שירי מימון על הביקורות: "אני כועסת על עצמי, לוקחת את זה קשה"
עבור שירי מימון ביקורות הן לא דבר חדש. אחרי שהייתה בצד שמקבל אותן בתור מתמודדת בעונה הראשונה של "כוכב נולד", היא עברה לצד שמעביר אותה בתור שופטת ב"הכוכב הבא". עכשיו היא חוזרת לעמדת המתחרה על הרחבה של "רוקדים עם כוכבים", ובריאיון ל"שישי בבוקר" עם הרקדן רפאל פליישמן היא שיתפה על השינוי באופן שבו היא מתמודדת איתן, וגם- כיצד הילדים שלה הגיבו לביצועים שלה על המסך

עשרים שנה עברו מאז ששירי מימון סיימה במקום השני בגמר האגדי של "כוכב נולד" בניצנים, ועכשיו היא חוזרת לתחרות כשבאה לכבוש את הרחבה של "רוקדים עם כוכבים" (פרק חדש, בראשון אחרי החדשות, קשת 12). בריאיון ל"שישי בבוקר" יחד עם הפרטנר שלה בתחרות הרקדן רפאל פליישמן, היא שיתפה על ההחלטה להתחרות שוב, על השינוי באופן שבו היא מתמודדת עם הביקורות של השופטים, וגם- איך הילדים שלה הגיבו לביצועים של אמא על המסך.
"אני לגמרי לוקחת את זה קשה, אבל אני חושבת שיש שיפור מלפני עשרים שנה", שיתפה מימון בתחושותיה על הביקורות והוסיפה על האופן בו היא מתמודדת איתן היום: "אני פשוט רוצה להיות מבסוטית מעצמי, אני רוצה ליהנות, אני רוצה להיות טובה בזה ואם לא באתי טוב ועשיתי את זה לא מספיק טוב, אני מתבאסת על עצמי. בסוף, אני מגיעה הביתה ומחכים לי שלושה ילדים. זה טירוף, זה טרלול, וצריך לקום בבוקר למחרת לחזרות, לצילומים ולהופעות. אני לא יכולה לשהות בזה, אני פשוט נותנת לזה רגע קצת לבאס אותי ואני ממשיכה הלאה".
אחרי שפרצה בתור מתמודדת ב"כוכב נולד" והגיעה עד למעמד של שופטת ב"הכוכב הבא", מימון סיפרה על הבחירה לחזור לעמדת המתחרה: "כל האירוע הזה של 'כוכב נולד' היה לפני המון שנים, ומה שקרה זה שבאמת עברו יותר מעשרים שנה, ומצאתי את עצמי שוב באיזושהי תוכנית של תחרות ריאליטי. אני לא חושבת שהתגעגעתי, המקום הזה שהבאתי את עצמי אליו זה לחלוטין איזשהו רצון להביא את עצמי לקצה גבול היכולת שלי. אני לא יודעת מה בוער בי לעשות את זה, אבל כנראה שזו התשוקה שלי בחיים, כל הזמן למצוא את הריגוש הבא, למצוא את הדבר הבא שבא לי לעשות ואולי להתמקצע בו. ריקוד זה משהו שתמיד היה בחיים שלי, גם בהופעות וגם במחזות, אבל אני לא רקדנית מקצועית, ויש משהו בתוכנית הזאת שיכול להפוך אותי לאיזו רקדנית מקצועית או לפחות כמעט".
מימון המשיכה: "אני לא רקדנית, אני זמרת ואני אוהבת לזוז. אני אוהבת לרקוד, אז בתוך האתגר הזה, אני גם מזכירה את זה לעצמי ואומרת, 'באת ללמוד ובאת ליהנות'. התחרות באיזשהו אופן לא כל כך פקטור בשבילי. יש כאן, מתחרים מכל הגילים, יש כאן גברים, יש כאן נשים ואי אפשר באמת להתחרות. התחרות היא עם עצמי, לאן אני מצליחה להגיע, איך אני מרגישה עם זה, האם אני מרוצה, האם אני פחות, האם אני מתאכזבת, איך אני מצליחה ללמוד הכל בפרק זמן הקצר הזה וכל זה באמת לצד החיים המטורפים שלי ושלושה ילדים".
שירי את מותשת או שאת בכושר שיא ונהנית?
"אני בכושר שיא נהנית מכל רגע ומותשת".
בפרק הקרוב, עושים קצת בלגנים מהקבוצות.
רפאל: "זה מעניין, כי אנחנו כל אחד בתוך הקבוצה שלו, ורק מנחשים איך כל אחד רוקד. ועכשיו זה יאללה, בוא נראה אותם".
רפאל איך שירי בתור פרטנרית?
"אני חי את החלום. שירי היא, כמו שכולם אומרים עליה. היא מאוד תחרותית ומאוד פרפקציוניסטית. היא רוצה שהכל יהיה מושלם ושהיא תרגיש כאילו היא לא למדה משהו חדש, אלא שהיא עושה את זה מלידה. אם זה לא הולך אנחנו משנים, כי זה צריך לשבת טוב עליה. מצד שני, היא אישה עסוקה ואנחנו גם עוברים את זה. ואנחנו מקבלים את שירי לפעמים בשיא האנרגיות ולפעמים בשיא שיא האנרגיות ולפעמים קצת עייפה".
שירי: "הרבה עייפה, הרבה בשיא האנרגיות".
מה התגובות של הילדים שיושבים וצופים בך מתחרה?
"אני עוד לא מערבת אותם, אני לא הבאתי אותם אפילו לאולפן, אני כאילו מחכה עם הדבר הזה. איתי שלי כבר בן 13, הוא מאוד מבין, הוא ברשתות, הוא רואה, הוא מאוד בעניין ובעניינים. כאילו הוא שואל, איך היה היום, אמא? למה נתנו לך נמוך, איזה כיף שהצלחת, את אלופה, הוא מדהים. ועילי שלי ואמה, שהם קטנים יותר, אז הם פשוט רוקדים כל היום בבית, זה משהו שאני שמה לב, שפתאום אמה מתחילה לעשות תנועות. הם רוקדים ביחד, אתמול בערב, הוא תפס, אומר אמא, תראי, ואז הוא עשה לה כזה סוג של תנועה כזו. אמה בעיקר שואלת שאלות על רפאל, כמו למה יש לו זקן? או למה הוא רוקד עם אחרות? כל מיני כאלה".
רפאל: "בעצם עילי זה רפאל, ואמה זאת את".