ליאור אשכנזי: "לא עבדתי שנתיים, לא הייתי מסוגל"

הטלוויזיה הישראלית מכירה טוב את פניו של ליאור אשכנזי, השחקן, שמככב למעלה מ-30 שנה בסדרות והצגות תיאטרון. הערב (רביעי) התארח ב"אינטימי" אצל רפי רשף. הוא סיפר כיצד קרה שבמשך שנתיים לא הצליח לעבוד, כיצד יצא מזה ואיך למרות הכל הוא מגדיר את עצמו אדם ביישן?

את הפרק הראשון פתחו שחקני "ארץ נהדרת" בביצוע מרגש לשיר "מתחת לשמיים", כשלצידם ניגן שורד השבי שחזר בשבועות האחרונים ארצה, אלון אהל. "זה היה רגע מרגש מאוד", סיפר אשכנזי על הסיטואציה המדהימה. "ניגשתי לאבא שלו ולחשתי לו באוזן במהלך השיר: 'אתה קולט שזה קורה? זה לא היה אמור להיות".

בתור מי שנוהג לחקות פוליטיקאים רבים בתוכנית הסטירה המוכרת, וביניהם הדמות המוכרת ביותר שלו, חבר הכנסת ויושב ראש "המחנה הממלכתי" בני גנץ, יש לו הרבה ביקורת לממשלה ולנבחרי הציבור. הוא מרבה להביע את דעתו גם מחוץ לגבולות "ארץ נהדרת".

כמה אתה חושב שהדמות של גנץ וההגכחה שלו תרמה למעמדו?
"רוב הטקסטים, למען האמת, הם קופי פייסט מהמציאות. איך שהוא, מי שזה לא יהיה שיושב בממשלה עושה עבודה קלה לעובדים של "ארץ נהדרת", זה הכל 'העתק-הדבק'".

בשנתיים האחרונות לקח על עצמו השחקן תפקיד מרכזי במלחמה להשבת החטופים. הוא דיבר בעצרות, הקריא טקסטים וזעק לשמיים. אשכנזי עשה כל מה שאפשר על מנת לסיים את המלחמה ולהציל את מי שעוד אפשר. "אני מושקע אישית בדבר הזה. משהו אישי ברמת הצדק בוער אצלי", הוא הסביר.

לצד המאבק הלאומי, אשכנזי נלחם ועובר תהליך לעצמו. הוא שיתף: "לא עבדתי שנתיים מבחירה, עצרתי. דברים נעצרו, הייתי אמור לצלם סדרה באמצע. לא הייתי מסוגל, הייתי אמור להתעסק בקומדיות ולא יכולתי - הכל היה יותר מדי עבורי. יום אחד מאיה, אשתי אמרה לי שאני צריך לחזור לעבוד".

היית צריך פרנסה?
"זה לא היה בשבילי לפרנס. מאיה עובדת ויכולה להחזיק את שנינו. זה היה יותר עניין של 'קח את עצמך בידיים'. צריך לחזור להתעסק בדברים שאני אוהב לעשות. הנחתי איזה אירוע, חייכתי והתבדחתי שם, הייתי קליל - אני זוכר שמאיה אמרה לי שהיא התגעגעה אליי. הכל היה נורא כועס ועצוב, פתאום קלטתי כמה אני רעב".

>> לצפייה בריאיון המלא עם ליאור אשכנזי ב"אינטימי עם רפי רשף" ב+12

"חזרתי לתיאטרון אחרי 12 שנה. ההצגות שלי הן רק בתל אביב, אני עוד לא יכול להיכנס לוואן ולנסוע - קשה לי. היה לי רצון לחזור, להתעסק, ליצור. אני לא עושה אודישנים, לא ממקום 'דיוואי' או של טאלנט, אני פשוט לא טוב בזה, זה מכניס אותי לחרדה".

השחקן סיפר על החרדה שלו מאוד ישנים ועל מקרה אחד שקרה מזמן אבל זכור לו עד היום: "נבחנתי ללהקה צבאית, תכננתי לשיר 'יש אי שם' ולבצע מערכון. נלחצתי, היו שם אנשים מאוד מוכשרים עם גיטרות, עשו קולות אחד לשני, לא הבנתי איך אני נכנס לדבר הזה. אזרתי אומץ ונכנסתי לחדר ופתאום הבנתי שכולם הולכים לצפות באודישן שלך, גם הבוחנים וגם כל שאר האנשים באולם, הבנתי שאני לא יכול לעשות את זה".

מדובר בחוסר ביטחון או משהו אחר?
אני אדם מאוד ביישן, אנשים מלחיצים אותי באופן כללי. אני לא כזה סוציאלי ולמרות שאני נראה נורא קול - אני לא. קשה לי עם הרבה אנשים, למרות מה שאני עובד, זה מוזר. פעם מישהו אמר לי שזה כנראה התיקון שלי ואני חושב על זה הרבה".