתה מרגיש שהצל הזה הפסיק ללוות אותך?
"בתחילת הצילומים אמרתי שזאת הפעם הראשונה בחיים שלי שאף אחד לא מכיר אותי. אתה יודע איך נהניתי מזה?".

באתי מבית שיש בו כסף, לא עשירון עליון, אבל יש

טום (29) ואלמוג (31) הגיעו למירוץ אחרי שהחליטו לפרוש ממשחק מקצועני. טום פרש אחרי פציעה קשה ברצועה הצולבת בברך, ואלמוג החליט להתמקד בתחום ההפקות. בדומה לטום, גם אביו של אלמוג היה שחקן כדורגל, אבל כאן נעצרות נקודות הדמיון בין השניים. "ההורים שלי גרושים מאז שאני זוכר את עצמי ואבא שלי היה מאוד מרוחק", הוא נזכר. "דווקא בגלל המרחק, תמיד רציתי להיות כמוהו ולשחק כדורגל. כשהוא היה בא פעם בחצי שנה לראות משחק שלי, הייתי חייב להוכיח לו שאני טוב".

והצלחת?
אלמוג: "הייתי שחקן מאוד מוכשר ואני לא מתבייש להגיד את זה. הגעתי לשם בלי הרבה מאמץ, לא הייתי מתאמן בחדר כושר, הייתי בא לאימון, מסיים את היום אחרי שעתיים והולך לבלות עם חברים".

לא חבל לבזבז את הפוטנציאל הזה?
אלמוג: "הכי חבל בעולם. אני חושב שיכולתי למקסם את הקריירה ולהגיע למקומות רחוקים, כי בכדורגל הכל בא לי בקלות. גדלתי במועדון קטן בקריית אתא ותמיד הייתי מלך השערים, השחקן הכי טוב. קיבלתי הצעה לעבור למכבי תל אביב ואפילו נתנו לי דירה. יצא ששיחקתי קצת בליגת העל וקצת בליגה הלאומית, אבל עשיתי המון החלטות לא טובות שקשורות לכסף כי היה לי חסך. בילדות גרתי עם אמא שלי והאחים שלי, שלושה בנים, עם סבתא בבית. לא החסירו מאיתנו כלום, באמת, אמא שלי וסבתא שלי הן מלכות העולם, אבל לא הרגשתי שאני יכול לדרוש מותרות. הייתי ילד כזה טוב, אמרתי שאני מעדיף שהיא תקנה לאח שלי ולא לי. ואז כשהתחלתי להרוויח כסף מהכדורגל, לא ידעתי לשמור אותו. זה היה איזה פיצוי שלי לעצמי, יש לי כסף, אז עכשיו אני אקנה לעצמי מה שאני רוצה".

בזבזת הכל?
אלמוג: "עד גיל מאוחר לא חסכתי שקל וחייתי כמו פרזיט. הייתי הולך לאימון של שעתיים, נשען על הכישרון שלי, מרוויח חמש ספרות והולך לבלות. פיציתי את עצמי על כל השנים שהרגשתי שאני פחות".

אתה מרגיש שלא נתת כל מה שהיית יכול?
אלמוג: "בדיוק, אני חושב שיכולתי לעשות יותר. היו לי כמה עליות ליגה, רגעים מאושרים, שערים חשובים, אבל אני אישית רואה את זה כאילו לא עשיתי כלום. הגעתי למועדון גדול בגיל צעיר ולא מינפתי את זה".

בניגוד לאלמוג, טום מעיד שהיה מחושב וממוקד מטרה מגיל צעיר. "כל מה שהוא סיפר, אני 180 מעלות ממנו", הוא אומר. "באתי מבית שיש בו כסף, לא עשירון עליון, אבל יש כסף. ההורים שלי התגרשו כשהייתי בן 10 וכשההורים מתגרשים, כל המחלוקות הן סביב כסף. לא משנה אם יש או אין, הכל סביב זה. מהר מאוד הפכתי לעצמאי ובגיל 15 התחלתי לעבוד".

יחד עם הכדורגל והלימודים?
טום: "כן, לא רציתי שאף אחד ישלוט בי. לא ביקשתי שקל, תמיד היה לי כסף משלי והתחלתי לחסוך בגיל צעיר. קיבלתי חוזה ראשון בליגה א', 4,200 שקל, והצלחתי לחסוך 2,500. ההתנהלות הכלכלית שלי מאוד מחושבת, אלמוג ואני משתפים אחד את השני בהכל ולפעמים אני תולש שערות מאיך שהוא מתנהל. אני אומר לו 'תביא לי, אני אנהל לך את הכסף'".

