יאיר קדר אחראי לאחד ממפעלי התיעוד המרשימים בתרבות הישראלית - סדרת הסרטים התיעודיים "העברים" על הכותבים הכי גדולים בשפה העברית. בין השאר, הוא עשה סרטים על יונה וולך, לאה גולדברג, י.ח ברנר ועמוס עוז. בסוף השנה שעברה יצא סרטו "הפרק האחרון של א.ב. יהושע", שישודר הערב שוב בכאן 11, לזכרו של א.ב. יהושע שהלך היום לעולמו. הסרט הזה שונה מקודמיו בדבר אחד חשוב: הגיבור שלו היה בחיים כשהוא צולם.
לדברי קדר, ההיכרות שלו עם יהושע התחילה בעקבות מותו של עמוס עוז. קדר כבר החל לעבוד אז על הסרט "החלון הרביעי", שיצא אחרי מותו של עוז. "עמוס עוז נפטר ואז ידעתי שאני צריך להגיע אליו. לא ידעתי כל כך איך להגיע אליו ואיך לפנות אליו, כי זה מאוד משונה, תחשוב שאתה לא יודע כל כך מה השם שלו, איך קוראים לו, א.ב, או אברהם, מר יהושע, בולי? יש הרבה שמות לאיש", הוא נזכר, "ואמרו לי שאם אני אגיד לו בולי, כמו שרק המעגל הפנימי קורא לו, אז הוא יגיד לי כן - וזה עבד".
הקשר ביניהם קיבל תפנית כשקדר הבין שיהושע כבר חושב על מותו שלו. "הוא בא לראיון על עמוס עוז, ומיד הייתה לנו כימיה, כי הוא מאוד ישיר, ידידותי וחם, מאוד פשוט גם בתקשורת שלו", מספר קדר, "ואז הוא שאל אותי אם אני עושה סרטים על אנשים חיים, אז אמרתי לו: 'לא, עשיתי 15 סרטים על אנשים מתים'. ואז הלכתי הביתה ואמרתי לעצמי איך אני אומר לא לדבר כזה, איזו זכות יש לי להגיד לא, כשא.ב. יהושע מציע לי לעשות סרט עליו? ואז חזרתי, והוא העמיד לי כמה תנאים, הוא עשה לי כמו מבחן חניכה, אבל עברתי אותו בשלום".
העבודה על הסרט כללה תהפוכות רבות, גם בגלל מחלתו של יהושע ומצב רוחו, וגם בגלל מגפת הקורונה שהייתה בשיאה. לפי קדר, "כל התוכניות שהיו לנו לגבי הסרט קרסו. בהתחלה הוא אמר 'אני לא אשרוד, אני אמות', זה לא קרה. אחר כך כל הנסיעות שתוכננו בתסריט לא קרו בגלל הקורונה. סצנת הסיום של הסרט הייתה אמורה להיות באיטליה, שם הוא כוכב עליון. רציתי לקחת אותו למרוקו, אבל שום דבר לא קרה. אז הסרט כל הזמן השתנה".
איך התמודדתם עם זה?
"בהתחלה ביקשתי ממנו, אמרתי לו 'אולי אתה תכתוב את התסריט לסרט', הוא נדלק, היה סקרן - כמה מרוויחים, איזו עדשה, הכל. בעצם כל הזמן צילמתי משהו, כל פעם הוספנו עוד תוכן".
מי החליט על השם לסרט?
"בחרנו את השם ביחד. אני רציתי לקרוא לו 'הרומן האחרון של א.ב. יהושע', הוא אמר 'אני לא חושב שזה מתאים', ואז הוא הציע את 'הפרק', שזה בעצם פרק הסיום איתו. לא עשיתי ביוגרפיה מלאה איתו, עשיתי פרק אחרון בחיים של בן אדם. איך הוא מסתכל על הקריירה, איך הוא מסתכל על הספרות, מה תרמה לו האמנות, המשפחה, האהבה הזיכרונות, הסרטן".
איך קיבלת את הבשורה על מותו?
"כתבו לי בפייסבוק. אתמול אמרו לי שיש לו שעות ספורות. לפני שנתיים הזעיקו אותי, הייתה בשורה בכל המערכות שנותרו לו שעות ספורות לחיות אז חשבתי שכך גם הפעם. ואז לפנות בוקר היום כתבו לי שהוא נפטר והתחלתי לבכות. מאוד אהבתי אותו. הלך לי חבר".
מה אתה מקווה שיזכרו ממנו?
"אני חושב שיזכרו לו את הרומנים, הוא עשה שם עבודה בכמה ספרים, שזה פשוט פסגת הספרות הישראלית, ככה נראה לי. הספר האהוב עליי זה 'מולכו'. זה ספר נבואי שמדבר על השנים האחרונות בחייו. אני חושב שהוא ייזכר להרבה זמן בזכות הדברים האלה".