כוכבת "קטנטנות" חושפת את המחיר ששילמה: "פתאום נשארתי בלי כלום"

כשחושבים על ילדים שהפכו לכוכבים, קל לדמיין תהילה, כסף וחיים נוצצים. אבל עבור דניאלה מסטריקיו, שכיכבה בילדותה ב"קטנטנות", ההצלחה הגדולה גבתה מחיר כבד: משפחה שהתפרקה, קריסה כלכלית, תקופות שבהן לא היה מה לאכול והצורך לעבוד בגלידרייה כבר בגיל 13; כעת, שנים אחרי שעזבה את הסדרה, היא חוזרת בריאיון לתקופה שבה הייתה אחת הילדות המוכרות והאהובות בטלוויזיה הארגנטינאית, ומספרת על מה שקרה לה אחרי שהאורות כבו.

מסטריקיו, שגילמה בסדרה את סול מגיל 7, סיפרה על התחושה שהדמות השתלטה על חייה. "סול דרסה את דניאלה באותו רגע", אמרה למראיין לואיס נוברסיו בתוכנית La vida después. לדבריה, ההצלחה הביאה איתה גם תחושת אשמה: "הרגשתי אשמה להיות סול המצליחה הזאת, שפתאום המבטים מופנים אליי ולא אל אחי או אל מה שחשוב בדניאלה. וגם הרגשתי אשמה להפסיק להיות סול".

מסטריקיו הגיעה ל"קטנטנות" בעקבות מודעה בעיתון. היא עזבה את הסדרה ב-1998, אחרי שנה שבה הייתה מותשת מהעבודה על הסדרה, מההופעות בתיאטרון בסופי השבוע ומהמצב בבית. לדבריה, היא הייתה מגיעה עייפה, לפעמים בלי לישון, הולכת לבית הספר, אוכלת סנדוויץ' ברכב בצהריים וממשיכה לצילומים. "שם נתתי הכל והייתי מאושרת, זה היה קצת דני שהיא סול או סול שהיא דני, הכל מאוד מעורבב", אמרה.

את יום הצילומים האחרון תיארה מסטריקיו כרגע מבלבל. לדבריה, רק בדיעבד סיפרה לה אמה שהודיעו לה שזהו יומה האחרון בסדרה, אך היא אינה זוכרת אם הדחיקה את הידיעה או שפשוט לא הבינה שזהו היום האחרון. "כששחקן היה מסיים את תפקידו בסדרה, מנהל הבמה היה אומר מהקונטרול: 'מחיאות כפיים חזקות, אנחנו מודים ל-, נותנים נשיקה'. באותו יום זה קרה לי, ואני הסתכלתי ואמרתי: 'כולם התבלבלו'. לא הבנתי אם זה משהו טוב או רע, או מה יקרה עם החיים שלי".

לדבריה, אחרי העזיבה הגיעה תחושת אשמה קשה סביב גירושי הוריה והמצב הכלכלי בבית. "הגיעה האשמה הגדולה: 'הכל בגללי, ההורים שלי מתגרשים'. זה נשאר כמו אחרי מלחמה, כשאת יוצאת ורואה רק הרס ובדידות. ככה מצאתי את עצמי". כשנשאלה אם הרגישה שמשפחתה תלויה בה כלכלית, השיבה: "כלכלית, כן. 'הכל נהרס, עכשיו אין חופשות, אני לא יודעת מה עושים, איך משלמים על הבית'... הייתי בת 11. מבחינתי זה היה נורמלי".

כשנשאלה אם משפחתה השתמשה בה כדי לייצר כסף, מסטריקיו השיבה בפשטות: "כן". במשך שנים כעסה על הוריה, שפטה אותם ונפגעה מהם, אך עם הזמן בחרה לשנות את האופן שבו היא מסתכלת על הסיפור. "האם זה היה אמיתי? כן, ברור. האם אני יכולה לשנות את העובדות? האמת היא שלא. אבל בגלל שזה לא היה משנה את ההיסטוריה שלי, הייתי צריכה למצוא דרך להסתכל על זה אחרת ולהפסיק להיות הקורבן".

מסטריקיו אמרה כי הצליחה לסלוח להוריה, לאב שהיה לדבריה אלים ולאם שלא הייתה לצדה כשהייתה זקוקה לה. "כן, ואני מרגישה טוב עם זה", אמרה. "זה עלה לי המון. אמרתי: 'אי אפשר לסלוח על זה, זה בלתי נסלח', כי הרגשתי הרס מוחלט". עם זאת, הסליחה לא הובילה לחידוש הקשר עם אמה. "סלחתי, אבל אני לא נשארת באותו מקום אף פעם יותר".

אחרי ההצלחה הגדולה הגיעה גם נפילה כלכלית קשה. מסטריקיו סיפרה כיצד עברה מהצלחה של "500,000 נקודות רייטינג" ומופעים מול אולמות מלאים בתיאטרון גראן רקס, מהגדולים והמפורסמים בבואנוס איירס, לעבודה בגלידרייה. "פתאום נשארתי בלי כלום, לבד. כל אחד היה בעניינים שלו וניסה לשרוד, ואני הייתי עוד אחת בסיפור הזה". היו רגעים שבהם "באמת לא היה מה לאכול", משום שלא הייתה נוכחות בוגרת ואחראית בבית. "הייתי רעבה. הייתי רעבה בגיל 13 או 14". כשנשאלה על העבודה בגלידרייה, השיבה: "כן. למדתי להכין גביעי גלידה".

כיום, מסטריקיו עוברת הכשרה כמאמנת מקצועית ומלווה נשים מתוך הסיפור האישי שלה. היא אם לארבעה.