הקריירה של טום נקטעה בגלל פציעה, אבל בניגוד לאלמוג, הוא לא מרגיש פספוס או חרטה. "אני יכול להגיד שלא חשבתי שהכדורגל ייגמר לי בגיל 28, אבל בחיים צריך לדעת מתי לעצור ואלוהים שידר לי שזה הרגע שלי. בשנה הזאת היה מאמן שמירר לי את החיים, מהאימון הראשון הוא בא עליי ורק חיכיתי שהוא יפוטר. אחרי חצי עונה פיטרו אותו, ויומיים אחר כך קרעתי את הרצועה הצולבת. הכל זה מלמעלה".

לא התנהגתי ככה עם אף חבר בחיים

צמד הכדורגלנים הפתיעו רבים כשהציגו בתוכנית גילויי רגש וחום חשופים, ואפילו בכו זה בזרועות חברו. אלמוג מודה כי החשיפה הזאת לא הייתה אפשרית רוב חייו, עד שפגש את בת זוגו, מאי. "עד לאחרונה אף אחד לא ראה אותי בוכה. הייתי חייב להיות חזק בשביל האחים שלי, להיות הדמות הרצינית בבית. אחרי שהכרתי את מאי, פתאום הרגשתי שאני יכול להיות הילד שאף פעם לא הייתי".

איך זה בא לידי ביטוי בחברות שלך עם טום?
אלמוג: "לא התנהגתי ככה עם אף חבר בחיים. אני לא מבקש דברים מאף אחד, אני לא נשען על אף אחד, לא בוכה ולא מתייעץ, אבל עם טום אני יכול להרגיש בטוח לעשות את זה, כי הוא ייתן לי את הדעה הנכונה".

טום: "בכיתי בתוכנית כמו איזה תינוק. אני מזל סרטן ואני רגיש מאוד, אבל אי אפשר להשוות את מה שקורה בתוכנית לחיים האמיתיים".

אחד מרגעי הבכי המדוברים בתוכנית התרחש כשאמו של טום הגיעה לפרו ופגשה אותו בסיום משימה מפרכת. "זאת סיטואציה שמרסקת אותך והדבר שהכי בא לך ברגע הזה, זה שההורים שלך יהיו גאים בך. צחקנו בתחילת היום שאמא שלי לא תיסע לפרו בחיים כי זה מקום מעפן, ובדיוק באותו יום היא באה. כמובן שאחרי זה היא אמרה לי, 'לאן הבאת אותי? איך לא נסעתי למקום יותר שווה?'".

אמו של טום נסעה חצי עולם כדי לראות את בנה, אבל הם כבר רגילים לנהל קשר בשלט רחוק מאז שהיא עברה לגור בקפריסין לפני כעשור. "בן הזוג שלה הוא מלונאי, מצד אחד היא לא פה כבר עשר שנים, אבל מצד שני היא מאוד נוכחת ויכולה להתקשר אליי ארבע פעמים ביום בווידיאו".

אף ששמר על קשר צמוד עם שני הוריו, הגירושים שחווה בילדותו לא היו פשוטים והותירו בטום חותם עמוק. "היום הם בקשר הכי טוב בעולם, היא בזוגיות, הוא נשוי בפעם השנייה ויש לו ילדים, אבל אז, כשהכל בעבע, הייתי ילד. אני לא חושב שהם עשו את זה בקטע רע, אבל היו להם התנגחויות שהעמידו אותי באמצע".

העברת מסרים בין אמא לאבא?
טום: "כן, סחבתי על עצמי המון. לא בקטע מתמסכן, היו לי שני בתים, אבל הייתי עובר את הכביש ומגיע לאבא שלי. זה לא כמו אצל אלמוג, שאבא שלו גר בפתח תקווה ואמא בנהריה וזה יצר קרע. יש לי אינטואיציה רגשית חזקה, בגיל 10, כשהם הושיבו אותנו, ישר אמרתי להם, 'אתם מתגרשים?'. עד אז לא היה את הדיבור הזה בכלל בבית, אבל הרגשתי את זה".

בניגוד לטום שנמצא בקשר צמוד עם הוריו, אביו של אלמוג לא שמר איתו על מערכת יחסים יציבה ועד היום נותר ביניהם ריחוק. "אני לא נוטר טינה ולא כועס. בילדות נוצר בינינו קרע ובשנה האחרונה ניסינו לגשר עליו, אנחנו עדיין מנסים. יש לי המון צלקות מהעבר איתו, זה הבן אדם שהכי הערצתי, שהיה המודל שלי לחיקוי. עם כמה שהוא לא היה איזה כוכב ענק בכדורגל, רציתי להיות הוא. בכל פעם שהוא היה בא ולוקח אותי ואז מחזיר אותי הביתה, הייתי נכנס למרה שחורה. יום שלם יושב ובוכה, כי הוא חסר לי".

