מגיש הטלוויזיה עמוס ארבל הלך לעולמו בגיל 80

איש התקשורת עמוס ארבל הלך היום (חמישי) לעולמו בגיל 80. ארבל היה כתב, עורך ופנטומימאי, והיה מוכר בעיקר בהיותו מגיש חדשות ומנחה תוכנית הטלוויזיה "בין הכיסאות", ששודרה בשנות ה-80 בערוץ הראשון. הוא הותיר אחריו את אשתו ושני ילדיו. הלווייתו תתקיים מחר בשעה 12:00, בבית העלמין העירוני החדש בהרצליה.

ארבל נולד בחיפה באפריל 1945, הוא התחנך ב"ריאלי", היה רשג"ד בצופים ושירת בלהקת הנח"ל. אחרי הצבא הוא טס לפריז, שם החל ללמוד תקשורת וטלוויזיה - וגם פנטומימה, אצל הפנטומימאי הצרפתי מרסל מרסו, אותו הכיר עוד כשהופיע בישראל. בשנת 1968 פנה אליו יורם רונן, מנהל מערכת החדשות של הטלוויזיה הישראלית דאז שהוקמה באותה התקופה, והציע לו לשמש ככתב בפריז.

אחת מחשיפותיו הבולטות של ארבל, שזכתה להד עולמי, הייתה חשיפת פרשת "גניבתן" של חמש ספינות השרבורג של חיל הים, שנרכשו מצרפת אך עוכבו בעקבות האמברגו הצרפתי. בנוסף, הוא סיקר את מתקפת הטרור בנמל התעופה של מינכן, שכוונה נגד נוסעי חברת אל על. עם שובו לישראל בשנת 1970 הצטרף ארבל למערכת החדשות של הטלוויזיה בירושלים.

בתחילת דרכו שימש ארבל ככתב כללי וסיקר מגוון נושאים. בהמשך הציע לו הבמאי יוסי צמח להנחות את תוכנית האירוח והבידור הראשונה בטלוויזיה הישראלית, "במקצב השבעים". בשנת 1972 יצא ארבל עם רעייתו לשהות של שנה בניו יורק, שם השתלם בצילום סרטים דוקומנטריים אצל הפרופסור ארתור ברון בברוקלין קולג', וכן התנסה בעבודה בחדשות רשתות CBS ו-NBC, ובשידורי תחנת הכבלים TelePrompTer Cable TV. עם שובו לישראל בשנת 1973, יזם והפיק בשיתוף הטלוויזיה הישראלית את שידור חגיגות יום העצמאות ה-25 למדינה ל-147 תחנות כבלים ברחבי ארצות הברית - לראשונה בשידור חי מישראל לארה"ב - והאירוע הגיע ליותר מ-3.5 מיליון צופים.

במהלך מלחמת יום הכיפורים נמנה ארבל עם צוות הכתבים הצבאיים שנשלחו לסקר את הלחימה, ופעל בחזית הדרומית. במשך כחצי שנה סיקר את צליחת תעלת סואץ ואת האירועים באזור איסמאעיליה ובעיר סואץ. אחרי המלחמה הוא מונה לכתב הפרלמנטרי של הטלוויזיה הישראלית, ותיעד מקרוב את הדיונים על הסכמי הביניים עם סוריה ועם מצרים.

בשנת 1976 פנה אליו מנהל מחלקת החדשות, דן שילון, והטיל עליו להקים את הדסק לענייני תרבות ואומנות במערכת "מבט". בשנה שלאחר מכן הוא סיים את קורס הבמאים של רשות השידור והוסמך כבמאי. במקביל ייסד יחד עם עמירם ניר, דוד גלבוע ויאיר שטרן את חדשות הלילה של הטלוויזיה, ובהמשך הצטרף לצידם של עמנואל הלפרין ודוד ויצטום בתוכנית "מהיום למחר", ששודרה בשעות הלילה המאוחרות.

את עיקר פרסומו קיבל ארבל מהנחיית תוכנית האירוח "בין הכיסאות", ששודרה בפריים טיים של הטלוויזיה הישראלית משנת 1985 ובמשך כשבע שנים רצופות. בשנת 1993 הפיק, ערך והגיש את תוכנית הראיונות "עניין ראשון", ששודרה במשך שנה. לאחר מכן שימש במשך שלוש שנים כעורך ומגיש "מבט" של מוצאי שבת ומבזקי החדשות, ולאורך 12 שנים כראש דסק החדשות במערכת תל אביב וכעורך משנה של "מבט". ארבל פרש לגמלאות מרשות השידור בשנת 2012, לאחר 43 שנות עבודה.

במקביל לעבודתו ברשות השידור לימד ארבל פנטומימה באוניברסיטה העברית ובקרב קבוצות צעירים בירושלים. בין תלמידיו נמנו חנוך רוזן, ענת וקסמן ואשר פיש. בנוסף לימד תקשורת באוניברסיטת חיפה, והעביר סדנאות תקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה, שעסקו בתקשורת בין-אישית, שפת גוף, פרזנטציה ותורת הריאיון. במסגרת שירות המילואים שלו ביים והפיק ארבל עשרות סרטים מסווגים לחיל האוויר, וכן ערך, הפיק וביים עשרות מופעים עבור ברית התנועה הקיבוצית, שבה גם העביר סדנאות הנחיה לרכזי התרבות.

בתאגיד השידור הישראלי ספדו לארבל, והביעו את צערם על מותו. "ארבל נמנה עם דור המייסדים של הטלוויזיה הישראלית, והיה מהמגישים הבולטים בשורת תפקידים בערוץ הראשון, בחדשות ובתוכניות שונות ובהן תוכנית האירוח הפופולרית 'בין הכיסאות' שהייתה מזוהה עמו", הם מסרו, "יהי זכרו ברוך".