אילה חסון עוזבת את התאגיד: "לא אהיה חלק ממערכת שמשתיקה קולות"

איילה חסון הודיעה הערב (שלישי) על סיום דרכה בתאגיד השידור הישראלי, אחרי ימים של חילופי האשמות בינה לבין הנהלת הערוץ. "החלטתי לסיים את דרכי המקצועית בתאגיד השידור הציבורי", כתבה ב-X. "לא אהיה חלק ממערכת שמבקשת להשתיק קולות שלמים וגדולים בעם ישראל כדי לרצות מחנה מסוים". בהודעתה הערב לא מסרה חסון לאן תעבור ומה יהיה ביתה המקצועי הבא.

חסון תלתה את החלטתה בעימות עם מנהליה סביב הדרישה להתנצל בשידור. לדבריה, "רצף האירועים האחרונים, ובראשם האולטימטום שהוצב בפניי להקריא בשידור התנצלות שהוכתבה לי, המחיש עד כמה נפגעה העצמאות העיתונאית בתאגיד". היא הגדירה את האירועים תסמין של בעיה עמוקה יותר, והוסיפה: "לא אני הסיפור".

המשבר החל בעקבות דברים שאמרה חסון בריאיון לגלי ישראל על נשים בדואיות בנגב: "נשים בדואיות בנגב עם רעלות, שלבעל שלהן יש עוד כמה נשים כמוהן, והן לרוב נשים מוכות". לאחר הסערה התנצלה ברשת וכתבה שלא התכוונה לפגוע באף אישה. ועדת האתיקה של התאגיד הודיעה שהתאגיד מתנצל על הדברים ומקבל גם את התנצלותה, אך המחלוקת על התנצלות נוספת בשידור הפכה לעימות פומבי.

חסון טענה שמנהל חטיבת החדשות, ליאור לנדנברג, דרש ממנה להקריא נוסח מוכתב כתנאי להופעתה. בתאגיד דחו את גרסתה וטענו כי "איש לא הכתיב לה" את הנוסח, אלא הוחלפו בין הצדדים טיוטות בכתב. עוד טענו כי חסון הודיעה מיוזמתה ברשתות שלא תופיע בשידור. בתאגיד גיבו את החלטותיו המקצועיות של לנדנברג ומסרו כי הופנו כלפיו איומים ודברי הסתה.

חסון מצדה כינתה את הודעת התאגיד "שקרית" ופרסמה צילומי מסך של ההתכתבות עם לנדנברג. בהודעה שפורסמה כתב לה כי מדובר בהחלטה שלו כעורך הראשי, והוסיף: "ככל שאין בכוונתך לקרוא התנצלות זאת, אני מבקש שתודיעי לי בהקדם שאוכל להערך לחלופה שידורית". חסון טענה כי הנוסח החלופי שהציעה נדחה, האשימה את התאגיד ב"אכיפה בררנית" וטענה שהוא עצמו מלבה את ההסתה נגדה.

מוקדם יותר היום הנחתה חסון פאנל בכנס הקרן למנהיגות ציונית בירושלים והתקבלה בתשואות. "זה הפער שבין טוויטר פינת 'הארץ' לבין עם ישראל", אמרה. מנכ"ל התאגיד לשעבר אלדד קובלנץ הגדיר בפאנל את המשבר "אירוע ניהולי כושל", ואמר: "אילה התנצלה, מבחינתי האירוע תם. אני הייתי נוהג אחרת". שעות לאחר מכן הודיעה חסון על עזיבתה, בלי לחשוף את התחנה הבאה.

בהודעה הערב הוסיפה חסון: "הסיפור הוא הרצון להשתיק קול של ציבור שלם בישראל. ציבור שמשלם מכספו על השידור הציבורי, וזכאי שקולו יישמע גם כאשר הוא אינו נוח למי שעומדים בראש המערכת. השידור הציבורי אינו רכושו של מחנה כלשהו. הוא שייך לכל אזרחי ישראל, ואין לאיש זכות להפוך אותו לכלי לריצוי מחנה אחד על חשבון האחר.

"הדרך שלי נמשכת ואני בטוחה שניפגש שוב על המסך בקרוב".