שובר את הלב.
אלמוג: "כשהייתי בן 12 הוא נעלם לי לאיזה שישה, שבעה, שמונה חודשים, ואז פתאום בא לקחת אותי. אני זוכר אפילו את המיקום המדויק בכביש החוף, אנחנו שומעים שירים באוטו, ופתאום הוא אומר לי, 'התחתנתי, אשתי בהיריון'. ככה. לא הייתי בחתונה אפילו, אני ילד שהחלום שלו היה שההורים שלו יחזרו להיות ביחד, אולי עדיין יש לו את התקווה הזאת. אני יודע שאני אהיה אבא הרבה יותר טוב ובעל מושלם. אמא שלי, שתהיה בריאה, עברה חיים מאוד קשים. היא התגרשה פעמיים ואז התחתנה בפעם השלישית עם בן אדם שהוא מתנת אל בשבילנו".

אתה חושש שזה יקרה גם לך, להתגרש?
אלמוג: "זה הפחד שלי באיזשהו מקום, אני רוצה להתחתן פעם אחת. אני יודע שאני אהיה עם מאי כל החיים, אבל האקט הזה של לשלוף טבעת מורכב, יש לי איזו מין טראומה כזאת שלא בא לי להתגרש. זה עוד יקרה, אני בטוח שזה יקרה".

פחדתי מאיך שאני אראה בתוכנית, אבל ברוך השם אני מבסוט

טום ואלמוג הגיעו מוכנים לחיים שאחרי הכדורגל. אלמוג עובד בארבע שנים האחרונות כמנהל פרויקטים בחברת הפקות, שם גם פגש את זוגתו מאי. הוא קיבל אותה לעבודה באחד הפרויקטים, ובסיומו ניסה את מזלו. "הכל אתי, הכל מקצועי", הוא מרגיע.

טום פתח לפני שלוש שנים בית קפה מכספי החסכונות שלו. "הכל מהכסף שלי, כל הצלחה היא הצלחה שלי, כל נפילה היא נפילה שלי". העסק הצליח, אבל לאחרונה הוא החליט למכור אותו ולהתמקד בפרויקטים אחרים. בינתיים, ההצלחה במירוץ פתחה בפניהם אפיקים חדשים. כמי שגדלו בעולם הכדורגל הקשוח, הם מרשים לעצמם ליהנות בפעם הראשונה מאהבת הקהל. "אנחנו מקבלים 99% תגובות טובות", אומר אלמוג. "זה הפוך מהכדורגל, שם לא משנה כמה תהיה טוב, יחפשו את הרע. אנשים מבקרים את מסי, אז בוא, מי אנחנו?".

טום: "אני בהלם מהתגובות למירוץ".

אלמוג: "שרובן טובות?"

טום: "מה זה רובן? כולן. קיבלתי אולי שלוש תגובות לא טובות, ואני בכלל לא מדבר על הרחוב, שזה מדהים. בתור כדורגלן הייתי מקבל תגובות בכמויות, 80% מהן לא היו טובות".

אלמוג: "הגזמת, 90 ומשהו. אומרים שרגעי האושר בכדורגל, לעומת הקשיים, הם…"

טום: "כלום. אבא שלי, שלקח אליפויות במכבי, אמר לי, 'יש אולי 10% של רגעים טובים בכדורגל'. הוא היה קפטן נבחרת ישראל ושיאן ההופעות, אז תחשוב מה איתנו, שלא הגענו לגבהים האלה. במירוץ לעומת זאת, אנחנו מקבלים הכרה מטורפת".

אתם חושבים למנף את הפרסום לקריירה?
אלמוג: "אני אוהב לדבר מול מצלמה, אני מרגיש שאני יכול למנף את זה ואני יורה עכשיו לכל הכיוונים. אני מאוד ורבלי, אני אוהב לעשות צחוקים ושטויות. פתאום אתה מקבל פידבקים טובים, הקהל צוחק מזה ויש מלא לייקים וצפיות, אז אתה אומר לעצמך, 'אולי אפשר למנף את זה למשהו גדול'?".

בינתיים, טום תכול העיניים כבר הספיק לקטוף קמפיין לרשת האופנה "טוונטיפורסבן". "היום אני בעולם הדוגמנות, אבל אני בכלל לא אוהב להצטלם", הוא מודה. "האקסיות שלי היו רוצות לצלם אותי והייתי אומר להן לא, אני לא מצטלם. לא אהבתי את זה, אני גם אוכל סרט על איך שאני נראה. פחדתי מאיך שאני אראה בתוכנית, אבל ברוך השם אני מבסוט".

