שחר גליק חשף: אמא התאבדה אחרי ניסיון ההתנקשות באבא

הכתב הפוליטי של גלי צה"ל שחר גליק, המשמש גם פאנליסט בחדשות 12 ומגיש בערוץ הכנסת, חשף אמש (ב') כי אמו, יפה, שמה קץ לחייה לאחר ניסיון ההתנקשות באביו, חבר הכנסת לשעבר יהודה גליק.

בפוסט ארוך שפרסם בחשבון הפייסבוק שלו לצד תמונת אמו, תיאר גליק את הרגעים סביב ניסיון ההתנקשות באביו בשנת 2014, ואת נוכחותה של אמו באירוע. "על אחד הצדדים של הערב הזה שמעתם כולכם - מחבל ערבי מגיע רכוב על אופנוע למרכז מורשת בגין בירושלים, שולף אקדח ויורה באבא שלי ארבעה כדורים במרכז הגוף. אבל ממרחק הזמן, הצד השני של הסיפור - משמעותי קצת יותר.

"שני מטרים משם, ליד ההגה, ישבה לה אישה בת 47 - אמא", כתב גליק. “היא לא ספגה אפילו כדור אחד, אבל הו הו כמה שהיא נרצחה בפיגוע הזה. באינסטינקט של שנייה אחת אמא שומעת את היריות ומתכופפת אל מתחת להגה. היא אחוזת חרדה, מבינה שירו הרגע בבעלה ומלאה בחשש שהיא הבאה בתור. כשהאופנוע נמלט, אמא יצאה מהרכב וראתה את גופו של אבא מוטל על הקרקע ללא הכרה".

גליק תיאר את ההשפעה המיידית והמתמשכת של האירוע על אמו: "כבר בשבוע הראשון, כשאבא עוד מורדם ומונשם, ראינו את התגובות שלה לרעשים של אופנוע או לדפיקות חזקות על הדלת. חלפו בערך שלושה חודשים עד ששמעתי בפעם הראשונה את המונח 'פוסט-טראומה'... בשלוש השנים שאחרי ראינו את הדעיכה, שלב אחרי שלב. תחילה לא הייתה מסוגלת לחזור הביתה ליישוב שבו גדלנו, אחר כך איבדה את הכוח לבשל ובהמשך הגיעו הדיכאונות ומצבי הרוח המשתנים".

מצבה של יפה נשמר כסוד משפחתי לאורך שנים. “מה שקורה בתוך קירות הבית נשאר בתוך קירות הבית", כתב גליק. "אף אחד לא צריך לדעת על ההתקפים, אף אחד לא צריך לשמוע על החרדות. אף אחד לא צריך להבין שמשהו אינו כשורה. ילד בן 14, 15 ו-16 צריך להשתיק הכל. אוי ואבוי אם מישהו ישמע שאמא בפוסט-טראומה".

ביום שישי, 23 ביוני 2017, שלוש שנים אחרי ניסיון ההתנקשות, יפה גליק שמה קץ לחייה. "בדיעבד אני יודע לומר - זה לא היה הניסיון הראשון. אבל זה היה הראשון שהצליח. לכאורה, כולנו הוכינו בתדהמה. בפועל - זה לא באמת היה מפתיע. זה היה רק עניין של זמן עד שהפגיעות הנפשיות יכריעו אותה. באותו יום שישי, אור לראש חודש תמוז, אמא החליטה לוותר. אחרי כל כך הרבה בקרים קשים ושורטים שבהם היא בחרה בחיים, ביום שישי ההוא - אמא בחרה למות... הנה, אמרתי. אמא שלי התאבדה, וזו לא בושה. זה עצוב, אבל זו לא בושה".

בסיום דבריו התייחס גליק למשמעות הציבורית של הסיפור ולבחירה לחשוף אותו כעת. "כמה וכמה חברים טובים שלי מתמודדים מדי יום עם פוסט-טראומה, וכולם רק טורחים להזכיר להם עד כמה ההתמודדות שלהם קשה. על המסך חטופים חוזרים ובצד חברים שממלמלים 'זהו, נגמרו להם החיים. אין למה לחזור'. עוד לוחם נפש שנשבר, וברשתות פוסטים שמהללים אותו ואת הקריסה שלו, 'אין להם למה לחיות’. אוי לה לאומה שככה מתבטאת.. אין לכם מושג עד כמה יש לאן לחזור".