תמיר סטיינמן משתף באומץ: "פחדתי לפגוע בעצמי"

בבוקר 7 באוקטובר קם עם ישראל לחדשות הקשות מהאירועים שהתחוללו ביישובי העוטף. בין האנשים הראשונים שנחשפו לעדויות היה תמיר סטיינמן, שהיה אז כתב הדרום של חדשות 12 ושמע בזמן אמת על המתרחש. בריאיון שקיים הערב (שישי) אצל אופירה אסייג, הוא חשף בגילוי לב על ההתמודדות הנפשית בשבועות הראשונים, ההתאוששות וההחלטה לעזוב את חבל הארץ שהפך לחלק ממנו.

סטיינמן שיתף באומץ על השבועות הראשונים אחרי שבעה באוקטובר: "הייתי לבד בבית, אשתי יעל, שני הילדים ומסי הכלב נסעו לגור אצל ההורים של אשתי כדי שאני אוכל לנהל את האירוע. היה רגע אחרי שהם חזרו הביתה, אחרי איזה חודש, שהסתכלתי על הדלת ואמרתי לעצמי שתבוא משטרה, עובד סוציאלי, איך הם נותנים לי להיות איתם לבד בבית? הרגשתי שאני עובר עם עצמי משהו, טלטלה רגשית, פחדתי לפגוע בהם, בעצמי. עם הזמן אתה משתחרר, זה עובר ואתה מתחזק, המשפחה היא העוגן שלי, במובן מסוים טוב שהם חזרו הביתה כי הם חיזקו אותי וככה החזירו אותי לחיים".

קיבלת טיפול רפואי?
"בשנתיים האחרונות חוויתי לא מעט תופעות של טראומה, אני מניח שהצופים שלנו גם, הם יודעים על מה אני מדבר. חלק מהפנים שפתאום אתה לא כל כך מרגיש ובעיניים אתה לא כל כך רואה כמה שבועות, הלכתי לרופאים ושאלתי. לאט לאט זה משתחרר, אבל זה קצת מפחיד כי אתה לא באמת מבין מה קורה, אבל יש כל כך הרבה אנשים שחווים את זה, קשה לי לדבר על עצמי".

סטיינמן הסביר את החלטתו לעזוב את תפקיד כתב הדרום לאחר 14 שנים: "עזבנו את באר שבע, עברנו לשרון, אבל אם להיות כן במאה אחוז הלב שלי וחלק ממני באמת עדיין שם. אני שומר על קשר עם התושבים, עברנו ביחד כל כך הרבה. אירועים שחווינו ביחד, כמו להיכנס תוך כדי האזעקה למשפחה שהבית שלה נפגע, האזעקה מסתיימת ואז אתה מגלה שהצלם שלך חוטף התקף לב".

העיתונאי שיתף בהודעה שקיבל מתושבת הדרום: "ילדה מקסימה בת 13 בשם רוני לפני שבועיים שלחה לי וידאו ואמרה 'שמעתי שאתה קצת לא הרגשת טוב ורציתי לחזק ולשמח אותך'. הם באמת בתוך הלב שלי, הם לא יודעים את זה לפעמים, אני מוצא את עצמי, כמו עם ההודעה הזאת, יושב באוטו וזה עושה לך משהו, זה מזיז לך משהו בלב".

אפשר לומר שעזבת את הדרום לטובת השרון בגלל שבעה באוקטובר.
"זה היה חלק מזה. אני 14, 15 שנים מסתובב שם וגם בעבורי משהו באמון נשבר, מקבלים מלא תקציבים, משאבים וכסף, לי באופן אישי קצת חסר יחס, לב, חיבוק. לפני כמה ימים היה את הפוסט של רום ברסלבסקי ששבר את הלב של כל המדינה, את רואה בן אדם שחוזר מהתופת ומרגיש לבד. אנחנו צריכים קצת יותר לחבק את האנשים האלה, בכלל אחד את השני, עברנו טראומה כל כך קשה. בשבעה באוקטובר מישהו פתח לי את השער ואמר לי 'תיכנס לגיהינום', אתה רואה דברים שבני אדם נורמליים לא אמורים, שיא הרוע האנושי".

מתי התחלת להרגיש את גודל האירוע?
"זה קרה מאוד מהר יחסית, כי התחלתי לקבל הודעות של 'הצילו, יש כאן מחבלים'. היה רגע אחד, ביום שאחרי, שהבנתי שאני אהיה הבן אדם שיצטרך לעשות את הכתבות השמחות של החזרה הביתה של התושבים ולא רציתי. זה כאילו הכול בסדר, לטשטש, לטייח ואף פעם לא יהיה שוב בסדר בתחושה שלי. עם הזמן אתה מבין שאין מה לעשות, חייבים להמשיך וזה באמת חלק מהתכונות של העם המדהים הזה. אני מסתכל על התושבים שחוזרים הביתה, יותר מ-90 אחוז, זה סוג של נס, הם אנשים מדהימים ואני שואב גם מהם את הכוח".