זה לא מפתיע שנראית טוב.
טום: "אני יודע שאומרים שאני חתיך, זה לא קשור. היו לי צילומים ל'טוונטיפורסבן' וזו הייתה הפעם הראשונה בחיים שהצטלמתי. עשינו צילומים לפני כן כדי להתאמן, ראיתי את התמונות והתביישתי. לא יכולתי להעלות את זה בכלל, הרגשתי שאני מת, ואז הגעתי לצילומים עצמם ונתנו לי להרגיש הכי בנוח בעולם. פתאום בא לי כבר שוב, בדיוק היום שלחו לי שיש עוד יום צילום ואני רץ לשם, בא לי".

הצופים כבר שמעו על מאי, בת הזוג של אלמוג לא פעם. לאורך התוכנית הוא מרבה להזכיר אותה, להביע געגועים ולשלוח לה מסרים דרך המסך. גם עכשיו, הוא מתרגש כשהוא מדבר עליה. "אני שם לה טייטל של מצילת נפשי", הוא מצהיר בחיוך נרגש, "רק איתה אני מרשה לעצמי להתפרק, רק איתה אני מרשה לעצמי להיות ילד. אני חושב שבחיבור בינינו, בווייב, אנחנו שנינו אנשים מאוד שמחים וקופצניים. זה אולי יישמע קצת שחצני, אבל תמיד התרגלתי לזה שאני מסמר הערב, אני זה שעושה את הצחוקים והבלגן. פתאום אני נכנס איתה למקום חדש ואני מסתכל מהצד ומעריץ אותה. זאת הפעם הראשונה שאני מרגיש דבר כזה, שאני רוצה לתת לה את הפוקוס".

טום, אתה בזוגיות?
"לא, אני רווק".

מה זה רווק? רווק הולל? רווק מחפש אהבה?
"רווק מחפש אהבה. בוא, אני כבר בן 30 עוד חודשיים, בראש שלי אני מחפש אהבה. בא לי מישהי לקום איתה בבוקר, שיהיה לי כיף איתה, שתרים אותי. מה שאני אוהב אצל מאי, זה שהיא מרימה את אלמוג. היא מפרגנת לו וזה הדבר הכי חשוב שיש. חשובה לי גם המשפחה, שתהיה לבת הזוג שלי משפחה שמקבלת אותי ושכיף לי איתה, הביתיות מאוד חשובה לי. הייתי כמעט בכל ארוחת שישי אצל האקסית שלי, היינו יושבים אני, היא, אחותה, אח שלה וההורים שלה, ולא ישבתי בשולחן כזה מגיל 10. לא הייתה לי ארוחה משפחתית נורמטיבית רוב החיים, וזה מה שאני מחפש עכשיו".

הייתה לך בת זוג מפורסמת, אלין כהן. עכשיו כשאתה נכנס לעולם הזה, זה משהו שיכול להרתיע אותך?
"לא, זה לא הפריע לי, שום דבר לא מרתיע אותי, גם לא הרתיע אותי אז שהיא הייתה מפורסמת, זה לא שיחק אצלי תפקיד בכלל. הדבר היחיד שהפריע לי זה שכל החיים הייתי הבן של, וכשיצאתי עם אלין הייתי גם בן הזוג של. הלכתי למירוץ כדי שיכירו את טום. אין יותר של, והיום אבא שלי אומר שכולם אומרים לו, 'אתה אבא של טום'. זה מה שרציתי, וגם בת הזוג שתהיה לי, אני רוצה שיגידו שהיא בת הזוג של טום ולא אני שלה. זה מה שהיה לי מאוד חשוב לעשות בתוכנית".

אם כבר אלין, היא עברה בשבוע שעבר דרמה לא קטנה כשהיא ביטלה את החתונה שלה. שמעת על זה?
"אין מי שלא שמע על זה. זה עצוב מאוד שחתונה מבוטלת, אני יודע כמה היא רצתה את זה, היא כבר רוצה להיות אמא ומוכנה לזה. היא בחורה מדהימה, את הארוס שלה לשעבר לא הכרתי, אבל לפעמים דברים פשוט לא מסתדרים ועדיף שזה ייגמר לפני החתונה מאשר שיהיו גירושים. אני מאחל לה את כל הטוב שבעולם ושתהיה חזקה. אני לא יכול לשפוט סיפור שאני לא מכיר, אני רק יכול להגיד שיש לה משפחה נדירה".

צילום: מור צידון | סטיילינג: מאי עזרן | איפור: קרן אדרי | הפקה: טל פוליטי