"הם לא רצו להגן עליי, הם רצו לשמור על הגביע שלהם": ירדן רומן-גת, ששוחררה בחודש שעבר משבי החמאס, התראיינה הלילה (א') לראשונה מעבר לים - ושחזרה בתוכנית "60 דקות" האמריקאית את 54 ימי החטיפה שלה לרצועת עזה. בין היתר סיפרה כי "צפו בי כל הזמן, לא הייתי נסתרת, אפילו לא לרגע. הם היו יכולים לעשות לי מה שהם רוצים, הרגשתי חסרת אונים".
במסגרת הכתבה, לצד המפגש של רומן-גת בישראל עם העיתונאית האמריקאית לזלי סטוהל, התראיינו גם בעלה אלון, אחיה גילי, ומירב לשם-גונן, שבתה רומי חטופה גם היא. בנוסף, סטוהל התלוותה לאלון גת, בעלה של ירדן שאחותו כרמל עדיין בשבי, לביקור בבית בקיבוץ בארי שממנו נחטפו השתיים. תחילה נחטפו יחד עם ירדן גם אלון ובתם גפן, אך השלושה הצליחו להימלט מהמחבלים - עד שירדן החליטה למסור את גפן לאביה ונתפסה לבדה. הריאיון המלא איתה ישודר בישראל בהמשך השבוע, במסגרת שידורי "60 דקות" בסלקום TV.
"אני לא אצנית טובה, וכשרצתי יחד עם 12 הקילוגרמים של התינוקת שלי, הסיכוי הכי טוב היה שאלון ייקח אותה. הוא רץ ממש טוב", סיפרה רומן-גת בריאיון איתה, "אני פשוט מסרתי אותה, לא הייתה התלבטות". אלון וגפן הצליחו להסתתר, אך בשלב מסוים ירדן החליטה לעצור. "העמדתי פני מתה, אבל לא הייתי מסוגלת לעצור את הנשימה", הסבירה. "אז הם אמרו, 'לא, היא לא מתה, אין כאן דם, קחו אותה'. הם תפסו אותי בזרועות והתחילו לגרור אותי על הקרקע בחזרה למכונית. הייתי עם פיג'מה, והבגדים שלי החלו להחליק לי מהגוף. זה היה אחד הרגעים הכי מפחידים, כי המחשבות שלי היו ש'אפילו אם לא היו להם כוונות כאלה, עכשיו הם עלולים לעשות את זה, ואני חצי ערומה'. פחדתי שיאנסו אותי".
"למזלי הם לא עשו את זה, המטרה שלהם הייתה להביא אותי לעזה", המשיכה רומן-גת, "הם הציגו אותי שם לראווה כמו גביע, כאילו הפנים שלי הם חפץ. אני לא הייתי אנושית". בנוסף, ובניגוד לחטופים רבים אחרים, היא סיפרה כי בשום שלב לא הוחזקה בשבי מתחת לאדמה: "בסופו של דבר הגענו לבית. הייתי לבד, אבל אף פעם לא באמת הייתי לבד כי היו איתי שומרים. הם היו איתי 24/7, מהרגע שבו הגעתי לעזה עד לרגע שבו עזבתי. הם היו רק גברים. את לא יכולה להתנגד לכלום, זה יכול לעלות לך בחייך". במהלך השבי שומריה הלבישו אותה בחיג'אב, שכיסה את רוב חלקי גופה.
כשנשאלה על היחס של שוביה, רומן-גת הסבירה כי "הם לא רצו להגן עליי. הם רצו לשמור על הגביע שלהם. אבל אני חושבת שכן הצלחתי לגרום להם לדאוג לי, במידה מסוימת. ואני חושבת שזה עזר לי לשרוד". במהלך הריאיון סיפרה רומן-גת גם על מקרה שבו גילתה כי אלון וגפן בריאים ושלמים דרך האזנה לשידורי רדיו ישראליים, לאחר שלושה שבועות של חוסר ודאות בנושא, וסירבה להשיב לשאלתה של סטוהל על תנאי התזונה שלה בשבי. כשנשאלה על התקיפות הישראליות ברצועת עזה, היא הודתה שחששה שהן יפגעו גם בה: "להיות באזור מלחמה זו חוויה מאוד מלחיצה. אי אפשר להתעלם מזה, זה מאוד אינטנסיבי".
לאחר 54 יום, כשהגיע תורה להשתחרר מהשבי במסגרת מתווה השבת החטופים החלקי, רומן-גת סיפרה כי התקשתה לשמוח. "הם לא הבינו למה אני לא שמחה, הם כמעט דרשו את זה, 'תשמחי, תשמחי כבר, את הולכת הביתה'", תיארה את הרגעים האחרונים לצד שוביה. כשנשאל אם ירדן שחזרה מהשבי זהה לזו שנלקחה אליו, השיב אלון בחיוב, אך ציין שדווקא הוא זה שהשתנה: "אני לא אותו אדם, אני נקרע בין המידע החדש על כרמל, אמא שלי נרצחה ולא היה לי זמן להתאבל על זה. התנתקתי רגשית, ואני חושב שאני עדיין מנותק".