בערב יום ה' סיפרה העיתונאית בת ה-87 סילבי קשת, כי בעבר הותקפה מינית, לכאורה, על ידי השר לשעבר המנוח טומי לפיד. לצד אינספור תגובות מצד אנשים שיצאו נגד העיתונאית על הטיימינג בו בחרה לצאת בהצהרה, גולשים חדי עין ובעלי זיכרון טוב הציפו מחדש קטע ישן מהתכנית "פופוליטיקה", בו לפיד מדגים קצת מהקסם האישי המפורסם שלו. התסריטאי אורי גרוס ("או בוי", "השיר שלנו") העלה לדף הפייסבוק שלו סרטון מהתכנית, בו מתארחת אישה "שהשתטחה על קברי צדיקים", לדברי המנחה דן מרגלית (היא מספרת כי רק ביקרה בקברי הצדיקים), ובתגובה להצגתה אמר לפיד: "אני מוכן בתנאי זה להיות קבר של צדיק".

טל פאר, האורחת שביקרה בקברי הצדיקים, השיבה במבוכה: "אני אקבל את זה כמחמאה", אך פרופסורית רחל אליאור, שגם התארחה בפאנל, לא קיבלה את הדברים וענתה ללפיד: "אנחנו נעמיד פנים שלא שמענו את ההערה הזו, אנחנו לא מקבלים את זה כמחמאה אלא כביקורת". לפיד לא התבלבל וענה לה לקול צחוק הקהל: "אני לא דיברתי עליך, אני דיברתי עליה".

למרות העקיצה של לפיד (אם נהיה עדינים), אליאור ענתה לו בחיוך: "יכול להיות, אבל אני מדברת בשם כל הנשים, אנחנו מוחות על ההתנהגות הזאת". פאר ניסתה לסיים את הדיון ואמרה, "אני אקבל את זה כמחמאה, למרות שהכוונה...", ואליאור השלימה, "הכוונה רעה". בהמשך הקטע המלא, ניתן לראות את המנחה דן מרגלית מתערב בנקודה זאת ומגן על לפיד: "רגע, הכוונה יכולה להיות לא נאותה, אבל היא לא רעה". אליאור קיבלה את ההגדרה המרוככת, "אני מסכימה, הכוונה לא נאותה" ומרגלית סיכם את הדיון: "טוב, עכשיו בואו נחדול להתבדח, בבקשה". פרופ' אליאור, רק נציין, זכתה ביום האישה הבינלאומי האחרון באות הוקרה לנשים פורצות דרך מטעם ויצ"ו ירושלים, על פועלה למען החברה הישראלית.

גם אם ההערה של לפיד והדיון הנלווה נראים הזויים ופוגעניים בשנת 2017, האירוע המביך מקבל אור חדש לאור טענותיה של קשת. ביום ה' האחרון סיפרה קשת בדף הפייסבוק שלה על אירוע שהתרחש בלונדון בשנת 1963, בו לדבריה טומי לפיד עלה לדירתה כדי להשתמש בטלפון, ואז כשעלו לדירה הפיל אותה על השטיח, קרע את שמלתה וניסה לפתוח את רוכסנו. קשת מספרת כי בעטה באיבריו האינטימיים, ולמחרת דרשה ממנו לפצות אותה על השמלה שנקרעה, או שתחשוף את מעשיו בפני אשתו. את הפוסט סיימה במילים "זהו המלך שבנו הוא נסיך", בהתייחסה לבנו, חבר הכנסת יאיר לפיד. 

טל פאר מסרה בתגובה: "אני מאמינה שצריך לשפוט כל התרחשות לפי הזמן בה התרחשה. כישראלית שחיה ועבדה פה בשנות התשעים נתקלתי בסוגים שונים של מה שקוראים היום 'הטרדה מינית'. המקרה הספציפי הזה, כשהוא נבחן במבחן הזמן והתקופה לא היה בעבורי טראומה. זו השפה שבה דברו אז. בחרתי לקבל את דבריו של מר לפיד כמחמאה מכיוון שזו הדרך בה החמיאו באותה תקופה גברים מבוגרים לבחורות צעירות. זה היה הדיבור.

"כבחורה צעירה שעבדה עם גברים בוגרים, בעלי שיעור קומה ומוניטין מרשים, למדתי שמאחורי כל תואר עומד אדם. לעתים ראוי האדם לתארו ולעיתים האכזבה עולה על הכבוד וההילה שבנו סביבו. מר לפיד ניגש אליי אחרי השידור והתנצל. הוא התנהג כג'נטלמן, לחץ את ידי ואמר שלפעמים נפלטות לו מחמאות בדרך של עקיצות ושהוא מאוד מעריך את הדרך בה התנהלתי בדיון.

"שנים אחרי, כשעבדתי עם רה"מ אריאל שרון ונפגשנו בכנסת, צחקנו על הפה הגדול שלו. לצערי, חוויתי חוויות יותר חמורות מהערה לא במקום בשידור חי. אבל אלו היו הזמנים. התמודדתי עם החוויות האלו בדרך הכי נחרצת וכוחנית שידעתי. ניצחתי את האנשים הקטנים שעמדו מאחורי התארים הגדולים.

"אני תומכת בלב שלם בכל מי שהותקפה מינית, שהופלתה, עם כל מי שהרגישה מושפלת ואבודה. זו חוויה איומה שקשה להחלים ממנה. אני לא חושבת שנכון להציף כל הערה מטופשת שאמר איש ציבור, שנים אחרי.
יש גבול מאוד עדין בין פגיעה באישה לבין זריקת מילה לא במקום, לפני עשרים שנה. חשוב לשמור על הגבול הזה למען כבודן של הנשים שהותקפו.

"והיום, קל יותר להסתובב בעולם הזה בתלבושת של בחורה. קודם כל, מטרידים פחות פנסיונריות כמוני, שנית, הקול הנשי נשמע יותר, הגבולות ברורים והאכיפה והשיימינג מפחיד. יש עוד הרבה מקום לעבודה.
את הבן והבת שלי אני מלמדת לכבד אדם באשר הוא אדם ולהלחם, תמיד להילחם כשמרגישים לא נעים וחוסר צדק, לא משנה מי עומד מולך".

TVbee בפייסבוק