כמעט חודש עבר מאז פציעתו הקשה של ידין גלמן, שנורה בגופו במהלך לחימה ושחרור החטופים בבארי. כיום גלמן מתרכז בהתאוששות מהפציעה, אך רוח הלחימה שלו חזקה מתמיד, בריאיון שהעניק לרשת CNN, סיפר השחקן והלוחם על הזוועות שראה בקיבוצים, רגע לפני שנורה ארבע פעמים בגופו, במטרה לתרום להסברה.

את סיפורו התחיל מהערב שלפני, שחגג יום הולדת עם הצוות שלו ובת זוגו, אדוה דדון. "חגגנו לי בערב, ובבוקר קיבלנו קריאה אחרי ששמענו את התקפת הטילים. עלינו על הרכבים ונסענו לשטח כינוס של כל הצוות, מיד עברנו לכפר עזה ומשם עברנו לבארי. שמה חטפתי סטירת לחי, כשראיתי את כל הגופות בדרך לקיבוץ, ברחובות בתוך המדינה שלנו. ראינו גופות של נרצחים, אזרחים שנשרפו חיים ברכבים שלהם, זה היה הדבר הראשון שראינו רק בדרך לבארי".

בשלב הזה סיפר גלמן על כניסתו עם הצוות לקיבוץ. "נכנסו לבארי וראינו משפחות פצועות מפונות מהקיבוץ, ראיתי ילדה בת שלוש שנשרפה בכל הגוף מ-RPG שפגע לה בבית. בתור מפקד ביחידה מובחרת נדרש ממני לנתק את כל התמונות ולהתפקס, במיוחד שאתה מבין שמי שמותקף זה לא חיילים אלא משפחות וילדים, ואתה חייב להיכנס ולהציל אותם".

"זה היה משהו שבחיים לא דמיינתי שאראה בחיי, גם בתור לוחם. ראיתי תינוקות שנרצחו במיטה, משפחות שנרצחו בזמן שהתחבקו. ראיתי משפחה שנשרפה חיה בתוך החדר שלהם, אנשים יפים נשרפו חיים בתוך הבתים שלהם. אנחנו עברנו מבית לבית וניסינו להציל כמה שיותר אנשים שאפשר".

גלמן ביחד עם הצוות שלו עברו מבית לבית במשך יום שלם, עד שנפצע מירי מחבל. "ב-7 בערב נסענו לחדר האוכל של בארי במטרה להציל אזרחים שנקשרו ביחד ועברו התעללות, ונשרפו אחד מול השני. אבל רגע לפני שנכנסו, נפגעתי מירי של מחבל חמאס שפגע לי באצבע, הצלחנו לנטרל אותו אבל מיד לאחר מכן נפגעתי משלושה כדורים בחזה, בכתף וביד. הלחימה המשיכה והצוות שלי הצליח לנטרל את המחבלים ולפנות אותי ואת חברי דוד, שלצערי נפטר".

אדוה דדון וידין גלמן (צילום: זיו קורן, מתוך עמוד האינסטגרם של ידין גלמן)
אדוה דדון וידין גלמן אחרי ההתאוששות מהפציעה הקשה | צילום: זיו קורן, מתוך עמוד האינסטגרם של ידין גלמן

המגישה ההמומה התקשתה להבין מאיפה הכוח המנטלי שלו להמשיך ולהלחם גם אחרי הפציעה והזוועות שראה: "התפוצצה לך האצבע, ראית את חבריך נהרגים, ראית משפחות שנרצחו. איך אפשר לתפקד אחרי דבר כזה?" היא שאלה.

גלמן ענה לה: "זאת שאלה שצריך לשאול כל ישראלי שחי בישראל ומחוץ לה. כל המדינה בטראומה, הבית שלנו חולל, הביטחון שלנו נפגע ואנחנו רואים רוע טהור על גבולות המדינה. איך אני עושה את זה? אני חושב שזה לא רלוונטי לעכשיו, אלא לאחרי המלחמה. עכשיו ישראל נלחמת מול הרוע הגדול ביותר שפגשנו וזה מה שחשוב, לנצח במלחמה ולדאוג שהרוע הטהור הזה יעלם מן העולם".