"הזמן רץ, מי שלא מבין את זה עושה טעות מרה"

גילה אלמגור עלתה כמעט על כל במה בעולם התיאטרון הישראלי, כיכבה באינספור הצגות וגילמה עשרות (אם לא מאות) דמויות, ועכשיו - בגיל 85 - היא רצתה לקחת על עצמה אתגר חדש: "הזמר במסכה" (פרק חדש בשני, אחרי החדשות, קשת 12). בריאיון לגלית גוטמן ויעל בר זוהר, היא סיפרה על העבודה בגילה המתקדם, המחיר שהיא גובה והחוויה שעברה בתוכנית, כשנכנסה לתחפושת של הבובה.

"הזמן רץ, מי שלא מבין את זה עושה טעות מרה", אמרה אלמגור והסבירה למה היא עדיין על הבמות: "אם יש דברים שלא עשיתי ואני יכולה עוד ליהנות, אז למה לא? אני משחקת עכשיו בשתי הצגות בהבימה ובקאמרי, אני חייבת לעבוד. התקשרו אליי מהקאמרי והציעו לי תפקיד לסירוגין ב'צ'ילבות', ראיתי את ההצגה ואמרתי: 'איזה תפקיד נהדר, איזו מתנה'. אין תפקידים לנשים מבוגרות".

את בת 85 ומדברת על זה שאת חייבת לעבוד.
"במקצוע הזה אין מרום מעמד, מציעה לכולם להכניס את זה לראש. אנחנו שחקנים ואנחנו צריכים לעבוד, להיראות ולהופיע. לאחרונה וירוס קטלני התלבש עליי, על מיתר הקול. שלושה שבועות לא יצא קול מהפה שלי, חשבתי שנגמר הקול. טיפלתי והקול חזר אבל אני עדיין צרודה, אני לא מוותרת".

ספרי לנו על הרגע שהצטרפת ל"הזמר במסכה".
"אמרתי 'מה פתאום, ברגע שאפתח את הפה יזהו אותי'. אחר כך חשבתי למה לא, את זה עוד לא עשיתי. אני אוהבת הרפתקאות, אני שובבה בעצם ורק נראית רצינית. רואה את הריקושט של ההרפתקה, אחרי הקרנה בסינמטק ניגשו אליי ואמרו לי כל הכבוד".

פחדת שצדי יזהה אותך?
"הייתי בטוחה, הוא אח שלי. בכל השנים שאני עוסקת במקצוע, יצאתי עם שניים - יהורם גאון וצדי צרפתי, אלה האחים שלא היו לי אף פעם".

הצלחת ליהנות מהתוכנית?
"זאת עבודה, יש מדידות. האלמנט הכי חשוב הוא הסוד, זה האתגר הגדול. אני יודעת לשמור סוד, אפילו לבתי ולנכדתי לא שחררתי רמז. החוכמה היא לשמור את הסוד ולהתחייב, זה אתגר".

אלמגור שיתפה על הילדות שבה נאלצה להתמודד עם רצח אביה ופגיעת הנפש של אמה: "לא יכולתי להגיד למי שמציק לי שאבא שלי יבוא כי לא היה אבא. כשאת גדלה ככה את מגדלת מרפקים חזקים ואת אומרת שמי שיתחיל איתי יהיה לו רע. לא רציתי להיות שחקנית בכלל, לא ראיתי תיאטרון. את ההצגה הראשונה ראיתי בגיל 14, אמרתי לעצמי: 'ככה אני רוצה, אני רוצה להיות שם".