צדי צרפתי על בר רפאלי: "יש דימוי של דוגמנית, ופתאום אתה מגלה בחורה חדה"

צדי צרפתי כבר בן 85 והוא ממש לא מתכוון לנוח. הבמאי והשופט חוזר לעונה חדשה של "הזמר במסכה" (פרק הבכורה בשבת, אחרי החדשות, קשת 12) ומספר בריאיון ל"גלית ואילנית" על צילומי התוכנית, השופטים החדשים שהצטרפו לשולחן והקשר המיוחד עם השופט שחר חסון: "יש משהו משלים".

כבר חמש עונות הבמאי צדי צרפתי הוא חלק מפאנל השופטים של "הזמר במסכה". השנה אל השולחן הצטרפו אליו עוד שני שופטים חדשים, בר רפאלי ומשה פרץ. בריאיון הוא שיתף על העבודה לצדם: "משה פרץ זה אוזן מאוד מדויקת וחדה. אז כשמשה אומר: 'זה לא זה' זה לא. אבל אני מכיר את משה הוא היה איתי ב"כוכב נולד" והוא נהדר. בר רפאלי הייתה בשבילי הפתעה, אני לא הכרתי אותה. יש דימוי, דוגמנית. פתאום אני מגלה בחורה חדה, אנרגטית, באה לעבודה מוכנה, מעיזה, משוחררת ואמיצה שלא מפחדת להביע דעה. פתאום ראיתי את הפאנל ואמרתי, 'וואלה צריך להילחם', יש פייט".

מי הכי תחרותי?
"עדיין אופירה, גם בר. בעצם עזבו, חוץ משחר וממני, כולם תחרותיים".

אתה ושחר זה זיווג שלא ברור איך הוא לא קרה לנו קודם.
"אני אפילו לא יודע להסביר, אנחנו פשוט נהנים אומרים, שטויות. מעבר להטרלות שלו לפעמים הוא זורק שטויות אני פשוט הולך אחריו. יש משהו נורא משלים, שאני אפילו לא יודע להסביר את זה אבל כל כך נוח לי שם איתו".

התפקיד הזה של מי שכל פעם לא יודע, אתה עדיין נשאר איתו?
"למה את אומרת את זה, כבר את מוחקת אותי? אולי אני אפתיע. העונה הזאת הבנתי שאני עסוק בהמון דברים. אני מביים, אז אני רואה קודם כל את הנאמבר שמדליק אותי, התאורה מדליקה אותי, האפקט הויזואלי בכלל. אני עסוק בשטויות ונגמר השיר ואני שוכח להקשיב רק לצד המוזיקלי".

עברו כמה שנים טובות מאז צדי של "כוכב נולד" אתה מרגיש צדי אחר?
"הייתי שם תשע עונות. ב"כוכב נולד" אני צדי כבמאי, אתה רואה זמרת ואתה מזהה אם יש נוכחות זה מה שאני עושה כל החיים. פה זה קטסטרופה אין לי מושג בכלום".

האם השתנת והתרככת?
"בטח שהשתנתי, עברו 20 שנה, הזדקנתי. אני יותר משוחרר, אני שוכח בכלל שיש מצלמה, בכלל לא מודע לזה. ב"כוכב" בהתחלה היה מאוד קשה, אני פוחד פחד מוות ממצלמה זה הרגשה של איזה זכוכית רנגטן שמזהה כל דבר ורואה כל דבר ולא סבלתי את זה. היום ויתרתי, הכל עובר. אתה מקבל את עצמך".

בראיונות קודמים שאתה מספר על הילד שהיית, אתה מסר על ילד מאוד ביישן ומופנם ואני שואלת אם הוא עדיין קיים שם?
"בטוח, ביני לביני. אני כאילו לא ממש בנוי לזה אני בתוך זה כי אני כל החיים בתוך זה. אבל אני כשלעצמי, יש לי שם איזה חוסר ביטחון בסיסי שאני לא יודע להסביר. לקבל את עת עצמך כמו שאתה, תמיד למצוא חן ואני אף פעם לא מאמין שזה קורה. אבל הטלוויזיה עזרה לי, אתה רואה את עצמך ומבין שזה בסדר".