הבמאי והיוצר יצחק שאולי הלך לעולמו בגיל 91

הבמאי והיוצר יצחק שאולי הלך אמש (שבת) לעולמו בגיל 91. שאולי, שהיה בין השאר גם שחקן, שדרן רדיו ועורך טלוויזיה ותיאטרון ישראלי, יצר כמה מהסדרות האייקוניות בישראל ובהם "קרובים קרובים", "זהו זה!", "לגעת באושר", "לחיי האהבה", "משחק החיים" ו"מיכאלה". בשנת 2010 הוענק לו פרס מפעל חיים מטעם האקדמיה לטלוויזיה.

שאולי נולד בשנת 1935 בארגנטינה, וכשהיה בן 13 עלה לישראל עם משפחתו. הוא שירת בלהקת הנח"ל, ועם סיום שירותו הצבאי הוא שימש כמורה מחנך ובמקביל כמבקר קולנוע בעיתון "מעריב לנוער". כשהיה בן 27 יצא לשליחות בברזיל, שם למד בבית הספר לקולנוע מטעם משרד החוץ הברזילאי.

כששב לישראל אחרי שלוש שנים, הוא החל את קריירת המשחק שלו: הוא שיחק בהצגה "הטיירה", בקומדיה "הזוג המוזר" וב"עלי כינור"; בשנת 1972 שימש כעוזר במאי וכשחקן בסרטו של אברהם הפנר, "לאן נעלם דניאל וקס". באותן שנים הוא גם שידר ברדיו - כשהגיש את "הצגה שלישית" בגלי צה"ל ואת "מסך גדול קטן".

את עיקר פרסומו עשה שאולי בעבודתו בטלוויזיה החינוכית ובערוץ 1, שם ביים את "גם אנו שופטים", "מצב משפחתי", "ליד עריסת הקולנוע", וכן את סדרת הנוער "לא כולל שירות" והסדרה הקומית "חצי המנשה". הוא ביים גם את "זהו זה!", כשתחילה ביים את הפינות "נוח בר מוח" ו"סערה בכוס תה", ובהמשך החל לביים תוכניות שלמות.

בשנים 1983–1986, יצר, יחד עם המפיקה רישה טירמן, את הסיטקום הישראלי הראשון "קרובים קרובים", אותו גם ביים. בשנת 1994 הוא ביים את קלטת הילדים "והילד הזה הוא אני" המבוססת על שיריו של יהודה אטלס, ומשנות תחילת שנו האלפיים החל לביים את הטלנובלות הישראליות הראשונות שהיו לנצפות מאוד: ""לגעת באושר", "לחיי האהבה", "משחק החיים", "מיכאלה" ו"המקום".

בתיאטרון הוא ביים את ההצגות: "פרחים לעכבר לבן", "קהיר, פברואר 78", "ועכשיו כולם ביחד", "אתה קולט אותי?", "חגיגות סיום רוטציה", "האגף הסגור", "בת 26 פעם שנייה"; בשנים האחרונות ביים בתיאטרון היידישפיל, ובין השאר הוא חתום על "הזכייה הגדולה", "המגילה", "געבירטיג", "אמא יהודייה ב-10 שיעורים", "בעלת הארמון", "כוכבים נוצצים", "ספסל הזהב", "שירת חב"ד" ו"החיים על פי בודו".